אתחיל מהסוף. לא הומצאה עדיין תרופה מספיק טובה להפסד בדרבי, ובטח שלא להפסד כזה. שילוב נוראי בין טעויות טקטיות, אובדן שליטה, חוסר מוכנות ליריבה ומשחק הגנה שכל קשר בינו לבין המילה "סדר" מנותק מהמציאות, השאירו את הפועל חיפה אי שם בפגרת השזרוע ועמוק בתוך תרדמת שבינתיים, היא עדיין לא מצליחה להתעורר ממנה.
אחרי פתיחת עונה טובה, הפועל חיפה התייצבה בתחילת השבוע לרצף המשחקים הלא פשוט שעוברת כל קבוצה בליגה העונה – מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע שאותה היא תפגוש בשני הקרוב בסמי עופר. אלא שגם בלי מלך שערי הליגה הפצוע אלון תורג'מן, האוהדים באדום-שחור לא ציפו לשבוע כל כך נוראי. כמה נוראי? יכולת רעה בהפסד מול מכבי תל אביב החלשה, תבוסה צורמת ליריבה העירונית בדרבי והכפלה מהירה של כמות שערי החובה לעונה הנוכחית, מ-8 ל-16, בתוך חמישה ימים בלבד.
בצד האדום של הכרמל הכל התנהל הפוך השבוע. זה התחיל בטעות המרה של אלישע לוי שעלה למשחק מול מכבי תל אביב לראשונה העונה במערך של שלושה בלמים ועורר בעיקר חוסר יציבות ובלבול בחוליית ההגנה של הקבוצה שלו. דווקא מול מכבי חיפה, שהגיעה למשחק כשהיא ביכולת טובה משמעותית מזו של הצהובים, לוי פתח במערך הרגיל אבל אחרי שני שערים מהירים שוב חשב שהפתרון הוא להוסיף בלם שלישי – מה שלא מנע את ספיגת השער הנוסף שגרמה לו לשנות פעם נוספת את המערך.
אבל חוץ מאלישע לוי, שאמנם נכשל השבוע בענק, אבל גם זכה למחמאות רבות לפני הפגרה, השחקנים של הפועל חיפה התנהגו אתמול בחוסר אחריות ושיחקו בדיוק לרגליים של היריבה העירונית. מרווחים תהומיים במרכז השדה, חוסר תיאום בחלק האחורי, אי ניצול הזדמנויות כשהמצב עוד היה הפיך ונפילת מוראל בלתי מוסברת כבר אחרי השער הראשון. משהו בשפת הגוף של האדומים, עוד בכדור האמצע שאחרי ה-1:0, שידר חוסר אמונה שלא אפיין את הצד האדום של הכרמל במשחקי הדרבי של השנים האחרונות.
למרות שהפועל רשמה עוד כמה החמצות ולרגעים בודדים נתנה תחושה שהכל עוד יכול להיות, במיוחד אחרי השער המצמק, מכבי חיפה הייתה מוכנה לכל תרחיש בערב הזה. ברק בכר הביא את הקבוצה שלו מאומנת, חדה, מסוכנת וניצל מצוין את נקודות התורפה של הפועל חיפה – גם הישנות וגם החדשות שהחלו לצוץ בפגרה בחלק ההגנתי שלה. חצי נקודת האור של האדומים בערב הזה, ובכלל במשך זמן רב, הוא לירן סרדל. כמו שהוא לא נקי מאשמה, בדיוק כמו ששאר חבריו לקבוצה לא נקיים ממנה, אבל ניכר שלאורך תקופה ארוכה הוא מסתמן כשחקן הכי יציב במועדון שבו הוא משחק עוד מילדותו וגם בדרבי סיפק בישול חכם ובעיטה שלצערו נעצרה בקורה.
לטובה ולרעה, כבר הרבה זמן שלא היה בהפועל חיפה שחקן שהיעדרותו כל כך מורגשת כמו זו של אלון תורג'מן. אלא שאם אלישע לוי מאמין שהוא יכול להגיע עם הקבוצה לחלק העליון של הטבלה בהמשך העונה, הוא צריך למצוא פתרונות יצירתיים לספסל הקצר שיש לו. בינתיים, הוא והחניכים שלו צריכים לחשוב טוב איך לטפל בנורת האזהרה הגדולה שמהבהבת מעל ראשם ולמנוע משבר עמוק יותר מזה שבו הם נמצאים. אחרי ערב איום ונורא ושלושה משחקים רצופים ללא ניצחון, ביום שני תגיע לסמי עופר הפועל באר שבע, שאותה הפועל חיפה לא ניצחה בליגה מאז חודש מארס של שנת 2012.
ומה בנוגע לעיר חיפה? אז כן, הצד הירוק לא יכול היה לבקש חזרה מוצלחת יותר ליציעי הדרבי ומנגד, דווקא הפועל בעונה טובה סיפקה תצוגת שפל שהאוהדים לא ציפו לה. אין תרופה מספיק טובה לערב כזה ואין פיצוי הולם כלשהו מהשחקנים למעט ההזדמנות הבאה בסיבוב השני. אבל עד הדרבי הבא הליגה עוד ארוכה, ולהפועל חיפה שאיפות ומטרות עם סגל שהוכיח עד כה שיש לו מה להציע השנה. עוד נדע ימים יפים מאלה, אדום עולה!