לב שבור הוא לב שלם: על האכזבה וגם הגאווה בנהריה

1. בראש מורם
מבט על שחקני עירוני נהריה, שניות אחרי סיום גמר הגביע, היה כל מה שיפה ואכזרי בספורט בעת ובעונה אחת. אחרי שנתנו מאבק אדיר מול הפועל ירושלים, השחקנים בסגול-לבן נכנעו 92:89 בסיומו של משחק יוצא מן הכלל - ופשוט התרסקו על הפרקט. ג'רל מקניל, שהחטיא את ה-זריקה במשחק, פרץ בבכי, כשגם העיניים של איתי שגב וטוני גפני לא נשארו יבשות. בתפקיד המבוגר האחראי היה דווקא דומיניק ווטרס, שעבר בין השחקנים וניסה לעודד אותם, כמו גם כמה חברי הנהלה, שבירכו את השחקנים על המאמץ. "אני כל כך מאוכזב, לא חושב שהיה לי הפסד כזה בקריירה", אמר בכנות טוני גפני. "השארנו על הפרקט את כל מה שיכולנו, כל דבר קטן. פיזית, מנטלית, רגשית, נתנו כל מה שאפשר. אבל עם כל האכזבה, אני אוהב את הקבוצה הזו, אני גאה בחבורה הזו בצורה קיצונית".

נהריה עשתה את כל הדרך הארוכה מיד אליהו ועד לגעתון כשהיא בלי הפרס הגדול, אבל בהחלט יצאה מהגמר הזה בראש מורם. נכון, כולם היו מעדיפים לחזור עם הגביע במקום עם מחמאות, אבל גם במועדון יודעים כי הם היו שותפים מלאים לאחד המשחקים הגדולים של השנים האחרונות, ונאבקו עד טיפת הדם האחרונה מול קבוצה עשירה, איכותית ועמוקה בהרבה. "רציתי את זה לא רק בשבילי, אלא בשביל דני, בשביל טוני, בשביל כל השחקנים", סיפר מקניל. "אתה לא יודע עוד כמה הזדמנויות יהיו לך לזכות בתארים. הייתה לנו הזדמנות ענקית וזה ברח מאיתנו. אני גאה באיך שנלחמנו".

נהריה מצאה את עצמה בפיגור דו-ספרתי ברבע השני, וחזרה ממנו עוד לפני ההפסקה. גם פיגור 9 ברבע האחרון לא הבהיל אותה, והיא שמה את עצמה בעמדה שזריקה אחת בלבד הייתה יכולה להביא לה גביע ראשון. "נשארנו רגועים, ידענו שאנחנו מסוגלים לחזור למשחק, ועשינו את זה", הדגיש גפני, והתייחס לחלק החשוב ביותר בקבוצה שלו העונה: "אני תמיד אומר לכל השחקנים - כסף יכול לקנות סגל טוב, אבל הוא לא יכול לקנות לב. הראינו כל כך הרבה לב, ורק נותר לי להצטער מאוד עבור שחקנים שאולי לא יוכלו להתמודד על תואר נוסף בקריירה. נתנו כל מה שיכולנו, אבל בטח לא נוריד את הראש עכשיו".

מלבד המילה "אכזבה", שחזרה על עצמה באופן טבעי בכל הראיונות של אנשי ושחקני נהריה, היו שתי מילים נוספות שחזרו עצמן, גאווה ולב - שמספרות בצורה מושלמת את הלך הרוח בחדר ההלבשה. "יש לנו לב ענק, אנחנו עובדים קשה כל יום", אמר מקניל. "כולם פה חבר'ה מצוינים, מקצוענים גם מחוץ למגרש, עושים את הדברים הנכונים. מה שהכי בולט פה זה שלכל השחקנים אכפת. יש קבוצות עם שחקנים שלא אכפת להם, אצלנו זה אחרת. אני שמח להיות חלק מהקבוצה הזו".

