אחרי הטרגדיה העצומה שחוותה הבוקר (שישי) משפחת סמדג'ה, עומר סמדג'ה, בנו של אגדת הג'ודו אורן, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. במהלך הלוויה נאמו אורן סמדג'ה, אשתו ליאת, אחיו של עומר ובת דודתו.
"הכל נאמר כבר על עומר", ספד סמדג'ה, "שמענו מהמפקדים מה קרה שם, ראינו מפקד שבור וכאוב. אני מהמקום הזה אומר לכם, חיילים, תרימו את הראש. תמשיכו כמה שיותר חזק ואל תעצרו עד שננצח. זה המסר שלי לכל מי שנמצא בלחימה הזו. עם ישראל חי".
"כשנקראת שוב למילואים, חששנו מאוד והבטן התהפכה", ספדה אימו, "ביום שני, נסעת דרומה אחרי שהיית באפטר בבית. הייתה תחושה מאוד רעה. כל יום שלחתי לך הודעה וביקשתי סימן חיים. אתמול עוד הסתמסנו וגם הצלחת לרשום לאבא ברכת יום הולדת שמח. תרמת מח עצם, הצלת חיים, עומר שלנו. עלומת שיבולים שנקצרה בטרם עת".
"היית אמיץ וגיבור ונפלת כאמיץ וגיבור. אנחנו מצדיעים לך בן יקר ואהוב שלנו. חשוב לנו כמשפחה להעביר מסר. אנחנו מחזקים את חיילי צבא ההגנה לישראל ומפקדיה, שנלחמים במלחמה הכי צודקת. תמשיכו בכל הכוח, עד הכרעה מוחלטת. האור חייב לנצח את החושך. ולבן המוות שתדע, אנחנו אומנם בוכים, אבל שלא תטעה - עם ישראל חי לנצח. רק ביחד ננצח, כשאנחנו מאוחדים".
אחיו של עומר הקריא את ההספד שכתבה אחותו ולאחר מכן ספד בעצמו: "אף אחד לא הכין אותי שבשנייה אחת הכל יתהפך, שיודיעו לי ברגע אחד שאחי נהרג. הילד הכי יפה בבית, הבכור שאף פעם לא בבית אבל תמיד שומר מרחוק. תודה ששמרת עליי ולימדת אותי מה זה אהבה. אתה כל כך מיוחד. כל כך שקט, אבל רועש".
"היית מתנדב במד"א, תרמת מח עצם, הצלת חיים. היית חדור מטרה ללכת למלחמה, להגן על המדינה. לא רצינו שהיום הזה יגיע, לא ביום הזה ולא אף פעם. בשנייה אחת הכל התהפך. חגגנו יום הולדת לאבא, ושנייה לאחר מכן הסיוט התחיל. הלוואי והייתי יכולה להיפרד כמו שצריך. חיבוק אחרון, בלי כל הבכי והבלאגן. עומר, אני אוהבת אותך מכל הלב. מאז ועכשיו ולתמיד".
אחיו ספד גם הוא: "לפני חודש אני ואמא שלי היינו פה ביום הזכרון. הייתי בשורה אחרת, עם אותם מדים ואותה כומתה. חודש אחרי אני על הקבר של אח שלי. כתבתי זכרונות שאני זוכר ממך. בכל מקום שאני רואה גולנצ'יק, אני גאה. אח שלי היה בגולני. מאז הייתה תקופה שאני ועומר היינו בנתק מוחלט של כמעט שנתיים".
"היית במקום קשה בחיים ולא ידעתי איך להכיל אותך", הוא סיפר, "אבל יצאת מזה וניסית לשקם את הקשר שלנו וככה קרה. צחקנו והשלמנו. הזכרון האחרון קרה בדיוק לפני שנה. בדיוק ביום הולדת של אבא, יצא לי להכיר בך צדדים שלא הכרנו. הכרתי את אח שלי, אבל גיליתי דברים שלא ידעתי. טיילנו שתינו ובסוף חלמנו על הטיול הגדול של החיים. עכשיו יש כאן העברת תפקיד. ברגע שאתה הלכת, אני הפכתי לאח הבכור. מכל הבעיות שלך ניסית להיות הטוב ביותר. אני אוהב אותך ומקווה שגם אתה אותי".