בירם כיאל: אם היה לי את הטלפון שלו, השייח היה בא לסכנין

הרבה גבות הורמו כשבירם כיאל החליט לחתום דווקא בבני סכנין. אחרי קריירה ארוכה באי הבריטי, כולל הופעות מוצלחות במדי ברייטון בפרמייר-ליג ובצ'מפיונשיפ, הקשר החליט לחזור לארץ, אבל לאו דווקא לאחת הקבוצות הגדולות. נדמה שחודש אחרי החתימה, ההימור של כיאל ושל סכנין השתלם. למרות שלא שיחק תקופה ארוכה, מהר מאוד הוא נכנס להרכב והקבוצה החלה להשיג תוצאות חיוביות ויצאה מתחתית הטבלה. כעת, בראיון נרחב לערוץ הספורט, הוא מספר על הקיץ שעבר עליו, על הרצון לחזור לנבחרת ומדבר על עסקת מכירתה של בית"ר לשיח חמד בין ח'ליפה.

"תמיד האמנתי שאני צריך לחזור לדשא ואני מאוד שמח שחזרתי, שאני נמצא במסגרת ושאני נהנה מכדורגל שוב", סיפר כיאל, "עברתי תשעה ניתוחים, ובמיוחד בשנה הזאת עם הניתוח שעברתי, כאב לי במיוחד כי לא חזרתי למסגרת. הייתי קם בשתיים-שלוש לפנות בוקר וחולם על היום שאני אחזור. תמיד האמנתי בעצמי. אם הייתי מרגיש שאני לא יכול לחזור ולהיות מה שאני, יכול להיות שהייתי פורש מכדורגל".

למרות התקופה הארוכה ללא משחק, כיאל האמין כי יקבל יותר הצעות מישראל: "הפתיע אותי שלא היה ביקוש כמו שרציתי וחשבתי. היו דיבורים עם הקבוצות הגדולות, אבל זה לא יצא לפועל. בגלל הקורונה אתה נתקע המחשבה שלי היתה להישאר בחו"ל, אבל כשהגיעה הקורונה, אשתי והילדים רצו לחזור ארצה. היו לי הצעות מאוסטרליה והודו. שאלתי את פירלו (בנו) 'אנחנו חוזרים לברייטון?', אז הוא אמר אני רוצה להישאר אצל סבא".

"הבנתי שטוב להם פה (בארץ), השיחות עם סכנין התחילו באותו שבוע. התחלתי לקבל הודעות מאוהדים, אנשי ההנהלה הגיעו אליי הביתה. הגיע אליי מישהו שלא קשור לסכנין ב-9 בבוקר, הוא אמר לי 'אתה חוזר איתי לסכנין'. סכנין חיבקה אותי ומבחינתי זה כבוד לשחק בסכנין. כשאתה נתקע בלי קבוצה ומאבד מה שאתה אוהב, אתה רוצה לחבק כל דבר. במקום שאנשים מפחדים זה המקום שאני רוצה להיות בו, כשאנשים אומרים שלא אצליח שם, זה נתן לי דרייב".

עבור כיאל היה מועדון אחד אליו הוא כיוון כאשר רצה לחזור לישראל: "רציתי מאוד לחזור למכבי חיפה, זה מועדון ענק. עברתי את כל המחלקות הנוער, אני יודע איך המועדון מתנהל. אני אוהד המועדון מגיל קטן. לא הסתדר לי לחזור למכבי חיפה, אולי בגלל שלא שיחקתי, אולי כי חשבו שאני לא מתאים או שאני אבקש הרבה כסף. לחזור לשם בעתיד? בכדורגל הכל אפשרי, אני מאוד נהנה איפה שאני נמצא, נהנה מכדורגל. נהנה מהמקום. אמרו לי שיש לחץ, אבל יש גם המון אהבה".

כיאל היה חלק מקמפיין הנבחרת האחרון. גם הפעם הכחולים-לבנים לא הצליחו להעפיל לטורניר גדול (יורו 2021), ולטענתו גם לתקשורת יש חלק בכך. "בסופו של דבר אנחנו נכשלים כל פעם מחדש, חסר משהו שיחבר את כולנו. כל פעם מצאו על מה לעשות רעש בתקשורת, אם זה עניין ההמנון או הקפטן. על הטעות שלי, על ערן זהבי. בסופו של דבר זה לא נותן שקט לנבחרת ולא יביא אותנו למקום שאנחנו רוצים להיות בו".

"יצא לי לדבר עם ביברס ועם אייל ברקוביץ' על נושא סרט הקפטן", המשיך כיאל, "ביברס לא בחר את עצמו להיות קפטן, אני חושב שהוא קפטן למופת. שקט ומקצוען. מתעסקים בלמה השחקנים הערבים לא שרים את ההמנון, למה הקפטן לא שר את ההמנון. זה לא רק פה, זה גם בצרפת. אי אפשר לבקש משחקנים לא יהודים לשיר את ההמנון".

לפני כשבוע הודיעה בית"ר ירושלים במפתיע כי השיח חמד בין ח'ליפה רכש 50 אחוז מהמועדון. המשמעות היא שדווקא בית"ר, הקשורה ללה פמיליה ולחלק הגזעני שלה, תזכה לתמיכה מהאמירויות והנציגה של המגזר הערבי לא. "אם היה לי את המספר של השיח הייתי מביא אותו לסכנין, אבל לא יצא לי לדבר איתו לפני", אומר כיאל ,"אני חושב שמבחינת עוצמה וכסף, זה יביא המון לבית"ר. בוא ניתן לזמן לעשות את שלו. כל משקיע שרוצה לשים כסף בספורט, זה מבורך. האם הייתי רוצה להיות השחקן הערבי הראשון בבית"ר? אני נהנה איפה שאני עכשיו".