כך זה נגמר
בחלק האחרון של תחקיר פורים יש את התשובות לשאלות. מי בראש הקנוניה? מי מעורב? כנסו ותגלו
אני יודע מה אתם חושבים, אבל אני לא הולך לספר לכם כלום על מה שקרה בלילה עם נטלי. זה לא לעניין. רק נגיד שיש דברים שהשתיקה יפה להם. כשהגענו למערכת בבוקר הבנו שאודי בילה שם את כל הלילה. "החלטתי ללכת עם זה עד הסוף", הוא אמר לנו, "לא מעניין מי ייפגע. זה העבודה שלנו. אבל אנחנו עדיין לא יודעים שני דברים חשובים: מי עומד מאחורי כל הסיפור הזה ומה המטרות שלו. אין לנו את כל התמונה". בדיוק דנו בדרכים לחבר את פיסות הפאזל האחרונות כשקיבלתי עוד ס.מ.ס קריטי ממספר לא מוכר. "אני בארץ. אני רוצה להיפגש. עוד שעה בחניון של הסיטי טאוור ז.ח". אני ונטלי הגענו לשם וראינו שהמקום ריק לגמרי, חוץ מהאמר שחור אז נסענו לכיוון שלו. כשהתקרבנו זיהינו מישהו שעומד מחוץ לאוטו. הוא הסיר את משקפי השמש שלו ולחץ את ידי.
אם לא קראתם את החלקים הקודמים, לא תבינו. זה קטע כזה
תחקיר קטלני, חלק א': כך זה התחיל
תחקיר קטלני, חלק ב': כך זה נמשך
- "סחטיין, רדושינסקי, באמת סחטייין"
- "אה.. תודה. אתה ז.ח?"
- "מה, אתה לא מזהה?"
- "אה..."
- "גם כן כתב ספורט אתה. עומד מולך ליגיונר בכיר ואתה אפילו לא יודע מי זה. חיימוביץ', יא דבע, זאב חיימוביץ'"
- "היית בנתניה פעם, לא?"
- "נכון, ואז הבני זונות גמרו לי את הקריירה"
- "אני לא מבין. לא עברת לקבוצה ההיא מרוסיה, טרק גרוז'ני?"
הוא חייך חיוך מריר והכניס את משקפי השמש לכיס.
- "טרק גרוז'ני. תן לי לשאול אותך שאלה: ראית משחק שלי שם פעם? אימון? משהו? ראית אפילו תמונה שלי במדי הקבוצה?"
- "לא"
- "אתה יודע למה זה? כי אין קבוצה כזאת! חצי שנה הייתי בקולחוז!!! עבודות כפייה!!! נתנו לנו ברזל ואמרו לנו לבנות מסילת רכבת בכיוון מזרח. הם אמרו לנו להפסיק כשאנחנו מגיעים לים. בדקתי. הים במרחק של 2,500 קילומטרים. אני בכלל לא חושב שהייתה אמורה להיות רכבת. בשלב מסוים גם הבנו שאנחנו מניחים את הפסים הפוך אבל לא היה איכפת להם בכלל"
- "אני לא מבין. מי שלח אותך לשם ולמה?"
- "תגיד, לא חשבת פעם שזה מוזר ששחקנים שבקושי ראויים לליגת העל נהיים פתאום ליגיונרים? אני, רמי גרשון, אוהד לויטה. תמיר כהן שחקן הרכב בבולטון, זה לא נראה לך הזוי?"
- "קצת, אבל.."
- "הסידור כזה. הם מגיעים אליך אחרי שניים שלושה משחקים טובים בליגה ומתחילים לשכנע אותך שאתה ראוי לצאת לאירופה. בשלב מסוים הם אומרים לך שמצאו לך קבוצה אבל אם אתה רוצה לעבור, אתה חייב להעביר אחוזים מהשכר שלך לחשבון שהם אומרים לך. אחרת זה לא יקרה. בשלב הזה אתה כבר נעול על לצאת אז אתה עושה את זה. מה איכפת לך"
- "רגע. אתה אומר לי שכל הליגיונרים ככה?"
- "כולם, כולל כולם. בניון, בן חיים, אוואט. כולם. הליגיונר האמיתי האחרון שהיה במדינה הזאת זה שלום תקוה"
- "אז מה קרה איתך?"
