מכבי תל אביב שם: 9 המובילות בדירוג הכוח ביורוליג

חודשים ארוכים כל כך של המתנה וציפייה מגיעים היום (חמישי) לסיומם. ליגת היורוליג תחזור אלינו וזאת לאחר קיץ משוגע עם לא מעט מעברים גדולים שעתידים לשנות את סדרי הכוחות. לאחר שאמש פורסם החלק התחתון של דירוג העוצמה, כעת הגיע הזמן לחשוף את החלק העליון >>

האזינו לפרק המלא של יורוסטפ-פוד עם עמרי מנהיים: מאחורי הקיץ של מכבי ת"א >>

9. מילאנו
מיקום בעונה שעברה: מקום 12

את העונה הקודמת החבורה של אטורה מסינה פתחה עם ציפיות גבוהות מאוד ונחלה כישלון חרוץ. האכזבה הייתה כל כך גדולה שלמרות העובדה שהיא צירפה את ניקולה מירוטיץ' בקיץ הנוכחי, אי אפשר להצביע עליה לקראת העונה הקרובה כקבוצת פלייאוף ודאית. למעשה, אחד הכוכבים הגדולים ביותר שיש ביורוליג הגיע בסופו של דבר לאיטליה כמו מה שנראה כברירת מחדל ולא בגלל רצון גדול להצטרף לפרויקט מסקרן של המאמן האגדי.

הקבוצה שנבנתה העונה במילאנו מציגה קו קדמי עמוס (מידי) וקו אחורי עם לא מעט סימני שאלה, כשבמוקד קווין פנגוס שרשם עונת חזרה מאכזבת מאוד ליורוליג. לצד מירוטיץ', שאבון שילדס, מאודו לו, אלכס פויתרס ואימסעל קאמגטה ינסו להביא עימם רוח חדשה לקבוצה שנראתה כל כך עייפה בעונה הקודמת. אין ספק שהקבוצה של מסינה תתחרה לכל הפחות על המקום בפליי-אין ואם הדברים יתחברו בצורה טובה אז גם על הרבה יותר מכך, אך בשלב הזה קשה מאוד לצפות איך צירופו של מירוטיץ' ישפיע על העונה של האיטלקים.

8. מכבי ת"א
מיקום בעונה שעברה: מקום 5, הדחה בפלייאוף

אחרי שבקיץ הקודם הצהובים בנו סגל כמעט חדש לגמרי שהוביל אותם לעונת היורוליג (המלאה) הטובה ביותר שלהם מאז הזכייה ב-2014, האוהדים לא מצפים לפחות מזה, ובצדק. המשימה הראשונה של עודד קטש והצוות המקצועי-ניהולי לקראת העונה הקרובה הייתה לשמור על הבסיס הקיים כשבמוקד הצמד לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין, שהרכיבו בעונה החולפת את אחד הקווים האחוריים הטובים במפעל, אם לא הטוב ביותר. 

שמירה על שחקנים בסדר גודל שכזה הוא לא דבר שיש להקל בו ראש, אך כאשר מסתכלים על הסגל של הצהובים לעונת 23/24 קשה להצביע על שיפור חד משמעי מהעונה הקודמת. צירופו של תמיר בלאט היה מהלך מתבקש, אנטוניוס קליבלנד נראה כמו הימור מוצלח עד כה, ג'יימס ווב עשוי לתת לקטש את מה שהוא חיפש בעמדה 4 וחסיאל ריברו ינסה להוכיח שדעת הקהל לגביו שגויה.

בשורה התחתונה, ביחס להתחזקות של לא מעט קבוצות יורוליג בקיץ החולף, הצהובים לא עשו שינויים משמעותיים מתוך אמונה שהבסיס הקיים יכול להוביל אותם רחוק (וגם משיקולים כלכליים כמובן). גם העונה, ולמרות ההתחמשות סביבה, העובדה שמדובר בקבוצה רצה ומחוברת עם צמד כוכבים שהוכיחו שהם יודעים לשחק יחד, צריכה להוביל את מכבי לעונת יורוליג טובה נוספת שבה היא יכולה וצריכה לסיים בשמינייה הראשונה. בכל אופן, הצהובים יצטרכו לדאוג שלא לתת לפציעה של בולדווין לגרום לפתיחה רעה שעלולה לייצר בור כבר בתחילת העונה.

