סוזה לא העריך את ב"ש, מכבי הפסידה לפני שהמשחק החל
הצהובים התעסקו בשטויות ורבו עם ההתאחדות במקום להתכונן למשחק העונה. אלישע לוי עלה עם התותחים הכבדים וניצח במשחק שכולו היה קומדיה של טעויות. לירן שטראובר התרשם בעיקר מהקהל בווסרמיל, אך התאכזב מכר הדשא
קשה מאוד להגיע למשחק עונה (כן, גם אם תצחקו, זה משחק עונה לכל דבר) כשמתעסקים כל השבוע במשחק מול פרנקפורט ובריבים מול ההתאחדות לכדורגל. זה מחלחל לשחקנים לראש, המשחק ביום חמישי הופך להיות חשוב ממשחק הליגה הנוכחי, והשאלה הגדולה שעולה היא למה במכבי תל אביב לא התעסקו יותר בכדורגל ופחות בדברים השוליים.
ההפסד של הצהובים היה בפן הפסיכולוגי עוד לפני המשחק. הרוטציה כבר הוכיחה עצמה לא פעם, ובמקום שסוזה יעשה את השינויים וההתאמות, במכבי התעסקו בשטויות ולא התכוננו למשחק כראוי. זה בעצם ההבדל בין הכדורגל שלנו לבין הקבוצות הגדולות באירופה.
במשחק עצמו, מה שנותן לי תקווה גדולה לעתיד של הכדורגל הישראלי, זה הקהל, שסיפק אווירה פשוט מדהימה של כדורגל. זה כבר כמה שבועות ברצף שאנחנו רואים שהאוהדים חוזרים למגרשים, הכרטיסים נגמרים לפני יום המשחק וגם הפעם שני הקהלים סידרו תצוגות עידוד. עושה רושם שהצופה הישראלי, סוף סוף, מביע אמון בקבוצות.
ועדיין, למרות כל המחמאות, יש לי רק שאלה אחת: למה המגרש כל כך גרוע? אם המשטח היה יותר טוב, היה לנו כם כדורגל יותר טוב כי ב"ש ומכבי מוכשרות מאוד. חבל שבב"ש יש דשא כה גרוע בזמן שבקבוצה השקיעו כל כך הרבה. הגיע הזמן שהאצטדיון החדש יחנך, כי לקבוצה ולאוהדיה זה מגיע.
כדורגל גדול לא היה במשחק ובאר שבע ניצחה 2:3 בטעויות. ב"ש עלתה עם כל התותחים הכבדים, אלו שהובילו אותה מתחילת העונה (בוזגלו, נאסר, ברדה וגבאי) ומנגד מכבי עלתה רק עם חלקם כשזהבי, דאבור, מרגוליס ובן חיים זוכים לקרדיט. אפשר לומר שסוזה לא העריך את ב"ש כראוי, כשהשאיר את פריצה ויצחקי על הספסל. מרגוליס שחקן מבטיח, אבל קשה לצפות משחקן צעיר לנצח במאני טיים, וזה כבר היה משחק של מאני טיים.
חוץ מלפרוס שטיח אדום, ב"ש עשתה עד הדקה ה-30 את הכל כדי שמכבי תנצח, כולל אותה טעות קריטית בהגנה כשגם אג'ידה לא נקי באיבוד הכדור של אראל. מכבי לחצה, ובמצב שכזה לשוער אסור למסור לשחקן שנמצא על קו ה-16 עם הגב למגרש.
אלילת המזל שיחקה לאלישע לוי והטעות הבאה כבר הייתה של הצהובים. בעיטה מ-30 מטר, אדירה ככל שתהיה, לא יכולה להוציא את חואן פאבלו נקי. הוא החליק, הרוח עזרה, אבל היה לו מספיק זמן תגובה כדי לא לטעות. אבל כמו שאמרנו – היה לנו משחק עם קומדיה של טעויות.
חבל שלב"ש לקח 30 דקות ושער חובה כדי להיכנס לעניינים ולהניע כדור. בנוסף, מכבי הפסיקה לשחק וסוזה פשט את העליונית למרות הקור בבירת הנגב. אבל זו טעות של המאמן, שבחר לא לעלות עם יצחקי או פריצה, לפחות אחד מהם, בחלק הקדמי.
במחצית השנייה כבר ראינו ב"ש תוקפנית מהרגע הראשון, ולמרות שהשער היה מנבדל ברור של ברדה, הגיע לה לכבוש מול מכבי אנמית. אראל, חואן פאבלו והקוון לא לבד, והפעם סוארס טעה ובן חיים השווה. לא מספיק? הפעם הגיעה הטעות של קרלוס וטיבי, ודובב גבאי ניצל את המתנה כדי להשתלט על הכדור ולטייל באין מפריע עד השער השלישי, זה שהביא את הניצחון בסופו של דבר.
יש חשק גדול להכריז "איזה משחק", אבל זה לא מה שהיה. בסופו של דבר היה פה משחק עונה מלא טעויות. זה ניצחון שייתן לב"ש המון ביטחון שהכל אפשרי ויחייה את הליגה, לפחות כרגע. מכבי חייבת להבין שהיא לא על טבעית, ולא בלתי מנוצחת, וחובה להגיע לכל משחק ברצינות עם הכנה מנטלית טובה. אחרת - היא תשלם בהפסדים.
חשוב מאוד שב"ש תמשיך ביכולת הזה כי בבירת הנגב צמאים לכדורגל חיובי כבר שנים, וחשוב לא פחות - שמכבי תשים לב לנורת האזהרה שנדלקה לפני המשחק החשוב מול פרנקפורט ביום חמישי.