כשיציינו את הגיבורים הרבים במלחמה נגד החמאס בעקבות טבח ה-7.10, שמו של סגן אלוף סלמאן חבקה ז"ל יתנוסס גבוה. הוא היה אחד הראשונים להיכנס לקיבוץ בארי עם טנק וגבורתו עזרה להציל תושבים רבים. חבקה לא עצר שם, המשיך ללחימה בעזה וב-2.11 נפל בקרב בצפון הרצועה. הוא השאיר אחריו שני הורים, אשה, ילד בן שנתיים, שלושה אחים ושתי אחריות.
לצד הצבא והמשפחה, אחת האהבות הגדולות של חבקה היתה מכבי חיפה. הוא היה מנוי ליציע הצפוני וארונו התעטף בדגל של המועדון. אנשי הקבוצה, כולל הבעלים יעקב שחר וסגנו עוזי מור ביקרו את משפחתו בעקבות האסון שפקד אותה. "הוא אמר לי, בחיים שלי יש שלושה דברים: משפחה, צבא ומכבי חיפה", סיפר בן דודו אדהם.
אחיו, תאמר חבקה, דיבר על החיבור המיוחד עם המועדון: "סלמאן היה גיבור של כולם, גיבור ישראל, גיבור של העדה הדרוזית. הוא היה דוגמה אישית לכלל עם ישראל. הוא נקשר למכבי חיפה ואהב את מכבי חיפה. גם בימים הכי קשים של הקבוצה, תמיד זכינו להיות שם ואנחנו נישאר לעד ולעולם אוהדי מכבי חיפה. הוא לימד את הבן שלו בן השנתיים לשיר שירי מכבי חיפה. נעשה הכל.. גם אם הוא לא יהיה שחקן, הוא יהיה האוהד הכי טוב של מכבי חיפה, כי כך אביו רצה".
אביו, עימאד חבקה, הוסיף: "אני עדיין לא מעכל שקברתי את הבן שלי. אלוהים לא רצה שהוא ימות ואנשים לא יזכרו אותו. כשהוא נכנס עם הטנק והציל כ"כ הרבה אנשים בבארי, זה הפך אותו למפורסם. הוא ביקש אפטר מהצבא ביום של משחק של מכבי חיפה, כדי לראות אותה ולחזור לצבא".
אימו, מוהאב חבקה, גאה בבן שגידלה: "הוא תמיד אמר לי 'אני אשמור על המדינה, עד שאנחנו ננצח אמא. הוא מושלם, אין מילים. כשהוא נכנס למלחמה, הוא אמר לי 'אל תפחדי אמא, את גידלת גיבור. אנחנו ננצח'. הייתה לי תחושה שסלמאן לא יחזור, בכיתי. הדבר האחרון שהוא אמר לי - 'תשמרי על האישה, על עצמך ועל הבן. אל תפחדי אמא, אני אחזור'. אבל הוא לא חזר".