"הענף לא מתקדם, ואנשי ההנהלה לא מתחלפים"

הדרמות בכדורסל הנשים לא מפסיקות להגיע בשבועות האחרונים. זה התחיל בסוף חודש דצמבר, אז איימה מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל בשביתה, זאת בעקבות החשש בצמצום התקציב לענף מטעם משרד ספורט. זה המשיך עם התפשטות נגיף הקורונה בקרב שחקניות ליגת העל, שהוביל להתנהלות כאוטית ביום משחקי המחזור ה-13. מאמן א.ס רמה''ש, אוהד גל (40) שאימן בקבוצות נשים וגם גברים בכדורסל הישראלי מאמין שהדברים שארעו בשטח, הם תוצרים של התנהלות בעייתית של הענף שנמשכת כבר שנים. בשבוע שבו ייערך אירוע ההוקרה לכבוד אורנה אוסטפלד ורחל אוסטרוביץ', שתיים מהדמויות הבולטות בכדורסל הנשים בארץ לדורותיו, גל שיתף בפתיחות איך רואה את מצב הדברים בימים אלה.    

בתור אחד שעבד גם בכדורסל גברים, מה האתגרים המרכזיים שניצבים במרכז מבחינת כדורסל נשים היום בישראל?

"צריך לחלק את ההתייחסות לצד הניהולי, והצד המקצועי. מבחינת הניהול של הענף מה שחורה יותר מכל זה איך שמשווקים את הליגה. יש תחושה שפשוט מעתיקים בשיווק את מה שנעשה בגברים בכוונה שזה יעבוד, אבל זה לא אותו קהל יעד. צריך לחשוב איך אנחנו מציגים כדורסל נשים בארץ. אם הוא באמת לא היה מעניין אף אחד, הוא פשוט לא היה קיים, וגם ה-50, 100 איש שמגיעים למשחקים לא היו באים. אני מאמין יש פוטנציאל למלא אולמות בלפחות 500 איש, אבל אין פה שום ניסיון לראות איך מחברים את הקבוצות לקהילה שלהן. המוצר היום בשפל, והוא כבר בכמה שנים האחרונות נמצא בשפל, אבל משום מה הניהול לא משתנה".

גל הוסיף: "צריך לחשוב בצורה אחרת כשזה מגיע לשיווק כדורסל נשים לקהל. כל קבוצה מגיעה מעיר שונה, ולכן כל קבוצה צריך לשווק אחרת, מה שימשוך את הקהל של רמלה לאו דווקא ימשוך את הקהל של ראשל''צ. להביא עוד כספים לא ישנה שום דבר. אם תוסיף מיליון שקל תקציב לכל מועדון, אז 900 אלף ש''ח יילך לשכר, שזה חשוב, אבל לא הכי חשוב. ברגע שיותר אנשים יתחברו לסיפור של המועדון בעיר שלהם, אם אפשר להביא יותר ספונסרים, ורק אז נראה את האיכות עולה".

ומה בצד המקצועי?

הבעיה בצד המקצועי של הכדורסל התחילה לפני כמה שנים, כשהפוקוס עבר מהשחקנית הישראלית, לזרה. הליגה הפכה להיות תחרות אגו של לא מעט מאמנים ומנכ''לים שרודפים אחרי תארים, והם לא שמו לב שהקבוצות שלהן לא מעניינות אף אחד. הפער באיכות בין הישראליות לזרות גדל, וככה הקהל איבד עניין בליגה. זה שנביא שחקניות מ-WNBA לא מעניין את האנשים בבית. כמו שהמשחק נראה היום אנחנו רואים 3 זרות בכל קבוצה מנהלות את המשחק, כששתי הישראליות עומדות בפינה. ככה לא נמשוך אף אחד. אנחנו צריכים קודם כל  להחזיר את הכבוד שמגיע לשחקנית הישראלית, גם אם זה אומר שהרמה תרד, צריך לתת להן את הבמה, כי היום וכמעט ואין גאוות יחידה להיות ישראלית בליגה הזאת.

ואיך זה בא לידי ביטוי נושא המעמד של השחקנית הישראלית בליגה?

יש היום הרבה שחקניות מעדיפות לשחק בלאומית, שם הן יכולות להתאמן פחות, אבל לשחק יותר. בנות שמשחקות בלאומית, יכולות גם לשלב לימודים לצד הכדורסל. התחרות בליגה היא על אליפות וגביע, זה הפורמט, אבל בשביל שזה יהיה שווה משהו, אנחנו צריכים להתמקד בשחקניות שלנו. זה חוזר לעניין של השיווק. למרות מה שאומרים, יש פה דור מאוד מוכשר של כדורסלניות, שצריך לדעת למנף להיות כוכבות, מעבר לכדורסל. תראה את ירדן ג'רבי, התהילה שלה הגיעה לא מהאולימפיאדה כמו שהיא הגיעה מהישרדות, ואנחנו צריכים להפוך את השחקניות לכוכבות, כדי שהן גם ירצו להישאר בתחום.

ייתכן והענף לא מצליח למשוך אליו צופים כמו פעם כי יש פה דור פחות מוצלח של כדורסלניות?

