הרבה לאחר פרישתו, ואולי גם ביתר שאת לאחר מותו, רוחו של דייגו ארמנדו מראדונה עדיין מרחפת מעל ארגנטינה. שנים ארוכות דובר על החיפוש אחר "היורש של דייגו", וכנראה שאף אחד לא יוכל באמת להיכנס לנעליים האלה - אבל אם יש אחד שמנסה להיות קרוב אליו, זהו ליונל מסי. הכוכב של נבחרת ארגנטינה וברצלונה התקרב אמש (בין שלישי לרביעי) לתהילה, כשעלה עם ארגנטינה לגמר הקופה אמריקה - 90 דקות, ואולי יותר, מהגביע הראשון של האלביסלסטה מאז 1993.
ועם השנים, נעשו לא מעט השוואות בין מסי למראדונה: שניהם לובשים בנבחרת את המספר 10, שניהם לבשו את סרט הקפטן של הנבחרת, שניהם הפכו למנהיגים ולשחקנים שאמורים להביא את השערים. אבל אתמול, היתה גם השוואה אחרת - ומיוחדת: מסתבר שמסי עלה למשחק מול קולומביה עם פגיעה באותו קרסול, כפי שהיתה למראדונה במונדיאל 1990. אותו רגל, אותו איזור פיזי. קרסול רגל שמאל.
מסי ספג בעיטה מפרנק פאברה הקולומביאני, כולל דימום באותה הרגל (שנראה היטב דרך הגרב). וזה החזיר את הארגנטינאים שלושים שנה אחורה, לפעם האחרונה שבה היו כל כך קרובים לתואר.
אז, במונדיאל 1990 אליו ארגנטינה הגיעה כאלופה בזכותו של מראדונה, דייגו ספג עבירה קשה לא פחות במשחק נגד רומניה - ושיחק עם אותו קרסול פגוע לאורך כל הטורניר. עם הפציעה, הוא הצליח לבשל את אחד המהלכים הזכורים בתולדות הכדורגל הארגנטינאי - כדור העומק המושלם לקלאודיו קאניג'ה, ברבע הגמר נגד היריבה הגדולה ברזיל. שניהם הצליחו, למרות הפגיעה, להגיע למשחק הגמר. מראדונה, כזכור, הפסיד למערב גרמניה. האם מסי יהפוך את הגורל? נחכה ונראה, ביום ראשון הקרוב.