אסלן קראצב הוא הסנסציה של אליפות אוסטרליה הפתוחה. הרוסי, שנולד בישראל, דורג במקום ה-144 לפני פתיחת הטורניר, ובכל זאת הצליח להעפיל לרבע גמר הטורניר במלבורן. מי שמסומן כאחד הפספוסים הגדולים של הטניס בישראל נמצא זמן כדי לשוחח היום (ראשון) עם מגרש פתוח והתייחס לעזיבת המולדת, לציפיות בטורניר והעתיד.
"אני מאוד שמח. התכוננתי כל דצמבר למוקדמות ואז עברתי אותם", "אסי" פתח את דבריו בעברית, "זה החודש הכי מדהים בקריירה שלי. אני מאוד שמח מהתוצאות ומאיך שאני משחק".
בגיל 27 קראצב פרץ לראשונה בקריירה ואחרי שאף אחד לא סימן אותו קודם לכן: "הייתה לי פציעה קשה. היו לי הרבה ירידות ועליות בקריירה. עברתי מאמנים ולקח זמן עד שהגעתי לכאן היום. האם האמנתי? הגיל לא באמת משפיע, תמיד האמנתי".
בסיבוב הבא קראצב יפגוש את גריגור דמיטרוב, וקראצב נשאר עם רגליים על הקרקע: "אני לא חושב יותר מדי קדמה. הרווחתי כאן סכום שהוא כמעט כמו מה שהרווחתי כל הקריירה".
קראצב היה אמור להיות שחקן נבחרת ישראל, אולם רצף אירועים גרמו לו לנסוע לרוסיה. "אני תמיד שמח להיות בארץ. אמא שלי ואחותי גרות בישראל", הוא הסביר, "אם הייתה תמיכה כלכלית, אולי לא הייתי עוזב את ישראל. אהבתי להתאמן ולחיות בארץ, אבל היה קשה כלכלית. ברוסיה מצאתי ספונסר ובגלל המימון הלכתי לייצג את רוסיה".
האם ייתכן שעזבת את ישראל בגלל מעורבות של אבא שלך?
"אבא שלי היה מסיע אותי לאימונים ובא איתי לאימונים, הוא תמיד היה איתי. היה אכפת לו מאוד מי יאמן, הוא כן היה מעורב מאוד והביע את עמדתו. יכול להיות שזה הכעיס אנשים, אבל הוא היה שם לצדי".
מי היו המאמנים שליוו אותך ביום יום בישראל?
"עברתי בין מאמנים ביפו. היה יחס מצוין אליי ביפו והייתי מרוצה. לאחר מכן החלטתי לעבור להתאמן זמן קצר ביד אליהו ולאחר מכן התאמנתי בווינגייט בכיתה ז' ובהמשך עזבתי את הארץ".
האם זה נכון שאמיר ויינטרוב פנה אליך לייצג את ישראל בנבחרת הדיוויס?
"זה נכון, הם פנו אליי ודיברו איתי, אבל זה לא רלוונטי. כדי לעבור אני צריך לקבל משהו שאני לא מקבל במקום אחר, לא נראה לי שזה רלוונטי עכשיו. כשאתה למטה, אף אחד לא מתייחס אליך, עכשיו המצב השתנה".