אני לא חושב, אני מאמין שיש הרבה שחקניות מאוד טובות בין הגילאים 24-19, אבל מקצועית צריך לתת להם את המקום להתפתח, אבל במקום זה המנהלים של לא מעט קבוצות יותר עסוקים בלהשיג צלחות שייתלו להם במשרדים, איפה שאף אחד לא רואה.

אנחנו רואים המון שחקניות מתחת לגיל 18 בליגה, אתה מאמין בשילוב שחקניות בגיל יחסית צעיר?

הבעיה עם זה שיש יותר מדי מסגרות לשחקניות, וזה שוחק את הבנות. גם ליגת בית ספר, גם קבוצת נערות, ועל זה אלה שרשומות גם לסגלים של הבוגרות. בצורה הזו הרבה כדורסלניות מגיעות שבעות בכיתות י''א-י''ב, ולא רוצות לראות יותר כדורסל. ממה שראיתי, ולא מדובר בנושא שבדקתי מספיק לעומק, הרבה מההבנות שמתעסקות בענף מגיעות מחתך סוציו אקונומי בינוני או גבוה, ואז האפשרויות שלהן בצבא או בלימודים הרבה יותר טובות. הרבה מהבנות מקבלות זימונים ליחידות מובחרות בחיל מודיעין, מה שיכול לתת להן אקסטרה בעתיד, אז הן יעדיפו ללכת לכיוון הזה, במקום להתקשקש באימוני בוקר.

אז הבעיה מתחילה מנושא העתיד הכלכלי של הכדורסלניות בארץ?

שכר הוא חלק מהעניין, אבל לא הכול. בארה''ב אם את שחקנית באוניברסיטה כמו מרילנד לדוגמא זה מביא איתו הרבה כבוד, את מרגישה כמו חלק ממשהו גדול. כאן בארץ אין סביב הקבוצות קהילות תומכות, ואוהדים שהופכים את החוויה של להיות שחקנית לגדולה יותר, אין משהו שגורם להן לרצות להיות חלק מהכדורסל,  אז הרבה האם שחקניות פשוט בוחרות בקבוצות פשוט על בסיס איפה שהן ירוויחו יותר, כי אין ערך מוסף.

אתה מדבר לא מעט על העניין של שייכות וקהילה, מה אתה חושב שצריך לקרות ברמה הפרקטית?

זה יכול להתחיל בבתי ספר, לשלוח שחקניות שיילכו להעביר פעילויות עם ילדים, ללכת להרצות בבתי ספר, אבל אין את המחשבה הזו אפילו. בארה''ב אתה קבוצת NBA כמו הניו יורק ניקס שולחת את השחקנים שלה להקריא סיפורים לילדים בבית ספר יסודי, עם כל הטירו, והלחץ שהקבוצות נמצאות בו, רבל מבינים את החשיבות של זה. ילד בגיל 6 שרואה ספורטאי שמגיע אליו לכיתה ומדבר איתו, יהפוך להיות האוהד הכי גדול בעולם של הקבוצה הזאת. לצערי בארץ בשביל שזה יקרה צריך איזה מנהל שיהיה מספיק משוגע לדבר, חלק לוקחים על עצמן לעשות יוזמות כאלה, אבל זה קורה באופן יחידני, אין את ההסתכלות הזו ברמה הגדולה.

אנחנו רואים תחלופה גבוהה בסגלים בלא מעט קבוצות, איך האתגר הזה מבחינתכם המאמנים?

יש הרבה קבוצות בליגה שכל עונה בונות את הסגל שלהן מחדש, וקשה לבנות ככה דרך. ברמה המקצועית אתה צריך להתחיל מאפס כל שנה. ראשל''צ היא דוגמא למועדון שכן עובד בסבלנות עם הכישרונות שיש להם, גם בחיפה זה קורה, אבל זה בזכות אנשי ההנהלה שעובדים שם תקופה. הרבה מהאגודות לא מציעות לשחקניות חוזים לטווח ארוך מהפחד לקחת הימור, וששחקנית לא תצדיק את המקום שלה בסגל, אבל כדי שמאמן יוכל לקחת את הכישרונות שיש לו בסגל ולפתח אותם, זה יכול לקרות רק אם שחקניות יישארו במקום מסוים למשך כמה שנים, ושהקבוצות ירצו בטובת השחקנית שלהן לפני הכול.

אתה חושב שיש עוד אנשי מקצוע ששותפים לתפיסה שלך לגבי המצב של הענף?

בוודאי, אני מדבר עם מאמנים על המצב של הכדורסל נשים כל הזמן. אנחנו לא יכולים להגיע מעמדת מסכנות, ולנופף בעניין הזה חוסר שוויון בסיקור. אי אפשר להכריח אנשים לצפות, אם אנחנו לא נדאג לייצר עניין. אני מסתכל גם על ההשקעה הכספית שנעשית, רוב הכסף של המנהלת השיגה עד עכשיו זה כסף ציבורי - אתנה זה מימון ציבורי, פיס זה כסף ציבורי, משרד הספורט זה ציבורי, לא משיגים מימון של גורמים נוספים. מותר לנסות לפעול ולטעות בדרך, אבל אנחנו לא רואים שינוי במצב. צריך לקבוע פרמטרים פשוטים ויעדים ברורים לענף, כדי שיהיה אפשר לראות האם יש התקדמות, אבל לא יכול להיות שהענף בארץ כבר שנים לא מתקדם, ואותם אנשים נמצאים באותם תפקידי ניהול.