קבלת החלטות הם חלק בלתי נפרד מהצלחה של כדורגלן. עוד לפני הפריצה שלו העונה, אני באופן אישי מאוד מאמין במוחמד אבו פאני. לשמחתו, גם ברק בכר האמין בו ונתן לו צ'אנס כמו שאף מאמן אחר לא נתן לו. בעונה בה פחות מזכייה באליפות הייתה כישלון עצום והיו ספקות לגבי כמות הקרדיט שאבו פאני צריך לקבל, בכר נתן לו את המפתחות והקשר החזיר לו עם עונה נהדרת, כולל קמפיין אירופי מצוין.
הקיץ הגיע ואיתו סאגה לגבי הישארות או עזיבה של אבו פאני, שלדעתי היה חייב לחתום מזמן על החוזה שלו ולהישאר לפחות עוד עונה אחת תחת המאמן שקידם אותו מקצועית.
במקום זה, נראה שהקשר בחר לצאת לאירופה לפני שיש לו בכלל הצעה רשמית. נהוג שמקבלים הצעה ואז יוצאים החוצה בכוונה לעזוב, אבל כאן המקרה אחרת. קבלת ההחלטות של אבו פאני יכולה לעצור את ההתקדמות שלו ולפגוע לו בקריירה, כשלפחות כרגע לא נראה שהוא קיבל הצעה משמעותית, ובינתיים המעמד שלו נפגע. כמה ברק בכר מאוכזב מאבו פאני במדד של 1 עד 10? לדעתי 11.
וממוחמד אחד למוחמד אחר. מכבי חיפה החתימה את עלי מוחמד בעסקת השנה בכדורגל הישראלי, לפחות עד עכשיו. גם אם אבו פאני יחתום בסוף ויישאר ירוק, אני לגמרי לא בטוח שהמעמד המקצועי שלו אצל ברק בכר, יישאר דומה. עכשיו, הוא יהיה חלק מרוטציה ותחרות ועלול לחזור למעמדו הקודם. אין ספק שבמכבי חיפה יתנו קרדיט לעלי מוחמד, בו הושקע הרבה כסף.
האם זו קבלת החלטות גרועה של אבו פאני? ימים יגידו, אבל לדעתי הקשר שם את עצמו בסיטואציה לא נכונה. בגיל 23, כשהוא שחקן נבחרת ישראל ושחקן מכבי חיפה, אבו פאני נהנה ממעמד שלא הרבה שחקנים מגיעים אליו, בטח לא בגיל 23, והימר על הקריירה. מהמרים כשאתה למטה וכשאין לך מה להפסיד ולא למעלה.
לאבו פאני היום יש הרבה מה להפסיד, הוא קיבל חוזה מצוין (220 אלף דולר נטו לעונה), את הזכות לשחק בהרכב ולהיות שחקן מוביל בקבוצה אלופה עם שאיפות ויומרות. לדעתי, אבו פאני בעט בדלי המלא ועכשיו הוא צריך לסמוך על סוכנים, שימלאו את הדלי מחדש ויצילו לו את הקריירה. אני מקווה בשבילו שההימור שעשה יצליח, אבל זה לדעתי זה היה הימור מיותר.