בי לייק מייק: המסע המוזר של מייק ג'יימס
הוא היה כוכב ביורוליג ואפילו לא החזיק סוכן אמריקאי, אבל סדרת אירועים אילצה את מייק ג'יימס לחפש קבוצה בארה"ב. ההצעה מדנבר, ההמלצה מדוראנט והדרך לחוזה מובטח. כך הפך ממנודה באירופה למועמד לאליפות ב-NBA
נסו לדמיין לעצמכם, ולו לרגע אחד, את קלינט איסטווד משחק תפקיד של ניצב בסרט או את קורט קוביין עושה קולות רקע בהופעה. לא מסתדר, נכון? בדיוק כך הרגיש המעבר של מייק ג'יימס לברוקלין נטס בהתחלה. הרי איך ייתכן ששחקן שהיה לו הכל באירופה - ממשכורת שמנה, דרך קבוצה שנאבקת על זכיה ביורוליג ועד אפשרות לקטוף את תואר ה-MVP - יכול, כך לפתע, לחתום על חוזה ל-10 ימים ולשמש ככינור המי יודע כמה בקונצ'רטו של סטיב נאש? ובכן, עוד מוקדם להגיד - אבל עושה רושם שהתבדינו.
כדי להבין כיצד נסללה דרכו של ג'יימס למועמדת בכירה לאליפות ה-NBA, נחזור אחורה לקיץ 2018 ברשותכם. ג'יימס, מלך הסלים של היורוליג דאז, התכונן לעונה נוספת במילאנו. רגע לפני שהיא יצאה לדרך, הוא קיבל מייל מהמאמן שרק נכנס לתפקיד, אטורה מסינה, שכתב לו כך: "לא יהיה לך מקום בקבוצה בעונה הבאה, זו ההחלטה שקיבלתי. כפי שאמרתי לך בטלפון, אני מכבד את היכולות האדירות שלך, אבל ההתנהגות הבלתי ממושמעת והפרות החוקים מדאיגות אותי. אחרי ששוחחתי איתך ועם המאמנים שלך, חששותיי אושרו. למרות הכישרון הרב שלך, ההרגל להפר את הכללים יהווה סיכון לקבוצה בטווח הארוך. לא אוכל לקחת את הסיכון הזה. זה לא יהיה הוגן כלפי הקבוצה, האוהדים וההנהלה".
הכוכב הסורר זעם על מסינה, אך במקביל החל לחפש את ההרפתקה הבאה. למזלו, דימטריוס איטודיס, מאמן צסק"א, חשב שהוא יכול "לאלף" אותו והחתים אותו לעונה. בהתחלה, הכל הלך לפי התוכנית. ג'יימס ביסס את מעמדו כאחד השחקנים הטובים ביורוליג, קלע 21.1 נקודות למשחק ב-42% לשלוש ורק הקורונה מנעה ממנו הופעה בפיינל פור. כתוצאה מכך, הוא קיבל חוזה משודרג לשלוש שנים תמורת 2.5 מיליון דולר והפך למשתכר הרביעי בטיבו ביורוליג. מה שצסק"א לא ידעה אז, זה ששנה מאוחר יותר היא תתחרט על החוזה הזה. גם בגלל הנזקים הכלכליים שתותיר אחריה הקורונה וגם בגלל שהיחסים עם ג'יימס, איך לומר בעדינות, כבר לא היו כל כך ורודים.
