פציעות ספורט לעיתים יכולות להיות דבר הרסני, אבל מה שקרה לשון דוסון לפני כשבועיים כבר גובל בחוסר מזל משווע. הישראלי של בדאלונה, שחזר למגרשים אחרי קרוב לשנה, נפצע שוב אחרי שלוש דקות על הפרקט, אובחן עם קרע חלקי בגיד האכילס וגמר את העונה שוב. הערב (שני), הפורוורד הגיב לראשונה בראיון לתכנית 'מרגש פתוח' וסיפר על התחושות הקשות.
"בהתחלה הייתי בשוק", נזכר דוסון. "רציתי לחתוך לכיוון הסל וזרקתי את הרגל אחורה בשביל התנופה. מיד אחר כך הרגשתי כאילו מישהו נכנס בי מאחורה, אבל ראיתי שאין אף אחד מאחוריי והבנתי שקרה משהו. הרגשתי ממש טוב באימונים וכשעליתי על הפרקט הרגשתי מן פצצת אנרגיה כזאת. ברגע שירדתי לספסל, ידעתי שזה זה. לעבוד קשה תשעה חודשים ולהיפצע אחרי שלוש דקות זה לא נעים, אבל לפעמים דברים כאלה קורים בספורט וצריך להמשיך קדימה".
"אין באמת קשר בין הפציעות", הבהיר דוסון, אך הוסיף: "אבל כבר כמה ימים לפני כן התחילו לי כאבים בשריר התאומים של אותה הרגל. אמרו לי בהתחלה שאלה כאבים נורמליים, שזה לגיטימי כי לא שיחקתי כמה חודשים. באותו הבוקר כאב לי עד רמה שלא יכולתי לרוץ כמעט, אבל עשו לי טיפולים ואמרו שהכל בסדר. בחימום כבר הרגשתי מעולה, לא היה לי שום כאב".
כשנשאל אם זה היה סימן, ענה דוסון: "כן, זה היה סימן, אבל בכדורסל אין שחקן שלא עולה לשחק עם כאבים. בגלל שזה לא היה קשור לברך הפצועה, לא חשבתי שזה משהו רציני. למה שאחשוב שכאב קטן בעקב יהפוך לפציעה כל כך חמורה? אני מצטער על הרגע הזה, אבל עכשיו כבר אין מה לעשות".
לאחר הבשורה הקשה, דוסון החל לקבל תמיכה מכל עבר, אבל את המחווה של שחקני בדאלונה הוא לא ישכח לעולם: "זה היה מאוד מרגש. הגעתי למשחק טיפה באיחור, אחרי ששידרו את הסרטון על המסכים באולם, וברגע שנכנסתי הקהל הריע לי, החברים באו להגיד שלום וראיתי את השחקנים לובשים את החולצה שלי. היה קשה להיות שם בזמן המשחק. זה העלה בי את כל הרגשות של הפציעה. אבל זה היה מרגש לראות את המחווה הזאת".
על עתידו אמר וסיכם דוסון: "אף אחד במועדון לא ידע איך לעקל את זה, אבל אני מקבל את אותה תמיכה שקיבלתי בפציעה הקודמת. אני שומר על 100% אופטימיות, אעבור את החודשים הללו ככה או ככה אז לפחות אעשה זאת עם חיוך - רק ככה זה יעבור מהר. אני מתרכז עכשיו בהחלמה, אולי בשלב מתקדם יותר של השיקום אפנה לשחקנים אחרים שעברו את זה, דוגמת גיא פניני".