לא כל כך יפה: בארסה רחוקה מהתדמית שיצרה לעצמה

אי אפשר להפריד בין ספורט לפוליטיקה. או בין עסקים לפוליטיקה. אפילו לא בין חיים פרטיים לבין פוליטיקה. וזה לא בהכרח גרוע. זה אפילו טוב לפעמים. כך נקברים סיכומים מפוקפקים, וכך הם גם נחשפים. העסקה האפלה שרקם סנדרו רוסיי סביב רכישת ניימאר התפוצצה בזכות הביקורת של יריביו. בשם השקיפות, אבל בזכות המאבק הפנימי.

• רעידת אדמה בברצלונה: הנשיא סנדרו רוסיי התפטר בעקבות פרשת ניימאר

נשיא ברצלונה, שנגדו מתנהלת בשנים האחרונות חקירה בנוגע להעלמת הכנסות בברזיל, נאלץ לאכול את התבשיל שהקדיח. ומדובר במנה מקולקלת, שלא לומר רקובה. מאז הקיץ האחרון הוא התעקש שוב ושוב לא לחשוף את מלוא ההסכם לצירוף ניימאר, וטען בתוקף: "הוא עלה 57.1 מיליון יורו. נקודה". הוא טען כך עד שהוכח אחרת. עד שהתגלה כי שיקר.

סנדרו רוסיי עזב בבושת פנים כדי לא לתת דין וחשבון, אחרי שהשופט החוקר שמונה לבדיקת התיק קבע כי סכום ההעברה היה גבוה בהרבה ואיש אינו יודע לאן נעלמו סכומי כסף אדירים. או במילים אחרות: נשיא ברצלונה שיקר. להנהלה, לחברי המועדון, לאוהדים, לציבור כולו. אולי הוא מעל בקופת הארגון, אולי לא דיווח אמת בנוגע להוצאות, אולי "שימן" עסקנים. כך או כך, טוען השופט, רוסיי שיקר.

רוסיי הוא לא הראשון שמעל באמון. כנראה גם לא יהיה האחרון. חוסה לואיס נונייס נשלח לכלא לאחר סיום כהונתו בברצלונה, רמון קלדרון הואשם באי-סדרים כספיים כנשיא ריאל מדריד וגם ז'ואן לאפורטה, שזומם לשוב לכסא הבוס בבארסה, הוקע כאחראי לגרעון עצום ונתבע על חסרונם של 23 מיליון יורו בקופה. אז מהי המסקנה המתבקשת?

לא, התשובה היא לא שברצלונה וריאל מדריד הם ארגונים מושחתים. הם כן, בחלקם, אבל זהו לא העיקר. המסקנה העיקרית היא שרק במועדוני חברים שכאלה השערוריות יכולות להיחשף. רק במקומות בהן יצרי הפוליטיקה רוחשים וגועשים, הביקורת הציבורית משנה משהו. עולם הכדורגל מוצף בכסף בסכומים לא פרופורציונליים, ולכן גם במעשים פליליים. וסיכומים מפוקפקים שכאלה קיימים גם במקומות אחרים, אך שם מדובר בהון פרטי. כשהבעלים הוא אוליגרך שכמעט אינו חב דין וחשבון לאיש, מי יחשוף את מעלליו?

חזרה לקאמפ נואו, ברצלונה שוב נחשפה כרחוקה מאוד מהתדמית שהיא מנסה לשווק לעצמה. גם בשורותיה יש שחיתות, גם במסדרונותיה שורצים אנשים עם יושר עקמומי, גם היא שופכת ערימות של כסף על רכש תחת אצטלה של "טוהר קטלוני" מזויף. אלא שרק אצלה, ובמועדוני חברים דומים, אפשר להרים ראש, לפתוח את השערים ולנקות את האורוות מכל הזוהמה. עד הפעם הבאה.