הברק יכה פעמיים? דירוג הכח של הבונדסליגה

אחרי קיץ קסום של יורו בו היתה האכסניה הכי טובה שיש לכדורגל הנבחרות להציע, גרמניה חוזרת. והפעם בתוספת לדימוי החיובי של שערים רבים, כדורגל פתוח ויציעים מלאים בכל משחק, הבונדסליגה מתקמבקת עם אלופה חדשה ומרעננת העונה לשם לברקוזן, חיה פצועה ורעבה בשם באיירן מינכן, עם בורוסיה דורטמונד הפיינליסטית של ליגת האלופות הגאה ולפחות עוד שתי קבוצות שיאבקו בשיניים על הכרטיסים לליגת האלופות.

לחובבי כדורגל השוליים וההיפסטרים שבינכם, נציין לטובה את היידנהיים, שאת עונתה השניה בלבד בבונדסליגה תתחיל במקביל להופעה היסטורית בקונפרנס ליג, ואת שתי העולות הטריות סנט פאולי, ששבה לאחר 13 שנות גלות, ואת קיל, עיר הכדוריד המפורסמת מהצפון, שתעשה את צעדיה הראשונים בליגה הבכירה. אך עם כל הכבוד לכל זה, התבקשנו להתרכז במאבק על הצלחת הגרמנית ולהלן התחזית לעונת 2024/25.

מקום 5: שטוטגרט
את רוב המחמאות קצרה, ובצדק, לברקוזן, על אליפות פנומנלית, אבל הפתעת העונה השניה היתה שטוטגרט, שעם 73 נקודות התגנבה למקום השני והעונה תשחק בליגת האלופות לראשונה מאז 2010. את מחיר ההצלחה שילמה בכך שאיבד את מלך השערים שלה, סרו גיראסי, והבלם של נבחרת גרמניה, ולדמר אנטון, ליריבה דורטמונד. השוואבים נחלשו בהגנה לאחר שמכרו את הירוקי איטו היפני לבאיירן מינכן.

מי שינסה להיכנס לנעליים הגדולות של גיראסי, שכבש 28 שערי בונדסליגה, הוא החלוץ המסקרן ארמדין דמיטרוביץ' שנרכש מאוגסבורג. סבסטיאן הנס, שנחשב לאחד המאמנים הכי מוערכים בבונדסליגה, הצליח לשמור על כריס פוהריש, הקיצוני השמאלי המעולה, ודניס אונדב נרכש אחרי עונת גדולה בה שיחק כמושאל מברייטון. בשורה התחתונה, שטוטגרט תתקשה לשחזר את המקום השני מאשתקד לאור התחזקות יריבותיה והעובדה שתשומת הלב שלה תתחלק בין הליגה לליגת האלופות.

מקום 4: לייפציג
בכל שמונה השנים הקודמות שלה בבונדסליגה, לייפציג הפכה לשם נרדף של תחנת רכבת לשחקנים. העובדה שהעונה הזו היתה שקטה בתחום ההעברות, אולי תעזור לה להתייצב ולהיות תחרותית יותר מהמקום הרביעי שהצליחה להשיג רק במחזורי הסיום. אלוף אירופה עם נבחרת ספרד דני אולמו אומנם נמכר לברצלונה, אך המזרח גרמנים השכילו לשמור על הנכסים הגדולים האחרים שלהם, בראשם צ'אבי סימונס, שהאריך את השאלתו מפ.ס.ז' בעונה נוספת.

סימונס יהיה שוב הברומטר של הקבוצה שברשותה שני חלוצים פוריים דוגמת בנג'מן ששקו ולואיק אופנדה המצויינים. מי שיכול לתת לשוורים כנפיים הוא אנטוניו נוסה, הכישרון הצעיר שנרכש מקלאב ברוז' במהלך החודש וכבר כבש במשחק הגביע מול אסן. על הנייר, למרקו רוזה יש הרכב טוב ויציב עם שחקנים שרצים כבר שנה שניה ביחד והרכב מחליפים מספיק עמוק להתמודד עם שני מפעלים. אך התחרות הקשה בליגה, לא בהכרח תעזור לה לשפר מיקום בסיום העונה.

מקום 3: דורטמונד
למרות הקמפיין המוצלח וההגעה לגמר ליגת האלופות, הקבוצה מוושפאלן היתה רחוקה מלהרשים בליגה והשתחלה לצ'מפיונס בזכות הניקוד של הגרמניות באירופה דרך המקום החמישי. המאמן החדש והבלתי מנוסה, נורי שאהין, החליף את אדין טרזיץ' על הקווים והכניס לדורטמונד רעיונות חדשים. על פי משחקי ההכנה, נדמה שקשר העבר של המועדון הולך לשחק עם שלושה בלמים: ניקו שלוטרבק, ניקלאס זולה (שהוריד הרבה במשקל) והרכש האיכותי משטוטגרט ולדמר אנטון. הקבוצה ניקתה את חדר ההלבשה לאחר שמאטס הומלס הוותיק עזב, כמו גם מרקו רויס, ולוואקום הזה ייכנס הרבה פחות אגו ורוח חדשה.