- "הם רצו להעביר אותי לרוסיה כדי לפתוח שוק חדש. אמרתי להם שאני לא מוכן בגלל הקור ואיימתי לצאת לעיתונות אז הם חטפו אותי ותקעו אותי בסיביר. עכשיו הם מצאו מי שיפתח להם את השוק שם. נאתכו. אותו דבר ד"א קרה לרביבו. לא רומן עם אישתו של מאפיונר ולא נעליים. הוא גם כן הסתבך איתם ואיים לצאת לתקשורת, רק שהוא עשה להם הרבה כסף אז הם שלחו אותו ללוס אנג'לס, לחיים הטובים. רק אני נתקעתי בחדר עם עוד 15 רוסים"
- "אז איך הצלחת לחזור?"
- "היה לי מזל. הצלחתי להשיג אינפורמציה שמאוד עניינה אותם אז הם הסכימו להחזיר אותי"
- "איזו אינפורמציה?"
- "אני מצטער..."
זה קרה ממש כמו בשווארמה. שלושה גברים יצאו מההאמר, תפסו אותי ואת נטלי והכניסו אותנו פנימה. חסמו לי את הפה, שמו לי שק על הראש ורמזו לי בעדינות שאם לא אשב בשקט זה יהיה הסוף שלי. אחרי נסיעה של משהו בין 3 ל-40 דקות (מסתבר שבמצבי לחץ אין לי אמדן זמן טוב במיוחד) הורידו אותי מהרכב, הכניסו אותי לחדר והושיבו אותי. הידיים שלי נקשרו מאחורי הגב ורק אז הסירו מעלי את השק והחסימה לפה. לא זיהיתי את מי שעמד מולי אבל היה משהו אחד שחשבתי להגיד מאז שתפסו אותי.
- "תשחררו את הבחורה. היא לא קשורה לזה! אתם יכולים להחזיק בי כמה שאתם..."
- "תירגע! שחררנו אותה, היא לא כאן, אתה לא חייב לשחק'תה גבר".
- "אה"
- "נתת שם בכלל?"
- "אה...זה לא... אה, עניינך"
- "יענו, לא. ככה זה אשכנזים מתחנגלים"
- "זה לא ככה! היא רצתה אבל היא אמרה שהיא במקום נורא רגיש בגלל שהיא בדיוק נפרדה מחבר שלה וזה לא יהיה אחראי לקפוץ ישר ל..."
- "טוב, סתום! זה לא באמת מעניין"
- "מי אתם בכלל? מה אתם רוצים ממני?!"
- "אנחנו?! אנחנו מ'הוט'. יש תכנים חדשים ב-V.O.D ורצינו לעניין אותך... מי נראה לך שאנחנו, יא מפגר?!"
- "בן זונה החיימוביץ' הזה"
- "חיימוביץ' הוא אשכנזי טוב שמוריד ת'ראש שלו וסותם ת'פה. אם גם אתה היית אחד כזה לא היית איפה שאתה עכשיו".
- "מה אתם, משפחת פשע? עולם תחתון?"
- "משפחה? לא. יותר בכיוון של חברה. בוא נגיד שאנחנו ארגון מאוד מסודר עם מטרות מאוד ברורות ודרכים עוד יותר ברורות להשיג אותן"
- "ומ.ר אחזקות? סתם חברת קש?"
- "חחח... מ.ר אחזקות. אתה יודע מה, רדושינסקי? רק בגלל שעברת דרך לא קלה, נזרום איתך. היית במשרד של לוזון כשהוא קיבל את הטלפון מאיתנו, לא?"
- "כן"
- "נו, אז אתה בטח יודע מה זה מ.ר אחזקות. הוא בטוח דיבר עלינו. תחשוב שנייה"
- "המלעיזים והרשעים?"
- "יופי, רדושינסקי. שתי נקודות. האמת היא שבפעם הראשונה שהוא אמר את זה הוא לא דיבר עלינו אבל אהבנו את השם אז זרמנו איתו"
- "אז אתם עומדים מאחורי מינוי ברקוביץ'?"
- "הקמפיין של ברקוביץ'... המסע"ת של ברקוביץ'... המינוי של ברקוביץ'... אבל לא רק. סמי בכר... גומא אגיאר... הביובית בנתניה... לא יצא לך לחשוב פעם שיש יותר מדי בלאגנים בספורט הישראלי? לא תהית איך במדינה של בנאדם וחצי עם ספורט ששווה לתחת מתפוצץ סיפור ענק כל יומיים וחצי?"
- "אז אתם עומדים מאחורי הכול?"
- "יפה, רדושינסקי. עכשיו אתה מתחיל לתפוס"
- "אבל למה?"
- "למה? אתה יודע איך הבריחו נשק לירושלים הנצורה במלחמת השחרור?"