על הפרקט, יש לציין, הכוכב עשה את המוטל עליו וסיפק את המספרים שהובילו לחוזה העתק. אבל מחוץ לפרקט, השעיה רדפה השעיה עד שהגיע הפיצוץ הבלתי נמנע. היחסים החלו להידרדר אי שם בנובמבר, כשג'יימס התעמת עם איטודיס באחד האימונים והושעה מהמשחק מול באסקוניה. הזעם נצבר ובינואר, כך על פי הדיווחים, צסק"א לא איפשרה לו לצאת להלוויית סבו שנפטר ממחלת הסרטן, והוא בתגובה התעמת עם טוקו שנגליה בחדר ההלבשה וטס על דעת עצמו. גם במקרה הזה, הוא הושעה והוחזר לסגל - אבל הפעם השלישית כבר הייתה אחת יותר מדי. במארס האחרון, במשחק VTB מול קאזאן, איטודיס פתח עם ג'יימס בחמישייה והחליף אותו אחרי 3 דקות בלבד. הכוכב לא אהב זאת, התעמת עם המאמן מול המצלמות במהלך פסק הזמן - ולא חזר עוד לפרקט. מבחינת איטודיס, זה היה הקש ששבר את גב הגמל. הפעם, ג'יימס שוחרר מצסק"א.
רשת ביטחון
אחרי שכבר נגע בפסגה של אירופה, ג'יימס מצא את עצמו לפתע ללא יכולת לחתום בקבוצה חדשה מהיורוליג עד תום העונה. הסיבה - מועד ההעברות בתוך היורוליג הגיע לסיומו. הוא עלה על מטוס וחזר לביתו שבארה"ב. עם חזרתו, השמועות על חזרה ל-NBA החלו לצוץ - אבל בעיה אחת הפרידה בינו לבין הקאמבק: לג'יימס לא היה סוכן אמריקאי, משמע, לא היה מי שינהל עבורו מו"מ עם קבוצות בליגה הטובה בעולם.
העובדה שלא החזיק בסוכן אמריקאי בזמן ששיחק באירופה אולי מעידה קצת על כך שחזרה ל-NBA לא כל כך בערה בג'יימס. גם בראיון הראשון שלו אחרי שחתם בנטס הוא אמר שהוא "לא היה בטוח אם כדאי לו לחזור", והסביר שהיה לו מעמד של כוכב ומשכורת גבוהה באירופה. אבל כעת, כאמור, לא נותרו לג'יימס ברירות והוא היה חייב לאלתר. ללא סוכנות אמריקאית שתייצג אותו, הוא פנה לחברו הטוב, מו סמית' - שעוסק בניהול ספורט, מחזיק בקשרים ב-NBA ומעל הכל, השותף העסקי של אחיו של קווין דוראנט, טוני. סמית' הניח לג'יימס שתי אופציות על השולחן. הראשונה, והבטוחה יותר, הייתה דנבר. "ג'ו קונלי, הסקאוט הראשי של הנאגטס, התקשר אלי ואמר לי שהם רוצים אותו", סיפר סמית' בראיון ל"יורוהופס". אלא שדווקא האופציה השנייה, זו של ברוקלין נטס, היא זו שקרצה יותר לגארד.
לנטס היו כמה יתרונות על פני הנאגטס. היתרון הראשון, כאמור, היה מעורבותו של טוני דוראנט - מי שהיה חבר קרוב של ג'יימס ורצה לראות אותו משתף פעולה עם אחיו. לטענת סמית', קווין דוראנט אף פנה לקברניטי הנטס ואמר להם ש"אם יש סיכוי להביא את ג'יימס, צריך ללכת על זה". היתרון השני של ברוקלין, הוא זהות הסקאוט הראשי, ג'יי אר הולדן, מי שזכה ב-11 אליפויות עם צסק"א, שני תארי יורוליג ומחזיק באזרחות רוסית שקיבל ישירות מפוטין, רק כדי לקלוע סל ניצחון על ספרד ולהעניק לדייויד בלאט ולרוסים מדליית זהב ביורובאסקט 2007.
יחד עם הולדן, סמית' הצליח להגיע עד לג׳נרל מנג׳ר של ברוקלין, שון מארקס, שקפץ על ההזדמנות. לדבריו של סמית׳, הוא שימש כסוכן של ג'יימס - אך מאחר והוא אינו סוכן על הנייר, העסקה נסגרה בשיתוף פעולה עם ארגון השחקנים האמריקאי. וכך, ג'יימס, שהחל את הקריירה בליגה הלאומית בישראל ועשה את הדרך הקשה לפסגה, ויתר על האגו ובגיל 30 חתם על חוזה ל-10 ימים בברוקלין.