2. זריקה אחת, זה הכל
הדמות הטראגית של הערב הייתה של ג'רל מקניל. הגארד, שכמעט הורחק מהגמר, נתן רבע אחרון מדהים - כולל שתי שלשות גדולות ואסיסט לגפני במאני טיים, שהשאירו את נהריה במשחק. בפיגור 2, כשנותרו על השעון 17 שניות, הוא מצא את עצמו חופשי על קשת השלוש בעיצומה של התקפת מעבר. זו הייתה זריקה "קלה" בהרבה מהשתיים שקלע קודם. אבל לרוע מזלו של מקניל, דווקא הכדור הזה, החשוב במשחק, לא צלל פנימה. כמה קרוב, ככה מתסכל. "זו ללא ספק אחת ההחטאות הכואבות בקריירה", אמר הגארד המאוכזב. "כשאתה משחק הרבה אתה לפעמים קולע ולפעמים מחטיא זריקות כאלה. היה לי בטחון בזריקה הזו, הרגשתי טוב, אבל זה פשוט לא נכנס. יהיה לי קשה להתגבר על זה בזמן הקרוב, אבל צריך להמשיך הלאה".

"זו הייתה זריקה טובה של ג'רל", הוסיף דני פרנקו, שהיה כפסע מלהפוך למאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה בשלושה תארים עם שלוש קבוצות שונות שהן לא מכבי תל אביב. "בסופו של דבר, המשחקים האלה קמים ונופלים על הזריקה האחת הזו, והייתה לנו אותה. לפני 10 שנים הייתי פה בדיוק באותו מעמד, ושחקן שלי, בראיין טולברט, לקח זריקה קשה בהרבה מזו של ג'רל, בנפילה לאחור, עם הבאזר, וקלע. יש לזה שני צדדים".

3. המחלה של סימפסון
בעונה שעברה, הפועל ירושלים פגשה את מכבי ראשון לציון בפיינל פור, והפסידה - בעיקר בשל העובדה שמולה עמד דיימון סימפסון, שסיפק משחק-הצגה של 28 נקודות, 20 ריבאונדים ומדד 42. אמש, ירושלים באה מוכנה לקראתו וממש חיסלה אותו. 3 נקודות קלע הסנטר שהילך אימים על הקבוצה של עודד קטש מאז אותו משחק, כאשר הגבוהים ששמרו עליו שיחקו באגרסיביות למשך 40 דקות, בעוד הגארדים באו לעזור ומנעו ממנו את המצבים שהוא אוהב מתחת לסל. זה נגמר ב-3 נקודות ו-20- (!!) ב-16 דקות על הפרקט.

סימפסון, שגם היה חולה במהלך הימים האחרונים, אולי היה מה שחסר לנהריה. תוסיפו את הפציעה של טראוויס ווריק, ותקבלו סגל קצר במיוחד. למעשה, פרט ל-3 הנקודות של סימפסון, כל יתר 86 הנקודות נקלעו על ידי שחקני החמישיה. "האמנתי שהוא יכול להיות יתרון גדול מאוד, אבל הוא התקשה אפילו להתאמן בימים האחרונים", סיפר פרנקו על סימפסון. "בסופו של דבר היה חסר לנו עוד קצת עומק ועוד קצת אוויר כדי לנצח את המשחק הזה, ועדיין היינו קרובים מאוד".

4. באה להוכיח
נהריה, כך עושה רושם, הגיעה למשחק הזה עם הרבה מאוד רצון להוכיח. השבוע הזה הוסיף הרבה כבוד לקבוצה הזו, אבל בעיקר נתן לה את החותמת שהיא אפילו טובה ממה שכולם חושבים. "דיברו עלינו דברים רעים כל השנה", אמר איתי שגב, שנתן משחק נהדר עם 23 נקודות, 9 ריבאונדים ומדד חיובי של 18+. "בגמר הוכחנו מה אנחנו שווים והגיע הזמן שאף אחד לא ידבר עלינו".

פרנקו הוסיף דברים ברוח דומה: "כולם היו עסוקים בללכלך על הגיל של השחקנים שלי. אבל אני כל הזמן הודיתי להם על היום שהם באו לנהריה, האמנתי בהם כל הזמן, גם בתקופות הפחות טובות".