פרט לאנטון, דורטמונד ביצעה שלוש רכישות מעניינות. בראש ובראשונה היא חיזקה את ההתקפה עם סרו גיראסי (שטוטגארט) והכישרון המסקרן מקסימיליאן באייר (הופנהיים), שהבקיעו ביחד יותר מ-40 שערים בעונה החולפת. גיראסי ינסה להוכיח שהוא לא חלוץ של עונה בודדת ולהבקיע יותר מניקלאס פולקרוג (עזב לווסטהאם), שהיה נכס בליגת האלופות, אך לא שמר על יציבות בליגה. פסקל גרוס חוזר לבונדסליגה אחרי קריירה משובחת בברייטון ומוסיף המון ניסיון ואיכות למרכז השדה. בשורה התחתונה: לדורטמונד יש כלים רבים יותר לעשות עונה טובה יותר.

מקום 2: באיירן מינכן
"זה יהיה לא הוגן לומר שלברקוזן לא מסוגלת לשחזר את העונה שעברה, ולכן אנחנו מבינים שבשביל אליפות נצטרך להשיג 90 נקודות", סיפר במהלך הקיץ המאמן החדש של הבווארים וינסנט קומפני. הבלגי, שלמד אצל פפ גווארדיולה, עלה וירד ליגה עם ברנלי כמאמן ראשי וקפץ כמה מדרגות למעלה. קומפני לא רק נכנס לנעליים של תומאס טוכל, הוא גם מקבל קבוצה שלראשונה אחרי 11 שנים צריכה להחזיר את תואר האליפות. על פניו זו נראה אתגר גדול במיוחד בהתחשב ביריבה שממול, שלא הפסידה בכל העונה שעברה. לותר מתיאוס, פרשן סקיי ואגדה גרמנית, טוען שבאיירן עשתה מספיק בשביל לזכות בצלחת. אנחנו מסופקים.

נכון שבאיירן מצאה לכאורה מענה לבעיה הכי אקוטית אצלה - מרכז השדה - עם הבאתו של ז'ואאו פאליניה מפולהאם, שישמש קשר אחורי מאזן לצד יושוע קימיך, שחזר לשחק באמצע. באיירן השקיעה למעלה מ-50 מיליון יורו גם במייקל אוליסה, כוכב צרפתי שעשה את שמו בקריסטל פאלאס ונצץ גם באולימפיאדה. ועדיין נראה שלא מעט עמדות נותרו בסימן שאלה: עמדת המגן הימני רופפת אחרי הפציעה של יוסיפ סטאנישיץ', מרכז ההגנה לא עבר שינוי גדול למעט הירוקי איטו משטוטגארט (ומכירתו של מתיאס דה ליכט למנצ'סטר יונייטד), וכן היעדר מחליף ראוי להארי קיין, אם ייפצע. העובדה שבאיירן לא הצליחה להביא את ג'ונתן טה (לברקוזן), צ'אבי סימונס (לייפציג) ודזירה דואה (עבר לפ.ס.ז'), מעידה גם על חולשת האימפריה הגרמנית בחלון ההעברות. 

מקום 1: לברקוזן
מעבר כמובן לדאבל ההיסטורי ולעונה ללא הפסד בכדורגל הגרמני, ועכשיו הסופרקאפ, התואר הנוסף שזכתה בו האלופה, יש את צ'אבי אלונסו, שהחליט להישאר למרות החיזורים הנמרצים מבאיירן מינכן וליברפול. נוכחותו של המאסטר הספרדי כנראה גם עזרה לקבוצה לעבור חלון מצויין מבלי לאבד אף נכס משמעותי, נכון לשבוע לפני סיום חלון ההעברות. ג'רמי פרימפונג עדיין יכול לעזוב בגלל סעיף השחרור שלו ואדמונד טפסובה מבוקש, אבל פרט אליהם, כל הכוכבים ימשיכו בבאיי ארנה, כולל ג'ונתן טה וילד הפלא פלוריאן וירץ. לברקוזן עבדה בקיץ על עיבוי הסגל שלה והתחזקה באלייש גרסיה, קשר מגוון שנתן עונה פנטסטית בג'ירונה, וכן במרטן טרייה הצרפתי וג'נואל בלוסיאן, הבלם הצעיר שהגיע מראן.

לברקוזן הציגה רף גבוה מאוד בליגה בעונה שעברה ונראית מוכנה להסתער שוב על תואר האליפות. נכון, המעמסה של ליגת האלופות, יכולה לקחת ממנה אנרגיות (בעיקר מנטליות), אבל אחרי עונה כל כך מוצלחת, קשה להאמין שהשחקנים יורידו רגל מהדוושה. בסופו של דבר מדובר בקבוצה הכי מאומנת בכדורגל הגרמני, עם מאמן שמצליח להוציא כוחות מחודשים מהקבוצה, גם שהכל נראה אבוד. ראינו את זה אינספור פעמים בעונה שעברה, ואפילו מול שטוטגרט בסופרקאפ בפתיחת העונה הזו. לברקוזן יכולה להיות לעשות לבאיירן את מה שדורטמונד עשתה לה בתחילת העשור הקודם: לזכות בשתי אליפויות רצופות.