מעדין לידין: על המהפך שעבר הקשר של חיפה

כשמבקשים במכבי חיפה לתת דוגמא למקצוען ששיחק במועדון, תמיד עולה דווקא שמו של ג'ובאני רוסו. השטותניק, הליצן, זה שעושה שטויות ומעשי הקונדס, אבל במקביל נחשב לאחד מגדולי השחקנים שלבשו את החולצה הירוקה, כי היה עולה על הדשא ואיתו 100 אחוזי השקעה, הקרבה, רצינות טקטית וכריזמה בלתי נגמרת. גם אביחי ידין הוא דמות עם כריזמה וצד צבעוני, רק שבניגוד לרוסו, אצלו לא רבים מכירים את הצד הזה. את מה שידעו בכפר סבא והבינו בהפועל תל אביב, לומדים כעת גם במכבי חיפה.

בקיץ שעבר עמד אביחי ידין על המדף. סכסוך קשה עם הנהלת האדומים אחרי ארבע שנים בוולפסון הוביל לפיצוץ והקשר חיפש את הדרך החוצה. יעקב שחר התעניין, אבל כששאל את המאמן שלו, ראובן עטר, האם הוא מעוניין - האחרון אמר כי יעדיף את ג'ואל דמאו מסכנין. אמר, וטעה בגדול. ב-20 בספטמבר, ברגע האחרון, קנה שחר את ידין לחמש העונות הקרובות. עטר כבר לא ממש ההתנגד, ולא שזה ממש משנה: חודש וחצי לאחר הגעתו, עטר פוטר מבלי שידין זכה לקבל אצלו דקות משמעותיות. גם הסיבות (היעדר כושר וחוסר התלהבות של המאמן כלפי הרכש) הן כבר היסטוריה.

שחר חיפש מנהיג בנוסף ליניב קטן, שחקן מוביל שגם יהווה דמות ששחקנים צעירים מביטים עליה, סוג של מנטור. הנשיא הפריד את הצרות שהיו לידין עם הנהלת הפועל ת"א, וכשהתייעץ עם מאמנו בעבר הקרוב, אלי גוטמן, האחרון המליץ לו לעוט על המציאה, כי דמויות משפיעות על המשחק מחוץ ועל המגרש הוא לא ימצא הרבה בכדורגל הישראלי: "ידין היה הבורג המרכזי שלנו גם על המגרש וגם בחדר ההלבשה. זה שחקן שאתה סומך עליו שיידע להגיד את הדברים הנכונים מתי שצריך. שידע מתי צוחקים ומתי לא. לאביחי יש את הערך המוסף הזה בגדול, וזו לא תכונה שקיימת אצל כל שחקן", סיפר המאמן.

החיבור הראשוני של הקשר היה דווקא עם קטן, שקיבל אותו ללא חשדנות, לקח אותו תחת חסותו והפך אותו למנהיג שווה ערך בחדר ההלבשה. מהר מאוד, יחד עם הקפטן ודקל קינן, ידין נהיה החוט המקשר בין הוותיקים לצעירים. מי שמושפעים ממנו מאוד הם טאלב טוואטחה ואלון תורג'מן שנמצאים תחת חסותו. במהלך המשחק מול שחטאר קראגנדי הקזחית, לדוגמא, כשהחלוץ הצעיר השווה ל-2:2 והלך לחגוג, אסף אותו ידין והעיף אותו לעבר קו האמצע כדי לנסות לכבוש שער נוסף.

עד שהגיע להפועל ת"א, ידין שיחק רק בהפועל כפר סבא. המעבר לקבוצה גדולה היה לא פשוט, בתחילה הוא נפצע לא מעט, ורבים מהקבועים שבאו לאימונים בוולפסון, קראו לו "פורצלן". אבל גוטמן הפך אותו משחקן שברירי, לאמסטף על המגרש. מתקל, קשוח, לא מפחד מגליץ'. השחקנים התאהבו בידין החדש, שהסתגל מהר מאוד לחדר ההלבשה, כפי שמספר סלים טועמה: "אביחי הוא דמות הכי חיובית שיכולה להיות. מצד אחד עוזר לשחקנים בחדר ההלבשה ומצד שני יודע להשתטות. אם מישהו מגיע עם חולצה שלא נראית לו, הוא מסוגל להדביק אותו עם החולצה לקיר. למישהו אחר הוא קשר את השרוכים של שתי הנעליים יחד. אבל על המגרש – תמיד ידעת שיש על מי לסמוך. כשידין יוצא איתך מהמנהרה מתחת לשער 5, יש לך ביטחון. אם הוא רצה להעביר מסר, לפעמים היה מספיק מבט שלו. היו גם רגעים שהוא היה עצבני, התכנס בעצמו ורצה להיות לבד - אבל בדרך כלל הוא לטובת כולם".

