בניית טניסאי מושלם: הבחירה של מארי ונולה

סרב של קיריוס, מנטליות מנדאל ומה לגבי פדרר? פרי הדמיון

מערכת אתר ערוץ הספורט
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

בזמן שאי אפשר לראות חידוש של טורנירים בעתיד הקרוב, טניסאים מסוימים מצליחים למצוא התעסקות מעניינת כדי להעביר את הזמן. נובאק ג'וקוביץ' ואנדי מארי קיימו שיחת ווידאו באינסטגרם שלהם ודנו בנוגע לקריירות של השניים, אך בעיקר ניסו להרכיב לעצמם את הטניסאי המושלם. הם עברו על כל קריטריון ונתון אפשרי, וזאת התוצאה:

סרב: השניים העלו את ההצעות של ניק קיריוס וג'ון איסנר, ובסופו של דבר הלכו על האוסטרלי. הסיבה - הגובה שלו עדיף על פני איסנר, מה שמאפשר לו לחבוט הגשות בצורה הרבה יותר יעילה וקטלנית.

החזרות אחרי סרב: כל אחד מהטניסאי העל אמר את השני, שכן גם לנולה וגם למארי יש יכולת להחזיר הגשות בצורה פנטסטית. "הכי קשה היה להגיש מולך, כי הכל תמיד היה חוזר", אמר ג'וקוביץ' לחברו. "גם אתה בקושי פספסת החזרה", השיב הבריטי.

פור-הנד: ההצעות שעלו הן רפאל נדאל וחואן מרטין דל פוטרו. מארי הלך על השור, בטענה ש"מאד נדיר שהמכות האלה שלו הם אלה שהובילו להפסדים". נולה העדיף את הארגנטיני, אחרי שגם השווה בינו לבין פרננדו גונסאלס.

בק-הנד: פעם נוספת השניים שעלו כהצעות היו שני הטניסאים שניהלו את השיחה, וגם הפעם כל אחד בחר בחברו. ג'וקוביץ' אמר: "אתה לא מחטיא עם המכה הזאת וזה הופך את החיים של היריב להרבה יותר קשים. לא הצלחתי לחדור בצד הזה במשחקים מולך".

משחק רשת: שניהם אמרו פה אחד כי יש רק פנומן אחד שהם רוצים לקטגוריה זו - רוג'ר פדרר. הם אף החמיאו לשווייצרי בתור 'אחד השחקנים המושלמים ששיחקו', אך בעיקר שמו דגש על היכולת שלו להפתיע אחרי הגשה עם ריצה לרשת ולענות להחזרה עם וולה קטלני.

חוסן מנטאלי: במקרה הזה השניים הלכו על רפאל נדאל מבלי להסס. נולה: "זה מובן שיש לו מנטליות של אלוף. גם הדרך בה הוא כל פעם חזר מפציעות, זה הופך אותו לענק".

פיזיות: כאן הייתה מחלוקת עם לא מעט הצעות. מארי דווקא נתן תובנה מעניינת: "אם זה היה לגבי הפוטנציאל, אז הייתי אומר גאל מונפיס. מה שהוא מסוגל לעשות זה בלתי רגיל. אבל אני אעדיף כרגע אותך (ג'וקוביץ')". הסרבי הגיב עם הצעות אחרות: "אני אוהב את רוח הלחימה של דויד פרר, הוא ממש לוחם על המגרש. הוא לדעתי מקבל עדיפות על דומיניק תים".

לסיכום: אם היה שחקן עם הסרבים של קיריוס, ההחזרות של מארי, הפור-הנד של דל פורטו, הבק-הנד של ג'וקוביץ', משחק הרשת של פדרר, החוסן המנטאלי של נדאל והפיזיות של פרר, כנראה היה מדובר בשחקן המושלם, לפחות על פי דעתם של שניים מהטובים ששיחקו בענף.