מייק אמאנגה היה שחקן אלמוני שספק אם חובבי כדורגל ישראלי הכירו עד ה-26 במאי 2021. הקשר הניגרי בן 19 בלבד ששיחק עד אז רק במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה עלה בדקה ה-83 ובתוך תוספת הזמן במה שהיה ככל הנראה האיום היחיד שלו על השער בקרית שמונה, שבר את הלב של אוהדי מכבי חיפה עם שער שוויון שדחה את האליפות בשבוע, והצית מחדש את כל השדים מעשור מאכזב.
חלפה חצי שנה מאז אותו רגע, ומכבי חיפה תחזור לאצטדיון בו הכל התרחש, ואמאנגה? במקום שהאירוע הזה יוביל לטוויסט בקריירה, משם הכל השתנה לרעתו. ערוץ הספורט בראיון מיוחד עם אמאנגה על המציאות הלא פשוטה עמה הוא מתמודד בניגריה, מציאות שגרמה לו לעבוד בעבודה נוספת מלבד הכדורגל, והחיפוש הלא מוצלח אחרי קבוצה. ראיון עם שחקן שזרח לרגע אחד, וחזר למציאות הקשה מיד לאחר מכן.
"אני זוכר מצוין את המשחק הזה", אמאנגה חזר למפגש מול הירוקים, "לא הבנתי מה הולך סביבי. זה היה משחק ביתי שלנו, והכל היה צבוע ירוק. האצטדיון היה מלא כמו שלא ראיתי אותו מלא מעולם, וזה כיף לשחק באווירה הזאת".
"האמת? לא חשבתי בכלל שאני אשחק במפגש הזה, ואז המאמן קרא לי בדקה ה-80. שמחתי דווקא, רציתי לעלות ולהיות הכי טוב שאני יכול", הוא נזכר, "לא ידעתי כלום על מכבי חיפה ועל מה שקרה איתה בשנים הקודמות לפני כן, אלא רק שזו קבוצה עם הרבה אוהדים. עליתי, ניסיתי להיות הכי טוב שלי ואז כבשתי".
"מאותו רגע לא הבנתי מה הולך סביבי", אמאנגה הודה, "היה שקט מוחלט ואמרתי לעצמי 'וואו', מה קורה כאן".
מה אמרו לך אחרי אותו גול?
"השחקנים של קרית שמונה ניגשו אליי ואמרו לי 'אתה לא מבין מה המשמעות של מה שעשית עכשיו'. החברים לחדר ההלבשה אמרו לי שאני לא אוכל לעזוב את האצטדיון ולהגיע הביתה, הם הזהירו אותי מהאוהדים של חיפה שכנראה יאיימו עליי, וזה הפחיד אותי".
"באמת מיד לאחר המשחק קיבלתי עשרות הודעות באינסטגרם של אנשים שמאיימים שיהרגו אותי אם מכבי חיפה לא תזכה באליפות. לא הבנתי אם זה בצחוק או ברצינות, אבל באותו זמן ממש פחדתי והיו מי שהרגיעו אותי בקבוצה".
יממה לאחר מכן, אתה מגיע למועדון, ומה אתה שומע?
"הבנתי שהבעלים איזי שרצקי התראיין אומר שגם אם אבעט 1,000 בעיטות כאלה, הן לא ייכנסו לשער. זה מאוד העליב אותי. אני שחקן צעיר בתחילת הדרך וזה שער ראשון שלי, והבעלים לא סומך עליי. הוא גם באמת לא החתים אותי על חוזה לאחר מכן, אבל זה מעליב לשמוע שמי שאמור להיות לצדך, מדבר עליך בצורה כזאת".
