מי שנחשב לאחד הבלמים הגדולים בכדורגל הישראלי, שמעון גרשון, נעלם מעט מאור הזרקורים. בניגוד לשחקנים אחרים בדורו, גרשון לא פנה לקריירת אימון ולפרשנות, ופנה לכיוונים אחרים. היום (ראשון), הוא התראיין ל"5 באוויר" ודיבר קצת על החיים שאחרי המשחק. "אין שום דבר שדומה להיותך שחקן כדורגל ברמת ההתרגשות", הוא אמר, "ואני מתגעגע מאוד למשחק. בטח כשאני רואה את הבן שלי. זה גורם לי להיכנס לנעליים של האוהדים, ולהבין איך הם הרגישו כל השנים".
גרשון התייחס גם לבחירה שלא להישאר בעולם הכדורגל: "זה בא מתוך בחירה. אחרי הרבה שנים שאתה בעין הציבורית, יום אחד אתה נישא על כתפיים וביום אחר אתה מלווה החוצה ע"י שוטרים, ופתאום מגיעה הפרישה, זה מטלטל. אתה חוזר למימדים הטבעיים שלך, ובאופן טבעי אתה מתרחק מכל מה שקשור לכדורגל. אתה צריך לעבור איזושהי דרך בעולם שבחוץ, כדי לחזור למשחק כאדם בריא יותר וזה מה שעשיתי".
בהמשך הראיון, התייחס גרשון גם לאירוע הזכור מהקריירה שלו: ההחלטה לעזוב את הפועל ת"א, קבוצת נעוריו, בקיץ 2006 לטובת חוזה העתק בבית"ר ירושלים. גרשון נשאר בטוח בהחלטה: "אני לא מתחרט על המעבר. ברמה העובדתית זה היה כמעט בלתי נמנע, ובהסתכלות רחבה יותר זה חישל אותי, והפך אותי למחוספס יותר". עם זאת, בנו משחק במחלקות הנוער של הפועל ת"א ועל כך אמר גרשון: "מבחינתי זה הכי טבעי בעולם, הפועל היתה הבית שלי מגיל עשר, שם גדלתי והגיוני לגמרי שלשם הוא יילך".
בנוסף, בלם נבחרת ישראל לשעבר סיפר על הספר החדש שפרסם: "כל הפרויקט הזה נעשה כדי לשמור על הקשר עם השחקן שהייתי. הדרך הזאת של הספרים, היא שקולה בעיניי לעבודה כמאמן. זו הדרך שלי להעביר תוכן החוצה". גרשון הוציא לאחרונה את הספר השלישי בסדרת "סודות הכדורגל של נועם", בשם "המכשף מברזיל".