להוסיף פקטור
כשהמאבק על האליפות באנגליה כ"כ צמוד, הפרטים הקטנים הם אלה שיקבעו. שצ'סני דואג לנעול את השער של ארסנל, פרננדיניו רוצה תואר וגם כרטיס למונדיאל ואטו חידש את היחסים עם מוריניו בצ'לסי. האקס פקטורים בממלכה
כבר הרבה שנים שלא זוכרים בממלכה כזו צפיפות בצמרת. נדמה שבכל שבוע, זהות הקבוצה שעומדת בראש הטבלה משתנה, וככל שהזמן עובר, המאבק רק מחריף ונהיה מותח יותר. האם ארסן ונגר יגאול את עצמו אחרי 8 שנים רעות, ויחזיר את צלחת האליפות לארון של ארסנל? האם ז'וזה מוריניו ישוב לפרמיירליג בסערה ויכנס עמוק יותר ללב אוהדי צ'לסי? ואולי דווקא מנצ'סטר סיטי תשיג את האליפות השנייה בתוך 3 שנים?
במקרים כאלה, כאשר המאבק כל כך צמוד וצפוי להיות מוכרע על הפרטים הקטנים, לרוב הגיבורים מגיעים מכיוונים בלתי צפויים. כן, הכוכבים הגדולים הם אלה שנחקקים בזיכרון וזוכים לכל התהילה - אבל בלי שחקני משנה משמעותיים, שמופיעים בזמן הנכון עם הפעולה הנכונה - קשה להצליח. אז מי הוא האקס פקטור של כל אחת מהמועמדות לאליפות אנגליה?
ארסנל: וויצ'ך שצ'סני
אם צריך לכנות בשם את השינוי שעובר על ארסנל השנה, תתפלאו, אבל השם לא יהיה מסוט אוזיל. כן, הקשר הגרמני הנפלא הוסיף מימד של ברק שמעטות הן הקבוצות שמסוגלות להרשות לעצמן. אבל התותחנים תמיד נהנו מיכולת טובה בהתקפה - הבעיה שלהם בשנים האחרונות הייתה נעוצה בהגנה. לכן, השם הנבחר הוא שמו שובר השיניים של וויצ'ך שצ'סני.
השוער הפולני חווה עונת שיא בקריירה, ודואג לכך שארסנל תחזיק בהגנה השנייה בטיבה בפרמיירליג, כשהיא סופגת רק שער אחד יותר מצ'לסי. אף שוער בליגה לא שמר על רשת נקייה יותר פעמים (11) מאשר שצ'סני, שלא תמיד היה מנייה כ"כ בטוחה בין הקורות.
מה שהזוי, זה ששמקומו של שצ'סני בשער של נבחרת פולין, בכלל לא מובטח, ויש לו תחרות מארתור בורוץ' הבינוני. אבל הוא מחזיק באיכויות קריטיות עבור שוער ענק, שישמרו על ארסנל במאבק עד לרגעים האחרונים. יש לו רפלקסים חתוליים, הוא מסוגל לעצור פנדלים, ואולי הכי חשוב - הוא שוכח מהר. באמצע דצמבר ארסנל חטפה שישייה אצל סיטי, ונראה היה שהבלון התפוצץ. אבל ההפסד הזה היה היוצא מהכלל שהעיד על הכלל; מאז, שצ'סני ספג רק 4 שערים בשמונה משחקים, והתותחנים שוב מוצאים את עצמם בפסגת הטבלה.
מנצ'סטר סיטי: פרננדיניו
אם אתם חושבים שפרננדיניו עבר למנצ'סטר סיטי בשביל הכסף, כדאי שתחשבו שוב. 8 שנים שהקשר האחורי העביר בכפור של שחטאר דונייצק, קרע את התחת והפך לאחד הברגים המרכזיים בקבוצה שהדהימה את אירופה עם הופעה בשמינית גמר ליגת האלופות. אבל כל זה לא עזר לו להגיע למקום שכל ברזילאי חולם עליו מרגע שנולד: הנבחרת.
אז מה עשה חברנו, שנה לפני המונדיאל הביתי? תפס מקום על הבמה הכי מרכזית שיש בכדורגל העולמי - הפרמיירליג. מה זה תפס? השתלט בשתי ידיים ולא איפשר לאף אחד להתקרב אליו. השחקן בן ה-28 הפך לבאנקר של מנואל פלגריני בהרכב הסיטיזנס, ולצד יאיא טורה, אולי מדובר בקישור המרכזי הטוב בעולם.
פרננדיניו הוא אי של יציבות במרכז המגרש, והוא מצדיק כל שטרלינג מ-30 המיליון ששולמו עליו. עד כדי כך הוא חשוב במערך של פלגריני, שבשבוע שעבר, כאשר פציעה מנעה ממנו לשחק מול צ'לסי, סיטי ספגה את הפסד הבית הראשון שלה השנה. הברזילאי אמור לחזור תוך שבועיים, ואם לואיז פליפה סקולארי יקבל קצת שכל, אתם צפויים לראות אותו מחזיק גם את הקישור של הקנאריניה בקיץ.
צ'לסי: סמואל אטו
הרבה אנשים הרימו גבה בקיץ, כאשר ז'וזה מוריניו החליט לחזק את ההתקפה שלו דווקא בסמואל אטו. 'הוא מעבר לשיא', היו שטענו. 'מזמן לא שיחק ברמות הגבוהות', אחרים הצהירו. 'לא הרכש שמביא לך תארים', קבעו הפרשנים. החלוץ הקמרוני ראה את כל הביקורות וצחק לכולם בפנים.
מעבר לשיא? הוא בסה"כ בן 32, ממש לא גיל פרישה. לא שיחק ברמות הגבוהות? רק לפני 4 שנים הוא היה בהרכב בגמר ליגת האלופות. לא מביא תארים? ניתן לאטו בעצמו לענות על זה: "שיחקתי בספרד ולקחנו אליפות. שיחקתי באיטליה ולקחנו אליפות. עכשיו אני מקווה לקחת אליפות באנגליה ואז הקריירה שלי תהיה מושלמת".
אין הרבה אנשים שמכירים את אטו יותר ממוריניו. החלוץ הוא בדיוק הטיפוס ש"המיוחד" אוהב. יצרי, לא דופק חשבון ומעל הכל - ווינר. "מלך האריות" מעולם לא שכח כיצד מבקיעים שערים, ורק תשאלו את ליברפול (מולה הבקיע גול ניצחון) ואת יונייטד (לרשתה הפגיז שלושער). אמנם התפקיד שלו בצ'לסי לא מרכזי במיוחד, והוא השלים 90 דקות רק 4 פעמים עד כה השנה. אבל בכל פעם שהוא עולה למגרש, אטו נותן את הכל, ולא פלא שלאט לאט הוא נוגס בדקות של פרננדו טורס המאכזב. השאלה היא האם הקריירה שלו באמת תקבל את אקורד הסיום הראוי?