שובר השוויון: על המאבק בין ברזיל לספרד

"אני מסכים עם זה שהמשחקים האחרונים שלנו נראים כמעט אותו דבר. קשה לנו מאוד להבקיע ואנחנו לא יכולים להכחיש זאת", אמר ויסנטה דל בוסקה לאחר ה-1:2 הדחוק על בלארוס ביום שישי האחרון במוקדמות המונדיאל. אם יש משהו שלילי להגיד על נבחרת ספרד של השנים האחרונות, זה שהיא לא דורסת לעיתים קרובות, לראייה היורו והמונדיאל האחרונים, שם עשתה את הדרך לזכייה בצורה יותר יעילה מאשר יפה. מאז ההפסד לברזיל בגמר גביע הקונפדרציות בקיץ האחרון שהמשיך ליכולת הלא משכנעת שהיא מציגה מאז, פתאום יש תחושה באוויר של חולשה מצד אלופת העולם. אם היא מנצחת בקושי נבחרות מדרג שני או שלישי, מה יקרה כשתתמודד בדבר האמיתי, שוב בקיץ ושוב בארץ הסמבה?

הבעיה אותה סימנו בספרד היא היעדר קטלניות בחוד שלה, ונראה שדל בוסקה מצא את האיש המתאים למשימה כדי להשיב זאת לנבחרת: דייגו קוסטה. הבעיה, שנכון לעכשיו, גם אם יזמן אותו זה לא בטוח יספיק, מכיוון שהוא שוב מקבל פייט מברזיל. זוכרים? זאת שהביסה אותו ממש לפני כמה חודשים במאבק אחר.

ג'וקר אדום?
על פתיחת העונה האדירה של קוסטה באתלטיקו מדריד אין עוד מה להרחיב. מבחינת נבחרת ספרד הנטייה שלו לייצג אותה על פני המולדת, ברזיל, היא הבשורה הכי טובה שיכלה לקבל, זאת אחרי הניסיונות הלא מוצלחים של דל בוסקה בארבעת המשחקים האחרונים: אחרי שנטש את שיטת "9 המזויף", המאמן שיחק עם ארבעה חלוצים שונים בארבעת המשחקים האחרונים, כשהמרשים ביותר מביניהם היה אלבארו נגרדו, שכבש שלושה שערים. למרות פתיחת העונה הטובה שלו במנצ'סטר סיטי, נגרדו עדיין לא מספיק דומיננטי כדי להיות ה"איש המפחיד" של לה רוחה, כמו גם רוברטו סולדאדו שקיבל הזדמנות ואף כבש ב-2:2 מול צ'ילה במשחק הכנה.

ניסיון מעניין נוסף שנעשה מול בלארוס היה זימון הבכורה של מיצ'ו, שגם פתח, אבל למרות חוש הכיבוש שהוא מגלה בסוונסי, זה גם לא זה. ועוד לא הזכרנו את פרננדו טורס, שלא מצליח בינתיים לצאת מעוד תקופה חלשה ודוד וייה, שנעלם בוויסנטה קלדרון תחת צילו של דייגו קוסטה, וזה חתיכת צל.

ספרד תעפיל למונדיאל כי לכלים שלה בשאר חלקי המגרש יש איכות שאין לנבחרות אחרות. הם עדיין עובדים כמו שצריך, מחזיקים רוב הזמן בכדור ונעים קדימה באלגנטיות ששמורה רק להם ואם עד עכשיו היה אפשר לחפות על חוסר המחץ, כעת גם הספרדים צריכים להודות: יש מקום לשינוי, אבל האם הניסויים האלה של דל בוסקה משדרים מעט פאניקה?

"אם דל בוסקה יזמן אותי, איך אוכל לסרב?", הכריז קוסטה, "אני הולך לבחור בנבחרת שבה ארגיש הכי בנוח. ברגע שתגיע הצעה, אחשוב עליה". אין לדעת מה יעלה בגורלו של החלוץ הלוהט. האם הוא באמת בדרך לעונת שיא או שזה שיגעון חולף, אבל כרגע הוא האופציה הכי נוצצת וטובה שיש לאלופת העולם. הבעיה, שיש פה עדיין צורך בשכנוע. החלוץ לא לגמרי שלם עם ההחלטה, ואף שוחח על כך עם זוגתו בטענה שזה "משהו שצריך לקחת בכובד ראש".

