טסט ראשון: ברזיל זו חידה. מול איטליה נקבל את הרמז לפתרונה

הפשע גואה, הממשלה מערימה קשיים, מספר המפגינים ברחובות רק עולה ואפילו הרוגים כבר נרשמו בהתנגשויות עם המשטרה המקומית. כן, לברזילאים אין יותר מדי סיבות לחייך בימים אלה. מלבד דבר אחד שכן ממתיק טיפה את הגלולה, נבחרת הכדורגל שלהם. הבעיה היא, שבניגוד למה שהסלסאו הרגילה אותנו לאורך עשרות השנים האחרונות, הפעם זה לאו דווקא דבר טוב במיוחד.

• כל העדכונים, החדשות, התוצאות והטבלאות - כאן בעמוד הקונפדרציות

ברזיל לא הבריקה בשני המחזורים הראשונים של שלב הבתים בגביע הקונפדרציות, וניצלה בעיקר בזכות היכולת המבריקה של ניימאר. הוא היה שם כדי לדאוג שההעפלה לחצי הגמר תתבצע באופן חלק עם שני שערים בבעיטות וולה יפהפיות, אחת בכל משחק. על הדרך הוא גם הציג את יכולות הפריצה האדירות שלו, כשבישל את שער הניצחון לז'ו ב-0:2 על מקסיקו.

אבל אם יש פה חובבי WWE, סביר להניח שאתם מכירים את המשפט המפורסם של ריק פלייר: "כדי להיות האיש אתה צריך לנצח את האיש". וזה מה שיצטרך לעשות החלוץ הצעיר הערב באצטדיון בסלבדור – לסחוף לניצחון גם על איטליה, מאריות הכדורגל, שאמנם ספגה כבר 4 שערים בשני משחקים, אבל עדיין נבחרת שאוהבת להתעלות מול גדולות כמוה, תשאלו את גרמניה של חצי גמר יורו 2012. אם הילד יצליח לעשות לאזורי את מה שעשה ליפנים והמקסיקנים, הוא יתן עוד הוכחה לכך שהוא כבר שייך לגדולים באמת. ולהעניק הרבה נחת, להרבה ברזילאים (ואולי גם לכמה אוהדי ברצלונה).

אבל מה יש שם חוץ מניימאר? לא יותר מדי. "עד שיגיע המונדיאל, כבר יצמחו בברזיל עוד מספיק כשרונות", הייתה אחת האמונות/קלישאות שחזרו על עצמן במדינה בשנים האחרונות, כתגובה לנבחרות הבינוניות שברזיל העמידה לאחרונה. אבל האמת היא שזה לא ממש קרה ומלבד ניימאר לא צמח בארץ הסמבה כישרון ברמה עולמית כבר כמה שנים.

זה לא הפריע למאמן הקודם, מאנו מנזס, לבסס את ההרכב על שחקנים מהליגה המקומית. דבר אחד שזה עשה – זה עלה לו בתפקיד. אבל הייתה לזה השפעה נוספת: ברזילאים רבים החליטו לשוב מאירופה כדי לשחק בבית, לעיני הבוס. תוצאות, עם זאת, זה לא ממש הביא. ברזיל נכשלה באולימפיאדה, הציגה יכולת מביכה בלא מעט משחקים בשנים האחרונות ועם כמה שדירוג פיפ"א הוא מביך, להיות במקום 22 בעולם זה מביך עוד יותר.

המאמן הנוכחי, לואיס פליפה סקולארי, הביא איתו כמה שינויים, אבל כולם הדגישו בעיקר דבר אחד: הוא תלוי בניימאר. וניימאר תלוי בו. הדבר הראשון שסקולארי עשה אחרת היה לחזור להסתמך על שחקנים שמתפרנסים מכדורגל באירופה. הוא אמנם זימן למשחקי ההכנה לא מעט חבר'ה מהליגה המקומית, אבל כשהגיע טורניר רשמי, כמו זה שאנחנו נהנים ממנו בימים אלה, הוא החליט לתת את חולצת ההרכב הפותח רק לשני שחקנים מהברזילראו: פרד ופאוליניו.

