חן מכלוף: "הסצינות נולדו מרגעים שחוויתי בכדורגל"

השבוע עלתה לאוויר סדרה חדשה בשם "שלומי שש", דרמת פשע וספורט שהיא שילוב מדויק של מתח, רגש, וכדורגל אמיתי. פגשתי את הבמאי ויוצר הסדרה, חן מכלוף, כדי להבין איך הכל התחיל, מה עמד מאחורי הבחירות היצירתיות, ואיך מחברים בין כדורגל לפשע. 

ספר לנו קצת על הסדרה
"'שלומי שש' היא דרמת פשע וספורט שמספרת את הסיפור של שלומי שש ושלומי תשע, שני כדורגלנים צעירים שמסתבכים עם עולם הפשע ויוצאים למאבק על מקומם בעולם הכדורגל".

איך בחרת את הגיבורים לסדרה? היה לך ברור מי יתאים לדמויות הראשיות?
"תהליך בחירת השחקנים היה מאוד מרגש. זה כמו להרכיב סגל של קבוצה שאתה מקווה שיביא לך אליפות. יחד עם מורן מרציאנו המלהק, חיפשנו לא רק שחקנים שיכולים להביא עומק לדמויות, אלא גם כאלה שיודעים לשחק כדורגל בצורה אמינה. זה היה קריטריון מרכזי, כי רצינו שהמשחק על המגרש ייראה אמיתי ומשכנע. אופק פסח ועידו אליאלי, שמגלמים את שש ותשע, הצליחו להביא את המורכבות של הדמויות בצורה מדהימה. גם את האמביציה וגם את השבירות שלהם. עבדנו הרבה על להיכנס לנעליים של הדמויות. רציתי שהם יבינו מה עובר בראש של כדורגלן צעיר שמנסה להצליח במציאות קשה. למזלי שניהם שיחקו בעברם והתחברו מהר לדמויות. עשינו חזרות אינטנסיביות, גם על המגרש וגם בדיאלוגים. ליהקנו גם את יעקב הלל, שידוע בזכייה בתארים".

אתה בעצמך היית שחקן כדורגל לפני שהפכת לקולנוען. איך המעבר הזה קרה? 
"המעבר התחיל בצורה מאוד לא צפויה. אחרי כמה שנים ששיחקתי כדורגל בליגות הנמוכות, עברתי לגור בלוס אנג'לס לתקופה. שם נחשפתי לעולם הקולנוע באופן הכי קרוב שאפשר. הייתי רואה סטים של הפקות מכל הסוגים, והדינמיקה מאחורי הקלעים פשוט היפנטה אותי. לראות איך הצוותים עובדים כמו כוורת דבורים, כל אחד עם תפקיד ברור, כולם מתואמים, זה הרגיש כמו קסם שמתעורר לחיים. כשחזרתי לארץ לשחק בליגה א׳, התחושה הזאת המשיכה לבעור בי, ונרשמתי ללימודי קולנוע. בשנה א' עוד ניסיתי לשלב בין הכדורגל ללימודים, אבל כשהלימודים נהיו אינטנסיביים והגעתי לגיל 30, הבנתי שאני חייב לבחור ופרשתי מכדורגל".

יש רגעים שכתבת מתוך החוויות שלך?
"הרבה מהסצנות נולדו מתוך רגעים שחוויתי בעצמי או מקרים ששמעתי עליהם. בליגות הנמוכות, ראיתי מקרוב את הצדדים היפים וגם את הצדדים הפחות זוהרים של המשחק. חוויתי משחקים עם קהל קטן אך חם, דינמיקות מורכבות בין שחקנים וצוות, וגם את הלחץ להיות טוב יותר כשאין גב כלכלי חזק. אני מגיע ממשפחה של כדורגל - אבא שלי היה מאמן, אחי הגדול היה חלק מהסגל של הפועל תל אביב בעונת הדאבל ב-2000. לצערנו, רצף פציעות הוביל אותו לליגה א', שם שיחקנו יחד. החוויות האלה עיצבו אותי מאוד והשפיעו על הדרך שבה הסדרה נכתבה".

יש סצנה מסוימת שאתה הכי גאה בה? למה דווקא היא?
"אני מאוד אוהב את הסצנה של שש ותשע מתווכחים מי יבעט את הפנדל. זו סצנה שמרגישה כמו דיאלוג של חיים ומוות, אבל בעצם היא על האגו, והחברות שנמצאת על הכף. בסצינה הזאת עבדנו עם קבוצת הנוער של בית"ר גדרה בעזרתו של עופר טלקר, שגם מופיע בפרק. הכוריאוגרפיה שתכננו מראש עבדה בצורה מושלמת, וביום צילום הרגשתי שאנחנו לא מצלמים סדרה, אלא מתעדים משחק אמיתי. האמוציות על הסט היו כל כך אמיתיות וזה מתבטא בסצינה".

מה למדת בתור כדורגלן שתורם לך בעולם הקולנוע?
"כדורגל הוא משחק של משמעת, תקשורת ותשוקה. אלה דברים שמאוד עוזרים גם בקולנוע. בתור שחקן, אתה חייב לקרוא את המגרש, להבין את הדינמיקה בין אנשים, להתמודד עם לחץ ולחשוב מהר. היכולת הזאת לעבד סיטואציות מורכבות תורמת מאוד בכתיבה ובבימוי".

יש רגעים שבהם אתה מתגעגע לכר הדשא, או שעולם הקולנוע ממלא אותך באותה צורה?
"חוויתי רגעים בכדורגל ששום דבר לא ישתווה להם. אבל הקולנוע ממלא אותי בצורה אחרת. הוא נותן לי ליצור עולמות, לספר סיפורים ולהשפיע על אנשים. במובן מסוים, לסיים יום צילום מוצלח זה מרגיש קצת כמו לנצח משחק חשוב, רק שהמשחק הזה נשאר איתך ועם הקהל להרבה זמן".

מסר לצופים
"אני מקווה ש'שלומי שש' תגרום לאנשים לראות את הכדורגל לא רק כמשחק, אלא גם כמרחב שמכיל חלומות, אכזבות ורגעי ניצחון אישיים. הסדרה היא גם סיפור על אומץ, על לא לוותר גם כשדברים לא הולכים כמו שתכננת".