"היה צריך להילחם עליו". כך אבדיה בחר בנבחרת ישראל ולא בסרביה

דני אבדיה יעלה הערב (22:00) במדי נבחרת ישראל במטרה לחולל סנסציית ענק, לגבור על אחת הפייבוריטיות לזכיה באליפות אירופה, סרביה, ולהבטיח את המקום בשלב הבא. אלא שבסיטואציה אחרת, פורוורד וושינגטון היה יכול להיות בסגל של היריבה ולשחק מול המדינה בה גדל והתחנך בדרך, אולי, למדליה.

אבדיה מחובר למדינה בה נולד אביו, זופר, ובמעמד השיא שלו בקריירה עד כה, דראפט ה-NBA, אף ענד סיכה עם דגל סרביה לצד דגל ישראל. ההחלטה לשחק עבור האחרונה התקבלה לפני זמן רב, אבל זו בהחלט היתה התלבטות עבורו. כעת, המפגש מול המולדת של אביו באליפות אירופה בוודאי יעורר בו אמוציות.

"דני סיפר בעבר שהוא אוהב לשחק נגד סרביה, כי זה מוציא את הטוב ביותר ממנו", מספר לערוץ הספורט עיתונאי B92 הסרבי, פטר טאדיץ', "המאזן שלו 1:1 מולם והוא רוצה לעלות ל-1:2. הוא ממש מכבד את המדינה ממנה מגיע אביו וזה נחמד לראות".

למרות שהוא נולד ומייצג את ישראל, בסרביה עוקבים באדיקות אחרי אבדיה, כמעט מחשיבים אותו לאחד משלהם. "דני תמיד מעורר תגובות חיובית אצל הסרבים כי אביו, זופר, הוא אגדה בכוכב האדום", מספר טאדיץ', "הוא הראה שהוא מכבד את סרביה".

ניקולה ללוביץ' מעיתון סרבי אחר, "מונדו", מוסיף: "זופר אמר בראיון מוקדם יותר שהוא רצה שדני ישחק בסרביה. בסרביה היתה לו הזדמנות גדולה יותר לזכות במדליות, להגיע למשחקים האולימפיים. הוא מעורר עניין גדול בסרביה כי הוא היה יכול להיות תוספת אדירה לנבחרת".

האם בסרביה מתחרטים היום שוויתרו על שירותיו של אבדיה בקלות מדי? טאדיץ': "הוא בנבחרת ישראל בגלל אמא שלו. הוא נולד וגדל בישראל, ויש לזה חלק גדול. אני לא יודע למה סרביה לא נלחמה עליו יותר, אבל לא היה לה סיכוי. הוא יותר ישראלי מסרבי ויש לזה חלק גדול".

ללוביץ' מוסיף: "היה צריך להילחם עליו יותר, אבל זה לא היה ריאלי שהוא ישחק עבור סרביה בגלל שאם הוא היה בוחר בסרביה, הוא היה צריך להתגייס לצבא בישראל. זה היה הגורם המכריע. מעבר לכך, הוא גדל בישראל, למד לשחק כדורסל בישראל. זה הוגן יותר שהוא ישחק בישראל".

"החלק הכי חלש בנבחרת סרביה זו עמדת הפאוור פורוורד", מציין ללוביץ' כשנשאל אם יש לאבדיה מקום בין הכוכבים הסרבים, "הוא השחקן שהנבחרת הזו צריכה. באופן מוחלט. ההתקדמות שלו ב-NBA מדהימה אותי. מבחינה מנטלית ופיזית. הוא מפלצת. נגד פינלנד, הוא רץ ממרכז הצבע וביצע חסימה מכרעת לשחקן הפיני. האתלטיות שלו ברמה אחרת. הוא התפתח בצורה טובה מאוד בוושינגטון. אחרי פינלנד כעס מאוד שהוא לא קיבל את הכדור האחרון מגל מקל. זה מראה שממש אכפת לו והוא רוצה להיות מנהיג, והוא מנהיג. לא קל להיות כזה בגילו".

ומה לגבי הנבחרת שלהם? לאן היא יכולה להגיע? טאדיץ': "הנבחרת הזו יכולה להגיע עד הסוף. יוקיץ' הוא השחקן המוביל והעונה הוא היה השחקן הטוב בעולם. אנחנו מכוונים לזהב, אבל זה משחק אחד והכל יהיה תלוי באיך נגיע באותו יום". ללוביץ' היה קצת יותר מסוייג: "אני לא רוצה להגיד שנגיע רחוק מדי כי בנבחרת יש הרבה אמונות טפלות, אז אגיד ארד ונראה...".