כל ארבעת הזרים של נהריה נמצאים אמנם בעשור הרביעי לחייהם, אבל דווקא בשבוע הזה, הגיל והניסיון שיחקו לטובת נהריה, שהייתה קרובה מאי פעם לחולל סנסציה שמעטים האמינו שתעשה בתחילת העונה. "אני כל כך גאה להיות אחד הוותיקים בקבוצה הזו", סיפר גפני. "נכון שהיינו אנדרדוג, אבל נתנו פה מלחמה כמו חיות. יש פה שחקנים שלא אכפת להם מה אומרים או מי אמור לנצח. באמת האמנו שאנחנו מסוגלים לנצח".

5. "לעיר היה מגיע גביע"
העיר נהריה קיבלה אמש דחיפה רצינית. אמנם התואר הראשון טרם הגיע, אבל הוא בהחלט פתח את התיאבון לאוהדים ולראשי הקבוצה. למעלה מ-1,000 סגולים נכחו בהיכל ולמרות שהיו בנחיתות מספרית גדולה מול האדומים מירושלים, היו קולניים בשלבים רבים של המשחק. "זה היה כל כך מגיע לעיר הזו, שעברה דברים קשים בתקופה האחרונה", אמר שגב. "הייתי שמח להיות חלק מאירוע היסטורי בשביל עיר שקיבלה אותי כל כך יפה, חבל ומאכזב שלא ניצחנו".

"יותר משחבל לי עלינו, חבל לי על העיר נהריה, הגביע הזה מאוד הגיע לתושבים", הוסיף גפני. "היה מרגש לראות את כל האוהדים, הם ייצגו אותנו בכבוד. אני רק מקווה שהם גאים בנו על המאמץ שנתנו פה". עם זאת, גפני גם שיחק בהפועל ירושלים ואפילו זכה איתה באליפות הראשונה שלה, ולא שכח לפרגן: "אני שמח עבור הפועל ירושלים. יש להם אנשים טובים במועדון וזו עיר נהדרת, אז עם כמה שזה כואב לי עכשיו, אני רוצה לברך אותם, זה מגיע להם".

ראש העיר רונן מרלי, שתומך במועדון בצורה משמעותית ברמה הכלכלית, הגיע כמובן להיכל ואף עמד לצד השחקנים בהצגתם לפני המשחק. בנהריה סיפרו כי עצם העובדה שהקבוצה עשתה את מה שעשתה בגביע, אמורה להבטיח גם את התמיכה הכלכלית המשמעותית מצד העירייה בשנים הבאות. בינתיים, פרנקו בטוח שהגמר הזה, היה רק אבן הפינה מבחינת העתיד של נהריה: "יש שכר לימוד שכולם משלמים ובעתיד זה ייראה יותר טוב מכל הבחינות. בפעם הבאה שנהיה באירוע כזה, יהיו פה 3,000 אוהדי נהריה לפחות".

6. להתאושש ומהר
אחרי פיק כל כך גבוה ומשמעותי, נהריה תצטרך לאסוף את עצמה כמה שיותר מהר - וזה לא יהיה פשוט. שהרי דין משחק ליגה "רגיל" הוא לא כדין גמר גביע, אבל כאמור - היכולת בשבוע האחרון גרמה לאנשים בקבוצה להאמין שעונה הם יכולים לעשות באמת מיוחד. "היה לי את הביטחון בנו כל העונה", גילה מקניל. "אם נישאר בריאים ונמשיך להתקדם, אז כמובן שאנחנו מסוגלים להגיע לעוד פיינל פור בחודש יוני, אנחנו פשוט צריכים להמשיך".

כבר בעוד יומיים מחכה לנהריה משחק ליגה מול הפועל אילת בבית - כאשר היא מודעת לעובדה שזה משחק שהיא צריכה לקחת אם ברצונה להגיע לפלייאוף אחרי שלוש שנים. "אמרתי לשחקנים שהם קיבלו טעימה ממה שהם יכולים לעשות העונה ולאן הם עוד יכולים להגיע", סיכם פרנקו, "איך נתאושש, זו כבר שאלה אחרת".