ההיסטוריה של בית"ר ירושלים אינה משופעת במאמנים זרים. למעשה, ב-85 שנות המועדון היו רק שלושה אזרחים זרים שעמדו על הקווים בטדי: לואיס פרננדס, טון קאנן ואוסבלדו ארדילס. זהו. את גדולי ההישגים של המועדון, השיגו ישראלים - נסים בכר ודרור קשטן, יוסי מזרחי ויצחק שום. וכשחושבים על זה שנית, העובדה שקאנן התגלגל לקווים של בית"ר כמעט בטעות, הופכת את הנוכחות של המאמן הזר בהיסטוריה הבית"רית לכמעט אפס. טיפה בים.
ועכשיו, משה חוגג מנסה לשנות את הספינה: הוא הנחית את ארווין קומאן כאיש שאמור להצעיד את בית"ר ירושלים, סוף סוף, אל עתיד מקצועי אחר - אחרי עונה מאכזבת במיוחד. אבל מי הוא האיש שייכנס לסיר הלחץ של טדי ממש בקרוב? עד כמה הרקורד שלו מוצלח? ומה יש לו להציע, ומלבד שם משפחה מוכר היטב? הנה הזווית שלנו.
ארווין קומאן נולד בספטמבר 1961 (בעוד שלושה חודשים ימלאו לו בדיוק שישים שנה), בזנדאם, הולנד, לאב כדורגלן - מרטין קומאן, שחקן הגנה שרשם קריירה בעיקר בקבוצות אלמוניות. למרטין נולדו שני בנים שהפכו לכדורגלנים - רונאלד וארווין. רונאלד, כמובן, היה האח שהצליח יותר. מס' 4 שהפך לאחד השחקנים הבולטים בברצלונה של יוהאן קרויף, הביא לה במו רגליו את גביע אירופה לאלופות הראשון בתולדות המועדון, וגם הפך לשם דבר בנבחרת הולנד עם 78 הופעות.
ארווין, לעומתו, הצליח פחות. לרוב הוא שיחק בהולנד, במדיהן של שתי קבוצות - כרונינגן (שהיתה קבוצת נעוריו גם של רונאלד, וגם האב מרטין שיחק בה בסוף הקריירה) ופ.ס.וו. ב-1985 הוא יצא בפעם הראשונה את גבולות המדינה - לא רחוק מדי, לבלגיה; שם שיחק במכלן, לצידו של כדורגלן ישראלי מוכשר בשם אלי אוחנה. יחד, הם ישיגו הישג בלתי נשכח כשיביאו למועדון הקטן את גביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1988. לימים, כמובן, ייפגשו שוב בירושלים.
ב-1998 קומאן פרש במדיה של כרונינגן, וחיכה שלוש שנים עד לג'וב המקצועי הראשון - עוזרו של אריק גרטס בפ.ס.וו. רק ב-2004 החל את העבודה הראשונה שלו בתור מאמן ראשי, כשאימן את וואלביק. אחרי עונה אחת בלבד, הוא כבר טיפס והגיע לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל ההולנדי. פיינורד, אותה אימן שנתיים רק כדי לעזוב באמצע עונת 2006/07, סמוך למאבקיה של הקבוצה בפלייאוף מסיבה מקורית - הוא פשוט הרגיש חסר מוטיבציה להמשיך.
הג'וב הבא שלו היה בנבחרת הונגריה, לשם הגיע באפריל 2008 - והוביל את הנבחרת במהלך מוקדמות המונדיאל בדרא"פ. בתוך הקמפיין הזה, ב-11 בפברואר 2009 תוכנן להונגרים משחק ידידות נגד נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן. אלא שהמשחק נקבע חודש בלבד אחרי מבצע עופרת יצוקה, שכלל ירי טילים לעבר ישראל. השחקנים ההונגרים חששו, אך קומאן התעקש על קיום המשחק ואף הודיע: "אין לשחקנים מה לפחד. אם הייתי חושב שהיה מסוכן לשחק שם, לא היינו נוסעים". אגב, המשחק התקיים - והונגריה הפסידה 1:0 לישראל משער של יוסי בניון.
רוב הקריירה, ארווין בעיקר התנהל כעוזר מאמן - לרוב של אחיו. יחד אתו עבד בקבוצות כמו אברטון ופנרבחצ'ה, כשאצל הטורקים הוא אפילו החליף את אחיו כמאמן זמני. כשעלה לתפקיד המאמן הראשי, צריך להודות - זה לא נגמר בהצלחה גדולה. בסה"כ הוא ניהל 254 משחקים בקריירת האימון שלו, ניצח רק ב-95 והפסיד ב-90 מתוכם. אחוזי הצלחה של 37.4% בלבד. עוד סימן שאלה הוא העובדה שקומאן לא עובד כבר שנה וחצי - הג'וב האחרון היה אימון נבחרת עומאן, אותה עזב בדצמבר 2019.
אלא שהסיפור של קומאן מסתבך - והפעם, מחוץ למגרש. אחרי שעזב את הנבחרת ("פשוט עשיתי תיקו ואז הפסדתי, ואז פיטרו אותי... חשבו שעומאן היא ברזיל, אבל למדתי גם מזה"), הוא חזר להולנד ואז שמע על התקף הלב שעבר אחיו, רונאלד. כאן יש לציין, שאביו מרטין הלך לעולמו גם כן בשל מחלת לב. "הבנתי שאני חייב ניתוח לב פתוח. בהתחלה הייתי בהלם, כמובן, אבל לא היית מופתע בהתחשב בהיסטוריה המשפחתית. הסיבה היחידה ששמחתי, זה שזה לא היה מאוחר מדי".
קומאן עבר את ניתוח הלב בהצלחה, ומאז לא עבד שוב בכדורגל. עכשיו, הוא מגיע לבית"ר עם רזומה מעט מפוקפק והיסטוריה צבעונית. האם יצליח? זה כבר תלוי רבות בקבוצה שתהיה לו על הדשא. בכל מקרה, במועדון יקוו שההיסטוריה של האיש כשחקן, וגם כעוזר לצידו של אחיו, תסייע לו להוסיף מעט ידע מקצועי - ואולי גם סדר - לכאוס שמתנהל בירושלים בשנים האחרונות.