(בנגן שלמעלה: זופר אבדיה שולף סיגר בראיון שאחרי הזכייה בגביע)
כשבני הרצליה הודיעה בקיץ על צירופו של זופר אבדיה כמנהל מקצועי, היה מי שהרים גבה. היה מי שחשב שמדובר בגימיק, אולי סוג של מהלך שיווקי. אבל היום (שישי) אפשר כבר לקבוע באופן חד משמעי: החיבור בין זופי לבני הרצליה, בין זופי לאלדד אקוניס, בין זופי לאורן אהרוני - הוא הצלחה גדולה.
אבדיה היה מסמר הערב גם בחגיגות. מדבר עם כולם, מצטלם, מתראיין, צוחק וחוגג הישג שמעטים האמינו שהמועדון הזה ירשום העונה. "אחרי שלושים שנה בארץ - סוף סוף יש לי גביע", הוא אמר בליל החגיגות, "עכשיו אני יכול לנוח קצת".
מה זה אומר לנוח? שעשיתם את שלכם?
"לא, מה פתאום?! ניקח חופש יומיים ונחזור לעבוד. עשינו היסטוריה, יש ליגה לפנינו ויש לנו מטרה, אנחנו במקום הראשון ורוצים להישאר שם. צריך להוריד קצת את השחקנים, כי אחרי זכיה בתואר יש שבוע-שבועיים שבהם אפשר ללכת לאיבוד. אסור שזה יקרה לנו".
עונה ראשונה שלך כמנהל מקצועי, תואר ראשון להרצליה אחרי 27 שנה. יכול להיות יותר טוב מזה?
"בטח, הכי טוב זה לזכות בדאבל. בינתיים עשינו חצי דרך לשם. אני יודע שעכשיו אני נהנה מכל רגע. מה יהיה מחר ומה יהיה בפלייאוף? אני לא יודע".
ממה אתה הכי נהנה?
"יש לי חבר'ה טובים פה, אני מרגיש שאני בנוער שוב. כולם מבינים עניין, יודעים לעשות צחוקים, וגם לקחת דברים רצינות. התחברנו אחד לשני. אני מרגיש כאילו אנחנו שלוש-ארבע שנים יחד".
מה הלאה? מה בונים פה?
"עכשיו אחרי התואר אני מרגיש חזק בהרצליה, אני יכול להרים את השולחן ולבקש דברים לשנה הבאה. הכי חשוב זה שיהיה אולם חדש. אני מקווה שראש העיר יעזור לנו להתקדם ולא ללכת אחורה".
כמה וואסטאפים קיבלת?
"המון, נדמה לי 3,000. אני מרגיש כמו סטף קרי אחרי שהוא שבר את שיא השלשות. כולם רוצים לדבר איתי".