היום שאחרי: מי צריך להיות מאמן הנבחרת?
קדנציה נוספת לאלי גוטמן עשויה לייצר דרך, גרנט יתקבל בשקט יחסי, גיא לוזון יגרום לסערה. ואולי בכלל עדיף מאמן זר? הקמפיין נגמר בעוד 90 דק' וניסינו לעשות קצת סדר ברשימת המועמדים
ג'רי בית הלוי. משה וארון. גיולה מאנדי. שלמה שרף. לאיוש הס. מילובאן צ'יריץ'. דוד שוויצר. ג'ק מנסל. יוסף מרימוביץ'. יצחק שניאור. יעקב גרונדמן. אברהם גרנט. דרור קשטן. לואיס פרננדס. אלי גוטמן. אדמונד שמילוביץ'. שמעון רוטנר. מילינקו מיחיץ'. ריצ'רד נילסן.
אין כמעט שום דבר משותף לאנשים הללו. אחד התקפי, שני בונקריסט. אחד זר. שני מלח הארץ. אחד מאמן של שחקנים, האחר רס"ר. כולם. כוווולם. לא הצליחו להביא אותנו לטורניר גדול. אבל זה לא משנה באמת, כי אנחנו מצפים שהמאמן ה-27 של הנבחרת יעשה את זה. בהליכה. או לפחות בזחילה. עם אחל'ה ליגה. אחל'ה ליגיונרים ואחל'ה יושב ראש התאחדות זה בטח יקרה. אז בזמן שכולכם עסוקים במשחק החשוב נגד פורטוגל בשישי (יום אחרי גביע ווינר), במסדרונות ההתאחדות עסוקים כבר מספר שבועות בזהות המחליף של גוטמן. נגד 4 בנים דיבר אבי לוזון. הנה הם.
המינוי השמרני - המשך הקדנציה של גוטמן.
למה כן: כי גוטמן הוא באמת אחד המאמנים הטובים שיש לנו. מינויו למאמן הנבחרת היה קונצנזוס אמיתי ולא בטוח שיושב בחוץ איזשהו מאמן אחר עם יתרונות מקצועיים כלשהם הגוברים עליו. תוסיפו לכך את העובדה שגוטמן יוכל בשנתיים נוספות להנחיל את השיטות שלו, לטפח שחקנים שסימן וכן, השחקנים כבר רגילים אליו.
למה לא: קמפיין רע, זיג זג בשיטת המשחק, שתי תוצאות תיקו מול אז'רבייג'אן. גניבת דעת. כדורגל לא אטרקטיבי. וכן, אנחנו ישראלים חסרי סבלנות ואצלנו מי שנכשל, הולך הביתה. חוץ מיו"ר ההתאחדות כמובן.
המספר הנוסף: מרבית השחקנים תומכים בהמשך הקדנציה שלו.
המינוי הפופליסטי - אברהם גרנט
למה כן: כי אברם יקבל כבוד. המאמן הסטאר שלנו חוזר הביתה אחרי שסירב לאינספור הצעות ומועמדויות (שאת חלקם לפחות הוא הפיץ). עם שיק של צ'לסי, טקטיקה של פורטסמות', וקרביות של פרטיזן בלגרד, גרנט הוא המאמן הבכיר ביותר שיש לכדורגל הישראלי להציע. השחקנים יכבדו אותו, התקשורת תזרום איתו ואבי לוזון יתמוגג ממנו. וחוץ מזה, הקמפיין שלו נחשב למוצלח ביותר מאז נילסן.
למה לא: נו באמת, גניבת הדעת של גוטמן לא הספיקה לנו.. אברם ידבר אלינו יפה, ישכנע אותנו שניצחנו גם בהפסדים ולמרות הקמפיין "המוצלח" שלו, הנבחרת שלו השיגה 6 תוצאות תיקו וניצחה רק את קפריסין ואיי פארו.
המספר הנוסף: במצב הנוכחי, המינוי שיעבור בצורה הכי שקטה.
המינוי החצוף - גיא לוזון
למה כן: וואו, זה יהיה המינוי הכי מסעיר. התקשורת תשתגע, האוהדים יתעצבנו, הכדורגל הישראלי יבער. אחרי שעמומונים כמו קשטן, נילסן ואפילו גוטמן יגיע לכאן לואיס פרננדס מקומי (במקום הסוכריה, נקבל חולצה בחוץ). צעיר, אמוציונלי ואיש מקצוע טוב למדי. ואם העונה הזו תסתיים עם אליפות בליאז' (הולך לכיוון הזה), אז הקבלות יגברו על הקרבה המשפחתית.
למה לא: כי כל עוד אבי לוזון משמש כיו"ר ההתאחדות, אסור לתת לזה לקרות. עזבו אתכם אם הוא מתאים או לא, בארגון מתוקן, האחיין שלו הבוס הגדול לא יכול להיבחר (ללא בחירות) לתפקיד הכי יוקרתי של אותו מוסד. חוץ מזה, נצטרך לשמוע את אבי לוזון מגן פתאום על כל תוצאת תיקו בקזחסטן ותבוסה בבלגיה. והאמת, בגיל 37, גיא לוזון עדיין לא צריך לקבל את הנבחרת.
המספר הנוסף: יו"ר ההתאחדות ייתן לו את כל מה שהוא יצטרך, השחקנים ימותו עליו והאוהדים יקבלו אותו רץ ללא חולצה אחרי תיקו ביתי מול פורטוגל. חוויה.
המינוי הנועז - מאמן זר
למה כן: כי לא מסתובב בשוק איזשהו עילוי ישראלי שאפשר להגיד שהוא טוב יותר מאלה שכבר נכשלו בהובלת הנבחרת לטורניר גדול (קשטן, גוטמן, גרנט) ומכבי ת"א הוכיחה בשנה וחצי האחרונות, שמאמן זר יכול לשנות תפיסה. אחד כזה שיביא צוות זר שלם (מאמן כושר, אנליסט, עוזר) שלא מושפע מהתקשורת, שלא סופר את הגינונים של השחקן הישראלי, לא מדליף ולא מתעסק בתדמית שלו יכול באמת לעשות פה שינוי. אז נכון שמאמנים כמו הידינק וקאפלו לא יגיעו לכאן גם לחופשה, אבל מי הכיר את אוסקר גרסיה לפני שנתיים..
למה לא: כי בסופו של דבר זה פרויקט שהוא יקר יותר ועם לא מעט אירגונים וסידורים מורכבים. כי התקשורת תחכה לו בצד (אפילו יותר מלגיא לוזון), השחקנים לא יבינו אותו (''פס פס איטס אה קאם'') וכאשר מדובר בסגל שנפגש פעם בחודש, לא ברור כמה מאמן כזה יוכל להטמיע שיטות אירופאיות בזמן המועט שיהיה לו. אה, ולואיס פרננדס עדיין יושב לנו בראש.
המספר הנוסף: אם 8 שחקנים מהסגל מגיעים ממכבי, מכבי היא הקבוצה הטובה כיום בארץ והמאמן שלה יעבוד עם חצי מההרכב יום יום בקרית שלום, אז למה לא למנות פשוט את פאולו סוזה?