אחרי ה"בום העל קולי" ששחררה אתמול (חמישי) אלונה ברקת, נשאלת שאלה אחת מרכזית - האם הפועל באר שבע תיפגע? לדעתי לא. בזמן כתיבת שורות אלה ולאחר דבריה של ברקת במסיבת העיתונאים שכינסה, ניתן להבין חד משמעית, שהיא תמשיך לתמוך באלופה, ואת הניהול יקח עליו המנכ"ל אסי רחמים. כל עוד, היועץ המשפטי של הכנסת, או היועץ המשפטי של הממשלה לא יודיעו לה חד משמעית שהיא חייבת לעזוב, על פי דבריה, הבעלים נשארת. נכון, היא לא תתעסק עם המועדון 24/7 ותהיה עסוקה בתפקידה הפרלמנטרי, אבל כל החלטה של הצוות המקצועי/ניהולי יעבור דרכה.
לדוגמה, נניח שברק בכר, אסי רחמים ודודו דהאן ירצו לרכוש את עלי מוחמד מנתניה והמחיר הוא סביב שני מיליון יורו, כמובן שאלונה היא זאת שתקבל את ההחלטה הסופית. רחמים אדם מדהים, הוא גם מנהל מצוין ורחוק מלהיות פראייר, אבל הוא היה כל העת תחת פיקודה של ברקת ולא יהיה לו קל לקחת את המועדון על גבו. לא מדובר במועדון קטן, ב-12 השנים האחרונות הפועל ב"ש השתנתה ב-180 מעלות. מווסרמיל העלוב לפנינת "טרנר", ממועדון מאוס שאף אחד לא רצה לשמוע עליו, לשחקנים שעמדו בתור להצטרף אליו. מקהל חסר סבלנות למדהים והכי חשוב תארים, לא סתם תארים, שלוש אליפויות ברצף. מי היה מאמין?
אני זוקף זאת בראש ובראשונה לאלונה ברקת. בזכות היותה אשה מדהימה שניהלה מועדון ביד רמה ולא ראתה ממטר את ה"מאצ'ואים" בכדורגל שלנו. היא הביאה מביתה מיליונים על גבי מיליונים, בנתה צוות נהדר והעניקה תחושת הנועם לסביבתה. כל הטוב הזה אמור להשתנות. להשתנות כן, אבל האם ב"ש תפגע מכך? כלל לא בטוח.
חייבים להזכיר. העונה הנוכחית של הפועל ב"ש היא קטסטרופלית וכל הכאוס במועדון וחוסר ההצלחה שלו, עדיין בניהולה של ברקת. עם כל הכבוד לכסף הרב שהשקיעה, המועדון לא הגיע השנה לכלום כך שאם בעונה הבאה, ללא ניהולה השוטף של אלונה ברקת הקבוצה שוב תיכשל, לא צריך ישר לומר "בגלל שאלונה עזבה". זה יקרה רק בגלל שהשחקנים שלה שבעים, מדוכאים ולא מספיק טובים.
עניין נוסף הוא שבכר איבד ממניותיו וגם הוא ירצה כמובן להצליח. השנה הוא נכשל בגדול, בשבוע שעבר הוא אמר לשחקניו "אני גם נלחם על הקריירה שלי", במידה שב"ש לא תצליח בעונה הבאה, זה רק בגלל שהמאמן שלה והשחקנים שלה לא יספקו את הסחורה ולא בגלל עזיבת אלונה, כי תקציב גדול עדיין יהיה למועדון, בזכותה.
אפשר להבין את אוהדי הקבוצה שקמו אתמול לבוקר של חוסר ודאות. אחרי העונה המתסכלת שהם חווים, הדבר היחיד שהם היו צריכים לשמוע הוא שאלונה עוברת לפוליטיקה. אין יותר גרוע מחוסר ודאות. האוהדים האלה, המסורים כל כך, מחכים בקוצר רוח לסיום העונה הנוכחית ולפתיחת העונה הבאה. הכי כיף לאוהדים שמסתיימת עונה ומתחילה עונה חדשה. ללא אלונה ברקת זה יהיה שונה, יהיה קשה, אבל בשום אופן הפועל ב"ש לא תתדרדר למקומות של אשדוד וסכנין. כסף יהיה ולא מעט, השאלה איך ינהלו אותו אסי רחמים ובכר אם ישאר. נכון, ב"ש עכשיו בצומת דרכים לא פשוט, אבל התהליך שעבר ב-12 השנים האחרונות, שהביא את המועדון לפסגת הכדורגל הישראלי, לא צריך לחדול.
צריך להמשיך גם כשאלונה תהיה יותר בירושלים מאשר בבירת הנגב. הבעיה הגדולה של ב"ש היא מקצועית נטו ואי אפשר לבוא בטענות לניהול. כל דבר שהצוות המקצועי והניהולי מבקש הוא מקבל וימשיך לקבל. חובת ההוכחה היא על בכר ושחקניו ולא על ברקת ולא על אסי רחמים. צריך להזכיר לכולם. ברקת לא הודיעה על עזיבה, אם זה היה קורה, זאת הייתה רעידת אדמה אמיתית בכדורגל שלנו בכלל ובב"ש בפרט.
אלונה כאן, היא לא תנטוש את המועדון שבזכותו היא כל כך אהובה במדינה כולה. עכשיו המבחן עובר קודם כל לברק בכר ושחקניו, נראה איך הם מגיעים לעונה הבאה ובעקבות כך, איך יתנהג הקהל הגדול. זאת שרשרת שמאד תלויה בכל אחת מהטבעות שלה.
תחושת הבטן שלי היא שהפועל ב"ש, בלי קשר לאלונה ברקת, לא תצליח מקצועית להתרומם כל כך גבוה בעונה הבאה ולהיות יריבה למכבי ת"א ואולי גם למכבי חיפה. אין ספק שקרה משהו בכדורגל הישראלי אתמול. האישיות המיוחדת של אלונה ברקת היא גם זאת שהרבה אנשים היו בהלם מהחלטתה. ההלם הזה לא היה קורה אם רבים אחרים היו עוזבים את הכדורגל. אלונה, שהייתה מוקפת פירגון ואהבה מכל עבר, עוברת עכשיו למגרש הרבה יותר אגרסיבי. היא תצטרך להיות הרבה יותר חזקה מתפקידה כבעלים של קבוצת כדורגל, היא עוברת למקום חסר רחמים. אני מתקשה לראות את ברקת שורדת הרבה זמן בפוליטיקה המטונפת כאן, וזאת אולי הבשורה לאוהדי הפועל ב"ש.