"מכה קשה": היום שאחרי בהפועל י-ם

הפצע מתחילת העונה שחזר לדמם ("מגיע לנו קרדיט שנשארנו סיכוי"), שאלת המאמן ("אם נרגיש שצריך שינוי, נעשה את זה") והמאזן האירופי העגום. הקבוצה מהבירה מלקקת את הפצעים

רועי כהן
רועי כהן
שנה גודל פונט א א א א

בהפועל ירושלים עדיין מתקשים לעכל את העובדה שהעונה האירופית שלהם הגיעה לסיומה, דווקא אחרי התאוששות מרשימה מפתיחת עונה רעה, דווקא אחרי שהצליחו להשיג את יתרון הביתית בפליי-אין, דווקא אחרי תצוגת תכלית במשחק הראשון בסדרה, ודווקא אחרי שכמעט גמרו את הסיפור באוקראינה. בשורה התחתונה, ירושלים מסיימת עוד עונה אירופית בבית, עוד עונה שבה הקבוצה לא מצליחה להעפיל לשלב הבא.

לילה טוב אירופה, שוב
ירושלים צריכה להסתכל במראה ולהודות: משהו באופן שבו הקבוצה מופיעה באירופה חייב להשתנות. המעבר מהיורוקאפ לליגת האלופות לא מוכיח את עצמו, לא מושך יותר קהל, לא מביא הישגים על המגרש ולא ממצב את המועדון במקום שאליו ראשי המועדון בעצמם כיוונו. בשורה התחתונה, ירושלים לא מצליחה לעלות שלב באירופה עונה שנייה ברציפות וב-4 שנים בליגת האלופות לא הצליחה להעפיל אל מעבר לרבע הגמר ולהגיע למטרה שהציבה לעצמה מהיום הראשון שעברה למפעל: הפיינל פור.

ולמרות הכשלונות הללו, גם אתמול ההפסד התקבל בסוג של שוויון נפש. ג׳יילן אדאמס מירר בבכי, אך זכה לחיזוקים ותמיכה מצד האוהדים וחבריו לקבוצה. יותם הלפרין קיבל חיבוק ונשיקה מהבעלים אייל חומסקי. והאווירה הכללית הייתה של יותר של שביעות רצון של התאוששות מפתיחת העונה הרעה, ופחות כאב על עוד עונה אירופית שהגיעה לסיומה כבר בשלב הראשון.

המשחק אתמול היה מיקרוקוסמוס מושלם של הקמפיין האירופי כולו: פתיחה קטסטרופלית, התאוששות וקאמבק מרשים, ואז קריסה מנטלית במאני טיים. "נלחמנו, אבל המשחק לא הלך בכיוון שלנו״, אמר רטין אובהסואן, ״מגיע לכולנו קרדיט על זה שהצלחנו להתרומם מתקופה אפלה ונתנו לעצמנו סיכוי כשהיה נדמה שהכל גמור. המאמן שלנו עזר לנו לראות את האור כשהכל היה חשוך. לא הבאנו את המיטב שלנו, יהיו עוד משחקים של להיות או לחדול שנצטרך לפצות על מה שקרה כאן. אני לוקח אחריות מלאה, הייתי צריך לשחק טוב יותר".

בריימו. הפסד כואב (אלן שיבר)
בריימו. הפסד כואב (אלן שיבר)

פלסטר איכותי שהתפוצץ בפתאומיות
מאז שנכנס לתפקיד המאמן, הלפרין הצליח לשנות את ההוויה ולהפוך את ירושלים לקבוצה מנצחת. אבל כשבשורה התחתונה זה נגמר בעוד הדחה מאירופה, אי אפשר שלא לחשוב שהתקופה האחרונה לא הייתה אלא סוג של פלסטר על הבעיות השורשיות. פלסטר איכותי שהחזיק יפה מאוד, עד שהפצע התפוצץ בתזמון הכי גרוע שיכול להיות. ״יש תזמון טוב להפסדים כאלה?״, שאל הלפרין בסיום, ״אנחנו קבוצה טובה שלומדת, אבל עדיין לא מספיק מאוזנת. מתי שאני אעזוב, לא יודע אם זה יהיה מחר או עוד עשר שנים, אני ארצה שהשחקנים יהיו טובים יותר. קיבלנו מכה קשה ונהיה חייבים להתמקד במה שכן נשאר, שזה הגביע והליגה״.

הלפרין הדגיש שהוא לא מעוניין לספק תירוצים בעקבות הקורונה ושאר הדברים שאולי שיבשו את ההכנות, והתייחס להמשך הדרך שלו: ״לעולם לא תשמעו ממני על הקורונה, על שחקנים פצועים. כל הקבוצות עוברות את זה, אין מה להתייחס לזה. אני לא קיצוני בחיים שלי, כשניצחנו לא חשבתי שצריך להחתים אותי חמש שנים קדימה והיום אחרי ההפסד אני לא חושב שאני צריך ללכת הביתה. המצב לא השתנה - אם תיווצר סיטואציה נכונה שכולנו נחשוב שצריך את השינוי, נעשה את זה. יש לנו עוד שני תארים להילחם עליהם. אני לוקח הרבה אחריות על ההפסד הזה״.

הלפרין. צריך להמשיך? (אלן שיבר)
הלפרין. צריך להמשיך? (אלן שיבר)