נחתום בקריצה: על עסקת בית"ר-אברמוב
בגות'האם סיטי של הכדורגל הישראלי, הכל מותר. במסגרת ה'אין חוקים', בעלים יכול להרשות לעצמו לדלג מהעיר התחתית לעיר העילית ולהותיר אחריו עיי חורבות. ואם צריך מאמן? "עלי". אבל לפחות בית"ר ירושלים שוב ניצלה (עד לפעם הבאה), ולמי בכלל אכפת מבני יהודה? דעה
יש שני עולמות של "כדורגל ישראלי". בעולם הראשון, היפה, התחרותי והקסום משחקות מכבי חיפה, מכבי ת"א, הפועל ב"ש ושאר מועדוני הצמרת. ויש את הצד השני, המחתרתי, גות'האם סיטי, שם כף רגלו של החוק לא דורכת, סוגרים דברים בקריצות והנהונים, בחיוך ממזרי וביריות באוויר.
האזינו ל"עולים לרגל" >>>
השפה הרשמית – כאוס, דרך התשלום – שקים של מטבעות, ראש ממשלה מעולם לא ידרוך שם וכל אחד מרגיש כבעל הבית הלא רשמי של האזור. מערב פרוע. על פניו, תושבי העיר העילית שמעו על מה שקורה במחשכים, אך לעולם לא ידרכו שם. מפחיד. רק שעבור תושבי האזור האפל מדובר בבית.
הם מדלגים בין עסקים ומשאירים עיי חורבות, מגשימים לעצמם חלומות ומנפצים תקוות של אלפים ובגדול, עושים מה שבא להם בחסות פסלים וארנקים, סיפורים ומעשיות. רק אם מגזימים עם שייחים מומצאים ושם משפחה שהוא שם פרטי שהוא שם משפחה (אליהו ישמור), הם קופצים ומנופפים בידיים, הרבה אוויר.
בית"ר נקלעה למאבקי ירידה? אוהד וספונסר לשעבר של הפועל ב"ש רוכש אותה, ממצה אותה ואז רוצה להיפטר ממנה. מי הבא בתור? הבעלים של בני יהודה ואוהד בית"ר בעצמו ששמח לקחת אותה בחזות משכרת ומשקרת של מושיע, ושהשכונה תקפוץ. כך הגלגל מתגלגל ואותם נוסעים עולים פעם אחר פעם.
רגע, אז מה אתם אומרים בעצם? שבית"ר באמצע העונה נקלעה למאבקי תחתית, ואז הבעלים האפשרי העתידי שלה, בזמן שהוא הבעלים של בני יהודה, נתן כמעט במתנה את המאמן המצוין שלו במימון כמעט מלא לחבר שלו מהבירה (שגר בת"א), מתוך אמונה שבית"ר תשרוד ואז הוא יוכל להפוך לבעלים עתידיים? לא ייתכן בגות'האם שלנו?! נחתום בקריצה.
רגע, ואתם אומרים בעצם שאם בני יהודה הייתה עולה בטעות לליגת העל, אז אברמוב לא יכול היה לרכוש את בית"ר כי היה צריך תקופת צינון, אותה הוא לא חייב כי השתיים לא באותה ליגה? אז הכישלון המר קיבל גוון מתקתק? לא ייתכן! בגות'האם שלנו?! נחתום בעוד קריצה.
מה אתם אומרים בעצם? שהכל לכאורה בכלל מאבק על אדמות קדושות ששוות מיליארדים וכל אחד רוצה נתח מהחגיגה? אז מי בעצם צריך קבוצה? תביאו אדמה!
שיעור בהיסטוריה – כשאלי טביב קיבל את זכויות הניהול על בית"ר על תקן "אוי, אוי, אוי אוי, אוי, משיח תימני", נכתב בהחלטת בית המשפט: "העובדה כי אנו נמצאים בפתחה של עונת המשחקים 2013/14 ונודעת חשיבות לכך שניתן יהיה לערוך את ההכנות הנדרשות לקראת עונה זו, לרבות הכנת תקציב וההתקשרויות עם שחקנים, מאמנים ובעלי תפקידים, סבורה הוועדה כי נכון יהיה, בנסיבות מיוחדות אלה, לאשר את העברת הזכויות, כבר עתה", כך נכתב בשם ה"חייבים את בית"ר בליגה". כשמשה חוגג רכש את בית"ר, זה היה פסע מפתיחת עונה וגם בשם תנועת "בואו נציל את בית"ר". האופציות הן רעות, אבל מספקות אופטלגין לגוף שזועק לניתוח.
הם אומרים "נמצא פתרון לבני יהודה", מה שבתרגום חופשי אומר: "בני יהודה כבר לא מעניינת אותי". עוד פיסת היסטוריה עצומה בכדורגל שלנו, שדורכים עליה כאילו היתה מרבד בכניסה לבית וגן. אל לנו לבוא בטענות לאף אחד מהמעורבים, רק לאחראים. מסע הדילוגים של אלי טביב שהחריב (לכאורה) שלושה מועדונים לא שימש תמרור אזהרה לאף אחד. כך אברמוב מדלג, כך אולי חוגג ידלג וכך כולם ידלגו ושכולם יקפצו. ואף בעל דעת שאמור לשמור על הכדורגל שלנו לא חושב לשים לב סטופ לקרקס הזה.
מנהלת הליגה תמשיך להתבשם בערן זהבי ובצ'ארון שרי, בברק בכר, באיביץ' ובברדה, תוציא "בוקר טוב" לכובש המצטיין של שבת ותדאג לכח מוגזם לשיטור משולח רסן ואוהדים מאחורי כלובים בשם המאבק באבוקות. כי מה איכפת להם מה קורה בגותהאם או בבני יהודה. דין עיר עילית ודין עיר תחתית.
נחתום בקריצה.