יתקשה לשחזר
לדריק רוז שוב כואבת הברך, עבור האוהדים זה אגרוף לבטן ובעיקר חשש שזה הסוף. כוכב הבולס אולי ישוב, אבל לא בטוח שהאתלטיות תחזור איתו. התסריט האופטימי: ווסטברוק. הפסימי: גרג אודן. שיקגו צריכה לשרוד עד הקאמבק, אבל שלא תבנה על עוד עונת MVP
כואבת הברך, כואב הלב. רוז (גרפיקה: אריק פרימו)
בליל שישי האחרון, שניות בודדות לאחר שדריק רוז קרע את המיניסקוס בברך, גם אני הרגשתי כאב חד, אבל ישר לתוך הלב. זה אותו כאב שמציק לי בכל פעם שאני עד לפציעה קשה של ספורטאי, אבל הפעם זו היתה התקפלות חזקה מהרגיל. רק לפני חודשיים הכוכב הבלתי מעורער של הבולס חזר למגרשים אחרי שנה וחצי של שיקום מאחת הפציעות הכי אכזריות בספורט המקצועני - קרע ברצועה הצולבת של הברך. זו בדיוק הסיבה שבגללה הפציעה בברך השניה של הגארד בן ה-25 הרגישה כמו אגרוף לבטן. לבטן של רוז, של הבולס, של העיר שיקגו, של ה-NBA ואוהדי הכדורסל בכל רחבי הגלובוס.
נראה כאילו עבר עשור, אבל רק לפני שנתיים, בעונת ה-MVP שלו, נראה היה שרוז משתלט על ה-NBA. הסיפור האישי שלו, כנער שגדל באחת השכונות הקשות, העניות והאלימות ביותר בעיר הרוחות, וחזר אליה במטרה להשיב את הבולס לימי הזוהר של שנות ה-90, היווה דוגמא לכל מה שנכון בספורט, בכדורסל ובשיקגו. רוז גרם לאוהדי הבולס לחזור ליונייטד סנטר בהנאה והוא היה התקווה הגדולה של שיקגו כולה.
רוז ההוא נעלם השבוע שוב בדרך למיטת הטיפולים, כשהכאב של כולם משלב תחושות של פספוס, חוסר אונים וסימן שאלה גדול לעתיד. לכו תדעו איך הוא יצליח להתגבר על הפציעה הזאת, אם בכלל. ייתכן מאוד שהוא כבר לא יחזור לעצמו. לא חסרים שחקנים שגמרו קריירה בגלל בעיות ברכיים, ואחת הדוגמאות הבולטות והקיצוניות ביותר היא של הסנטר גרג אודן, שאמנם עשה העונה קאמבק, אבל לא כבר לא ימצה עשירית מהפוטנציאל שהיה גלום בו. הקריירה של אודן הסתיימה כמעט לפני שהתחילה, והיום אפשר לראות לא מעט קווי דימיון בינו לבין רוז - שתי הבחירות הראשונות בדראפט 2007 ו-2008. שניהם נפצעו בברכיים מבלי שאף אחד נגע בהם, לשניהם זה קרה ב"רוז גארדן" ושניהם נחשבו לתקווה הגדולה של הקבוצות שלהם עד שנפצעו.
אבל אם כבר להשוות את רוז למישהו, אולי עדיף לחפש גארדים ולא סנטר ענק. אם לשפוט לפי פציעות ברכיים של גארדים, לא בטוח שרוז יצטרך להמציא את עצמו מחדש אחרי שיחלים. מבט אחד בראסל ווסטברוק, שקרע את המיניסקוס בעונה שעברה וחזר אחרי החלמה של חצי שנה, יעיד שהאיש חזר להיות אותו סופר-אתלט מהיר וזריז.