שבוע לאחר מכן, אתה מגיע לבלומפילד למשחק מול מכבי ת"א, היריבה הישירה של חיפה על האליפות
"זאת גם הייתה חוויה מוזרה. עליתי כמחליף וכל הזמן בחימום אוהדי מכבי ת"א ממש מעודדים אותי. זה הביך אותי מאוד, אבל הבנתי מאיפה זה נובע. אני מצדי רציתי להיות הכי טוב שאני יכול, וגם איפשהו רציתי לכבוש עוד שער, כי ידעתי שאם מכבי חיפה לא תזכה באליפות, אני אמשיך לקבל הודעות מאיימות ברשתות. כשהכרוז הכריז את השם שלי בחילוף, פתאום כל הקהל של מכבי ת"א עמד על הרגליים ואני חייכתי במבוכה, זה היה רגע ממש מוזר".
בווידאו למטה: הראיון של איזי שרצקי ב"5 באוויר"
העונה הסתיימה ומייק אמאנגה תיכנן להישאר בישראל. הוא חתם בהפועל איכסל, שהייתה אמורה לשחק בליגה הלאומית, אלא שאז בהחלטת בית משפט, הפועל פ"ת הוקפצה חזרה ללאומית, ואיכסל ירדה לליגה א'. המשמעות: חוזהו של הניגרי בוטל בגלל שלא ניתן לרשום זרים בליגות הנמוכות.
"מאוד רציתי להמשיך בישראל ושמחתי שחתמתי בקבוצה חדשה", הוא מספר, "לצערי היו כל מיני דברים שלא ממש הבנתי, אז החוזה הזה בוטל ונאלצתי לחזור לניגריה".
מה עשית מאז שחזרת מניגריה?
"מאוד קיוויתי למצוא קבוצה, אבל כרגע אני רק מתאמן בנפרד ולא שיחקתי בקבוצה מאז שחזרתי. אני עוד צעיר ורוצה לשחק, אבל יש גם מצב כלכלי לא פשוט שאני צריך להתמודד איתו".
למה אתה מתכוון?
"המצב הכלכלי של המשפחה שלי מאז ומעולם לא היה טוב. אני מנסה להישאר חיובי, אבל אין לנו הרבה כסף. כשהייתי בישראל הייתי שולח להם את הכסף שהייתי מרוויח כדי לאפשר להם לחיות, כי ההורים שלי עובדים בעבודות בשכר נמוך מאוד. אין לי קבוצה, ואני לא יכול להרשות לעצמי להישאר בלי הכנסה".
אז מה עשית?
"התחלתי לעבוד בעבודות אחרות לצד האימונים. אני עובד כשליח של בקבוקי מים. זו עבודה פיזית. אני גם הייתי מעדיף להיות רק כדורגלן, אבל יש מציאות שאין מה לעשות איתה. אני עובד שעות רבות בשליחויות, ומתאמן במקביל בשעות הפנויות שלי בתקווה למצוא קבוצה אולי בעונה הבאה".
"אין מקום בבית של ההורים שלי אז אני גר עם חבר במקום שאוכל להתאמן לצדו, ואת הכסף שאני מרוויח אני מעביר בחלקו למשפחה כדי לאפשר להם לחיות כמו שצריך".
למה למעשה לא מצאת קבוצה מאז שעזבת את ישראל?
"אין לי סוכן, ובצורה הזאת קשה למצוא קבוצה. כל סוכן שדיברתי איתו רוצה מקדמה מסוימת של כסף שאין לי לשלם, ולכן אין לי מי שיעזור לי בנושא. אני רוצה לשחק מחוץ לניגריה כדי לבנות את החיים שלי בצורה אחרת ממה שגדלתי".
אתה רואה את עצמך חוזר לישראל?
"הלוואי. היה לי מאוד טוב בישראל. אני רוצה לחזור בשאיפה לשחק כדורגל, אבל אין לי בעיה גם לחזור ולעבוד בעבודה אחרת מכדורגל, העיקר לצאת לדרך חדשה. לצערי, אם לא כדורגל יהיה לי קשה להגיע לארץ בגלל ענייני ויזה ובירוקרטיה, אבל הלוואי שמישהו יוכל לעזור לי עם זה".