טיפת מזל, וים של כישרון
לעיתים, בטח בסיטואציה כמו זו שג'יימס נקלע אליה, צריך גם קצת מזל. והפעם, היה לו בדיוק את המזל הנחוץ. הגארד הנודד הגיע לקבוצה חבולה במיוחד, שחסרה, בין היתר, את קווין דוראנט וג'יימס הארדן. כתוצאה מכך, כמה שעות אחרי שחתם, עוד לפני שהספיק לשים את הג'ט-לג מאחוריו, ג'יימס "נאלץ" לפשוט את האימונית ולעלות על מדי משחק. ודווקא במקום בו רבים אחרים היו נופלים, הגארד החדש של הנטס פרח.
צריך לזכור, רק שבוע לפני הבכורה בברוקלין, ג'יימס היה כוכב. לא סתם כוכב, ה-כוכב של צסק"א - מועמדת טבעית לזכיה ביורוליג, איתו או בלעדיו. וכבר בבכורה ניתן היה להבחין בזה. אז נכון, ג'יימס לא סיפק את המספרים שהתרגלנו לראות ממנו, אבל את ההתאמה שלו לכדורסל השוטף של הנטס, כדורסל מהיר שמבוסס על כישרון, אי אפשר היה לפספס. בפועל, ב-21 דקות על הפרקט, הוא העמיד את המדד הגבוה בקבוצה (17), קלע 8 נקודות, מסר 2 אסיסטים ולקח חלק פעיל בניצחון הדחוק על בוסטון.
במשחק הבא ג'יימס אמנם שיחק תחת מגבלת דקות (6 דקות וחצי), אבל במשחק שלאחר מכן, מול טורונטו, הוא כבר קיבל קיבל נתח משמעותי יותר מהעוגה. הוא השלים 21 דקות, כשברבע האחרון לא ירד מהפרקט, והחזיר עם 11 נקודות (כולן ברבע הרביעי), 8 אסיסטים וניצחון דו ספרתי. כאן, כבר לכולם היה ברור שג'יימס לא הולך לשום מקום. ואכן, אחרי חוזה נוסף של 10 ימים - הוא חתם בברוקלין עד לסיום העונה.
בראיון לתקשורת היוונית, מאמן אנדולו אפס, ארגין עתמאן, נשאל האם גדול המאמנים האירופאיים, ז'ליקו אובראדוביץ', ישבור יום אחד את תקרת הזכוכית ויאמן קבוצה בליגה הטובה בעולם. בתגובה, הוא עקץ ואמר ש"אולי ב-NBA יבינו סוף-סוף שהכדורסל באירופה הרבה יותר טוב משלהם, ויקראו למאמן הכי טוב באירופה לאמן אצלם".
המקרה של ג'יימס מוכיח למה המאמנים האירופאיים לא מצליחים לתקוע יתד בארה"ב. כי עם אותו ג'יימס שמסינה ואיטודיס לא הסתדרו, סטיב נאש דווקא מסתדר לא רע. וכמו שמייק ג'יימס דורש תשומת לב מיוחדת - ולא כעסים, צעקות והשעיות - כך גם רוב שחקני ה-NBA, ליגה שטומנת בחובה לא מעט אגו. ואולי הסיפור הוא בכלל ג'יימס, שהרגיש שלא נותרו לו עוד פסגות באירופה, החל לאבד סבלנות ורצה אתגר חדש. מקום בו הוא שוב יתחיל מלמטה ויוכיח לכולם מה הוא שווה. כך או אחרת, למרות שעדיין יש לו חוזה ל-3 שנים בצסק"א ובצל הארכת החוזה של איטודיס - לג'יימס לא נותרה ברירה אלא לשכנע הנטס להשאיר אותו גם בעונה הבאה, כי על מטוס חזרה לרוסיה הוא כנראה כבר לא יעלה. ואין דרך טובה יותר לעשות זאת, מאשר לתת לה טבעת.