וכשמדברים על טובת כולם, רועי גורדנה הוא דוגמא לכך. ידין שימש כמנטור של הקשר כשזה עלה לקבוצה הבוגרת: "ידין לקח את גורדנה תחת חסותו. הוא היה מכוון אותו על המגרש, ומייעץ לו בשיחות טלפון ארוכות. למרות שהם משחקים באותו התפקיד, זה לא הפריע לאביחי". מי שחלק את מרכז השדה האדום יחד עם ידין היה שי אבוטבול. השניים לא נמצאים כיום בקשר הדוק, אבל אבוטבול מפרגן. "הוא תמיד היה דומיננטי עם כל מה שמנהיג צריך, איש עבודה, אבל מצד שני אחד שיכול לגרום לך להתקפת צחוק מטורפת בחדר ההלבשה לפני אימון. הוא היה השחקן שלנו בקישור, הראש שלנו היה תמיד שקט ומשוחרר לשחק יצירתי".

אחד הכתמים בקריירה של ידין הוא סיפור הירידה עם הפועל כפ"ס.  בדיוק כמו בהפועל, גם בכפ"ס זוכרים את הקשר האחורי לטובה. גיא דיין, ששיחק איתו בעונת הירידה ללאומית, סיפר: "הוא היה מנהיג אמיתי ובין היחידים שהאמינו לכל אורך הדרך שאפשר להינצל. הוא דאג להרים את הראש לכל מי שלא האמין. הוא מקצוען אמיתי ובן אדם צנוע".

אחרי עונה וקצת  בירוק, ידין מוצא את מקומו הטבעי בחיפה.  הקהל הירוק שקיבל אותו בחשדנות בהתחלה, הפך אותו ליקיר יציע ג'. אותה ריצה באמוק לכיוון אמצע המגרש בקזחסטן לאחר שער השוויון והטרפת האוהדים הכניסו אותו לפלייליסט הירוק. גם אצל אוהדי הפועל התקבל ידין, שהגיע עם טביב, כנדוניה חשודה. הוא היה פרווה מבחינתם, עד אותו רגע מכונן ברבע גמר גביע המדינה בבלומפילד מול בית"ר ירושלים. זה היה מספר ימים לאחר שבית"ר ניצחה את הפועל בליגה וקובי מויאל הלך לחגוג מול יציע אוהדי הפועל בטדי. ידין לא סלח ולא שכח. לאחר שהפועל ניצחה 0:1, לקח ידין את חולצתו, פרס אותה מול יציע אוהדי בית"ר והצית מלחמת כל בכל בבלומפילד. מאותו רגע הוא נכנס לפנתיאון האדום.

בחיפה מבסוטים, בנאדו מרגיש חיבור עם הקשר, ועדיין כולם מפחדים מדבר אחד, הפציעות. מאז שהגיע לפני כשנה למכבי חיפה של ראובן עטר, הוא שיחק מעט מאוד ולמעשה רק אחרי שעבר ניתוח בברך ועבר שיקום ארוך הוא מתחיל להזכיר את התקופה הטובה מהפועל. ההרגשה היא שידין הוא בסיס יציב לבניית חיפה החדשה בשנים הקרובות. בינתיים, כמו רוסו של פעם, ידין יוזם התערבויות בכפר גלים על המשחקונים באימונים כאשר כל שמות השחקנים נרשמו בחדר ההלבשה והמפסיד צריך לקנות שמפו לכל חדר ההלבשה לשבוע. בחדר ההלבשה ידין כבר השפיע, אך עדיין חסר לו הרגע המכונן, אירוע שיכניס אותו לאתוס החיפאי. והשאלה איזה מקלחת הוא יקבל היום בבלומפילד אחרי המשחק מול האקסית.