- "דרך בורמה"
- "מה קשור אפריקה עכשיו? זה פשוט מאוד. היו מעמידים כוסיות מחוץ לחומות ובזמן שהערבושים המטומטמים היו מסתכלים עליהם, המשאיות היו נכנסות פנימה"
- "אני די בטוח שזה לא היה ככה"
- "סתום ת'פה! הפרנציפ הוא שאם יש לך הסחת דעת מתאימה, אפשר לעשות מה שאתה רוצה בלי שאף אחד ישאל שאלות"
- "ומה אתם בעצם עושים?"
- "על קטע אחד שלנו כבר עלית. העברות לאירופה. אבל האמת היא שזה חלק די קטן. בוא נגיד שאנו מחזיקים בעוד כמה יוזמות שעוזרות לנו לסגור ת'חודש. טוטו, ווינר, ויקטור צ'נדלר, המזנונים במגרשים. תדע לך שאם גובים 10 שקל על פיתה עם חומוס ופלפל חריף ממלחמת ההתשה מספיק זמן, זה מצטבר בסוף"
- "אני בטוח".
- "יפה. אז הכול הולך לנו יופי טופי ואז מגיע רדושינסקי החננה ומתחיל לשאול שאלות על לוזון, ברקוביץ' ויניב קטן ורוצה לכתוב כתבה יפה בעיתון כדי שהבלונדה הקטנה שמסתובבת איתו סוף סוף תיתן לו להרטיב ת'זין שלו"
- "האמת היא שאני עובד באינטרנט"
- "סתום ת'פה! אז מה אנחנו הולכים לעשות איתך?"
- "אתה... אתה הולך להרוג אותי?"
- "להרוג אותך? ואז שכל החברים המאוננים שלך מהתקשורת יתחילו גם לשאול שאלות? לא, לא, לא. אף אחד לא הולך להרוג אותך, רדושינסקי, וזה כי אתה הולך לצאת מפה כמו חדש. להגיד לבוס שלך שהכול שטויות ולבקש לעבור למחלקת גננות. תכתוב קצת ביקורות על משתלות, זה עסק בריא"
- "זה לא עובד ככה, אני..."
- "אז אתה תגרום לזה לעבוד כי אותך אני לא יכול להרוג אבל אם ההורים שלך, חס וחלילה, ימצאו את מותם בתאונת דרכים או אם הבלונדה, חס ושלום, תחליט פתאום שהיא מתאבדת אף אחד לא ישאל יותר מדי שאלות, יש?"
- "מי אתם בכלל? מי מנהל אתכם?"
- "אתה לא מצפה שאני אענה לך על זה, נכון? תחשוב ככה: אף פעם לא תדע באמת. זה יכול להיות כל אחד וזו עוד סיבה טובה לסתום את הפה שלך"
אחרי עוד שעתיים בערך שיחררו אותי. כשחזרתי למערכת התברר לי שנטלי הלכה ישר למשטרה וכולם כבר ידעו מה עבר עלי ביומיים האחרונים. עכשיו כבר לא היה מנוס אז סיפרתי כל מה שאני יודע בתמורה לזה שיעבירו אותי ואת כל המשפחה שלי לחו"ל. גם את נטלי. אז עכשיו אתם קוראים את כל הסיפור. אני מתאר לעצמי שבקרוב יתחילו המעצרים וכל השטויות האלה. אני רק מבקש שלא תשכחו מי חשף את כל הסיפור הזה ואיך זה התחיל כי אני כבר מחוץ לעסק. אני לא יכול לספר יותר מדי אבל תדעו שאני עושה חיים בעיירה קטנה במערב התיכון בארה"ב ושמדי פעם נטלי עדיין באה לבקר. לא נרחיב על מה שקורה בינינו. אתם יודעים, דברים שהשתיקה יפה להם. הקריירה העיתונאית שלי, בכל מקרה, הסתיימה בסמוך לאחר שהיא התחילה והאמת היא שזה לא כל כך מפריע לי. גם ככה לא היה טעם להמשיך. מה אני אמור לעשות אחרי כל הבלאגן הזה? איך אפשר לרדת מהסיפור הכי גדול בתולדות הספורט הישראלי לסיקור אימונים של הפועל רעננה?
בכל מקרה, יש דבר אחד שחשוב לי שתזכרו מכל הסיפור הזה: אל תסמכו על אף אחד ואל תאמינו לשום דבר. כולם מונעים מאינטרסים והכול מזויף. לא משנה כמה מהם יעצרו, אף פעם לא ישיגו את כולם וכל עוד הם קיימים, השערוריות יימשכו. את השם שלי אני לא מאמין שתשמעו עוד פעם. איך אומרים? לא כל יום פורים.
*ברכות על כך ששרדתם את החפירה הזאת. לא נצא ידי חובה לפני שנציין כי מדובר בטקסט הומוריסטי וכי כל קשר למציאות הינו מקרי וקלוש בהחלט.