את אפודת השוער הוא נתן לז'וליו סזאר, שירד ליגה עם ק.פ.ר, המגן השמאלי שלו הוא מרסלו, שהפך לשחקן ספסל בריאל מדריד, וההפתעה הגדולה היא הצבת לואיס גוסטבו בקישור האחורי, מי שכמעט ולא ראה מגרש בבאיירן מינכן.

נכון לעכשיו, זה עובד לא רע. גוסטבו וסזאר הם בין שני הגורמים העיקריים לכך שברזיל לא ספגה בשני המשחקים הראשונים בטורניר. בדקות רבות בהן שחקני היריב שלטו, השניים עשו את עבודתם בצורה מצוינת והשאירו את הנקודות בבית (תרתי משמע). אבל במקביל גם הוכיחו – כמות הכישרונות כיום בברזיל היא מוגבלת.

"כמעט ומצאתי את ה-11 הכי טובים שלי", אמר המאמן אחרי ה-0:3 על יפן, אבל אם יש משהו שהוא צריך למצוא זה קודם כל פתרון למעמסה על ניימאר, שחוץ ממנו אין יותר מדי כישרון התקפי יוצא דופן בסלסאו.

עד פתיחת המונדיאל, ניימאר יצטרך לעבור עונה שתגדיר את הקריירה שלו, שנת בכורה בברצלונה. פיליפאו לא יודע איזה שחקן הוא יקבל בקיץ הבא, אחד שעבר שנה גדולה ומחוייכת בה המשיך למצוא את הרשת, או עונה בה הפך לפלופ וזכה בעיקר לביקורות. התשובה תהיה קריטית לא רק לניימאר, אלא גם לביג פיל. שחייבים לעזור זה לזה. מצב הרוח של אחת המדינות הגדולות בעולם תלוי בזה.

דבר נוסף שסקולארי מנסה לעשות אחרת הוא המערך על הדשא. ב-2002 הציב 1-4-5 סופר התקפי, עם שני מגינים שכל הזמן תוקפים מהכנפיים ומשאירים שלושה בלמים מאחור. למרות שזה מערך שאמור לשחק ליתרונות של מרסלו ודני אלבס, נכון לעכשיו קו ההגנה הברזילאי כולל ארבעה שחקנים, שמייצרים לא מעט חורים בהגנה, ובמקביל מתקשים לתמוך מספיק בהתקפה.

הערב הם יצטרכו להתמודד באגפים עם עמנואל ג'יאקריני וקלאודיו מרקיסיו, מבחן שכישלון חרוץ בו אולי עוד יגרום לסקולארי לחזור למה שעבד לו ב-2002. תמיכה גדולה יותר מהאגפים יכולה לרווח את המגרש ולעזור לניימאר. וזה, כאמור, עניין קריטי ברמה הלאומית.

נקודה אחרת בה סקלוארי עדיין מחפש תשובות היא עמדת הבלם. נכון לעכשיו הוא מעדיף לשבץ לצד הקפטן טיאגו סילבה את דויד לואיז, שלא הבריק בצ'לסי והוסט באופן מוצלח למדי ע"י רפא בניטז לעמדת הקשר האחורי. המשמעות של זה בברזיל היא שדאנטה, אחד מעמודי התווך בעונה החלומית של באיירן, נותר מחוץ ל-11. האם שיבוץ שלושתם בהרכב הוא חלק מהפיתרון? ההתמודדות של לואיז עם באלוטלי הערב יכולה לספק חלק מהתשובה.

בניגוד לדעה הרווחת, גביע הקונפדרציות הוא מבחן עצום עבור ברזיל. היא חייבת להוכיח שהיא עדיין פייבוריטית בכירה לזכות במונדיאל הביתי שלה בשנה הבאה. האתגר הערב אמנם חסר משמעות לגבי העלייה מהבית, אבל הוא יכול לספר לנו לא מעט דברים לגבי היכולת של ניימאר, סקולארי, ההגנה וחלקים אחרים בסלסאו לעמוד בציפיות מהם בעוד שנה. ויש למשחק הזה עוד משמעות: המפסידה תפגוש את ספרד בחצי הגמר. והדחה ביתית לפני המשחק על התואר היא לא משהו שיעזור לשפר את מצב הרוח בברזיל.