מצד שני, לא חסרים גארדים שנאלצו לשנות את סגנון המשחק לאחר שהבינו שלא יוכלו לשחזר את היכולת האתלטית והפיזית שלהם. אחד מהם הוא רון הארפר, ששיחק לצידו של ג'ורדן בבולס. לפני שקרע את הצולבת הוא היה אחד השחקנים הכי מלהיבים בליגה, ואחריה הפך לשחקן מסוג אחר. רכז שקול שמתרכז יותר בלמצוא את החברים שלו. גם פני הארדוואי ות'רל ברנדון עברו תהליך דומה, והם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של גארדים מבטיחים ומוכשרים שלא הצליחו להישאר בריאים לאורך זמן ואיבדו את האתלטיות, המהירות והזריזות שאפיינה אותם.
את ההיסטוריה הזו מכירים גם אוהדי הבולס, ונראה שגם האופטימי ביותר בין יושבי היציע ביונייטד סנטר יתקשה כעת להאמין שרוז יוכל לחזור להיות ה-MVP שהטיל איימה על הליגה. הניתוח אמנם הוגדר כמוצלח, והרופאים הצליחו לתקן את הקרע במיניסקוס במקום להוציא אותו לחלוטין, אבל בשיקגו אף אחד לא מחכה לרוז הישן והטוב. בטח לא בזמן הקרוב.
עיר שהולכת לכל הרוחות
יחד עם רוז, גם הבולס למעשה גמרו את העונה. תום ת'יבודו וחניכיו, שעד לא מזמן פינטזו על אליפות, יכולים כבר עכשיו להתחיל לתכנן את העונה הבאה. קבוצות ב-NBA תלויות באופן קיצוני בכוכבים שלהן ובונות את הקבוצה סביבם, לכן ברור כי בלי רוז לשיקגו אין שום סיכוי במאבק על התואר. עד יום שישי אף אחד בשיקגו לא חשב על העתיד, אבל עכשיו זה בלתי נמנע. כשתאריך היעד לחזרתו של רוז עדיין לא ברור, העתיד הקרוב מסתמן כבעייתי מאוד עבור הבולס. אם לפני פתיחת העונה, פרשני ה-NBA העריכו ששיקגו, עם רוז בריא, ינצחו קצת יותר מ-50 משחקים ויסיימו במקום השלישי במזרח, אחרי מיאמי ואינדיאנה, ההערכות החדשות מדברות על פחות מ-40 ניצחונות ומאבק קשה על כניסה לפלייאוף.
בעונה שעברה הבולס ניצחו 45 משחקים לא רוז, ואף עברו את ברוקלין בסיבוב הראשון, אבל אז היה להם את נייט רובינסון, סוג של "רוז לעניים" בשל סגנון משחקו וההתלהבות שהביא איתו לפרקט. כיום ת'יבודו יוצא למלחמה עם קירק היינריך, שחקן סולידי אבל בטח לא כזה שיכול להשתוות לאתלטיות והמהירות של רוז או רובינסון. התבוסה ב-39 הפרש לקליפרס, ביום שאחרי הפציעה של רוז, היא אולי תוצאה של שבירה מנטאלית בעקבות הפציעה של הסופרסטאר, אבל אולי גם סימן לבאות.
התקופה הקרובה תהיה מבחן אמיתי עבור הבולס, שייצטרכו למצוא את הכוחות בדומה לעונה שעברה כדי למנוע התפרקות טוטאלית. זה הזמן של קרלוס בוזר, לואול דנג וג'ואקים נואה להתעלות, אם הם רוצים להיות שם גם כשרוז יחזור. גם אחרוני שחקני הספסל יידרשו לתת מעצמם יותר כדי לחפות על חסרונו של הכוכב, ומקבלי ההחלטות במועדון צריכים להתחיל לחשוב ברצינות על טרייד, במטרה לחזק את החור העצום שנפער בקו האחורי. את החור שנפער בליבם של האוהדים יהיה כבר קשה לסתום. את זה רק רוז יוכל לעשות, ולא על רגל אחת.