למרות שהוא יודע שאם יבחר בספרד יסתכלו עליו בעין לא יפה במולדתו, קוסטה כבר מוכן לכך והודיע שלא תהיה לו בעיה להבקיע עבור ספרד בגמר המונדיאל נגד ברזיל. "אם הוא יבחר בנו, אנחנו נתברך בכך שהרווחנו חלוץ להרבה שנים", אמר דל בוסקה, שעדיין לא חוגג את הצירוף החדש שלו, מכיוון שיש עוד משתנה אחד חשוב מאוד, שפתאום עושה סימנים שהוא לא מוכן לוותר כל-כך מהר על הנכס.

הפאזל שחסר לפיליפאו
מוקדם להגיד אם גמר הקונפדרציות היה חיזוי העתיד, אבל שינוי מגמה הוא בהחלט היה: הסלסאו, לעומת לה-רוחה, נמצאים בפריחה מחודשת אחרי תקופה ארוכה לא משכנעת. ושוב מי שהרים את הנבחרת מהקרשים היה לואיס פליפה סקולארי, שמנסה לשחזר את מה שעשה בשנת 2002.

"נעקוב אחרי קוסטה עד חודש מאי, כי רק שם נצטרך לקבוע את הסגל למונדיאל. עד אז, יש סיכוי לכל ברזילאי להיות חלק ממנו", אמר המאמן ביום שבת. אחרי שהיה נראה כי הברזילאים השלימו עם העדפת החלוץ לשחק בספרד, פתאום נראה שדווקא האפשרות שישחק עבור המדינה בה נולד קיימת מתמיד.

בדומה לספרד, גם אצל מארחת המונדיאל קשה למצוא חלוץ אימתני בשפיץ, שם זוכים לקרדיט שחקנים מהברזילראו כמו פרד וז'ו, שכבש שלוש פעמים בשלושת משחקי ההכנה האחרונים. אבל ברגע שמגיעים למונדיאל, קשה לראות איך האיכות, או יותר נכון חוסר האיכות של הליגה בהשוואה לאירופה, נותנת ערך מוסף, וזאת למרות ההופעה המצוינת של השניים בקונפדרציות. אחרי הכל, האיש של ברזיל הוא בעיקר ניימאר שנהנה מהצטרפות מצוינת מאחור של לא מעט שחקנים.

ופה שוב נכנס למשוואה קוסטה. אם סקולארי יצליח לשכנע אותו לבחור בסופו של דבר לייצג את ברזיל, מארחת המונדיאל תתעצם ותחזק את התנופה. "אני לא רוצה שדייגו יחשוב על הנושא בפזיזות, כי ברגע שאתה משחק בנבחרת אחרת, אתה לא יכול להתחרט. הוא יכול להיות שחקן מאוד משמעותי עבור ברזיל", אמר דני אלבס, שעמד באותה סיטואציה כמו החלוץ: "כששיחקתי בסביליה ב-2006 עמדתי באותו מצב, בסוף בחרתי לשחק עבור המולדת". עד כה ההחלטה של מגן ברצלונה לא ממש השתלמה לו ברמת הנבחרת, אבל אם דבריו ידרמו לקוסטה לבחור בבריל, אולי הוא יפצה על כך בעתיד הקרוב.

אין לדעת מה יקרה עם החלוץ בשמונת החודשים עד המונדיאל והאם הוא יצליח לשמור על האש, אבל כמו שזה נראה כרגע, הקלפים שהוא שומר קרוב לחזה יכולים לא רק להשפיע על עתידו, אלא על עתיד של שתי הנבחרות, ומי יודע, אולי גם על זהות הזוכה בגביע העולמי.