7. אנדולו אפס
מקום בעונה שעברה: מקום 11

לאחר עונת הבלהות ביורוליג אשתקד, מי שעד לפני כשנה החזיקה בקונצנזוס כקבוצה הטובה ביבשת מצאה את עצמה כעת בעמדה אחרת לחלוטין. לאחר שהיה נדמה שאיבדה תאבון, האלופה הטורקית עברה בקיץ האחרון שינויים רבים ודאגה לצרף אליה חתיכות משמעותיות חדשות שרעבות להצלחה. ארגין עתמאן אמנם הותיר מאחוריו את הקבוצה איתה חגג שני תארים רצופים, וגם וסיליה מיציץ' עזב, אך נראה שהעונה הזו אמורה לפחות להיות טובה יותר מהקודמת מבחינת אנדולו.

הטורקים צירפו את הרכז החם ביותר בשוק, דריוס תומפסון, שביחד עם שיין לארקין ו-וויל קלייברן יצור שלישיית כוכבים אדירה. תומפסון אולי נחשב לשחקן פחות טוב ממיציץ', אך ההתאמה שלו לשני הסופרסטארים לצידו אמורה להיות טובה יותר. על הדרך הרכז גם ינסה להפיח רוח חיים אצל אנטה ז'יז'יץ', שלא הצליח להרשים בעונה הראשונה שלו אצל הטורקים אך עשוי בהחלט ליהנות מהשינוי בקו האחורי. בניגוד מוחלט מפתיחת 22/23, אנדולו תגיע העונה עם חובה אמיתית להשכיח כישלון, ועכשיו היא צריכה ללמוד להתרומם.

6. פנרבחצ'ה
מקום בעונה שעברה: מקום 8, הדחה בפלייאוף

דימיטריס איטודיס ימשיך גם העונה בפרוייקט להשבת פנרבחצ'ה למעמדים הגדולים, ולאחר שבעונה הקודמת זה לא הספיק לפיינל 4 הפעם זה יכול להראות אחרת. בקיץ האחרון פנרבחצ'ה סימנה את נקודת התורפה העיקרית שלה - הקו הקדמי, ודאגה לצרף אליו שתי חתיכות משמעותיות במיוחד - סרטאץ' שאנלי וגיאורגיוס פאפאיאניס.

ג'ונתן מוטלי אמנם סיפק עונת רוקי חלומית אשתקד והיה מהסנטרים הדומיננטים במפעל, אך כשהוא לא היה על הפרקט פנרבחצ'ה סבלה מתרומה התקפית בינונית ולעתים אפילו לא קיימת מעמדה 5. במובן הזה, שאנלי ופאפאיאניס יעזרו מאוד כשני סנטרים עם אוריינטציה התקפית.

עם זאת, לא הכל ורוד מבחינת פנר, שציפתה להגעתו של ראול נטו אך ראתה אותו נפצע בצורה קשה במונדובאסקט. בהיעדרו ובהתחשב בחוסר הבטחון שהופגן בנושא ניק קלאתס (שנשאר לבסוף) בקיץ האחרון, ים מדר יוכל למצוא חלון הזדמנויות על מנת לפרוח ביחד עם הקבוצה. לצידו, טיילר דורסי סקוטי ווילבקין יקוו להעלות הילוך ביחס לעונה הקודמת, בנסיון להגיע לפיינל פור ראשון בקריירה. בכל מקרה, על הנייר פנרבחצ'ה איכותית מספיק על מנת לעשות את זה, אך היא כמובן לא היחידה שיכולה להרגיש ככה.

5. פנאתינייקוס
מיקום בעונה שעברה: מקום 17
אחרי שסיימה בין שלוש האחרונות במפעל בכל אחת משלוש השנים האחרונות וראתה את ההצלחה הגדולה של היריבה האדומה, להנהלת פנאתינייקוס נמאס. הירוקים מאתונה היו אחראיים הקיץ לאחד מחלונות ההעברות המרשימים ביותר שהיו ביורוליג מאז ומעולם כאשר אחרי שהנחיתו את מי שהניף פעמיים תואר יורוליג כמאמן, ארגין עתמאן, הגיעה סדרת החתמות מדהימות בזו אחר זו.

מתיאס לסור, שהיה אחד משני הסנטרים הטובים במפעל בעונה שעברה, הצטרף במהלך מפתיע, שאחריו הגיע הבומבאסו הגדול של הקיץ עם חציית הכביש של אגדת אולימפיאקוס, קוסטס סלוקאס, שכמובן יפתח את העונה במפגש פיקנטי מול האקסית (מולה כבר הספיקה פאו להיות מושפלת בסופר קאפ היווני). לסיכומו של קיץ שאפשר לעשות עליו סרט וכלל עוד החתמות נהדרות נוספות, פאו הצליחה לצרף גם את כוכב 'Hustle' וה-MVP של גמר היורובאסקט האחרון, חואנצ'ו הרננגומס.

מבחינת כישרון נטו פנאתינייקוס של העונה הקרובה הייתה צריכה להיות מדורגת אפילו גבוה יותר מהמקום החמישי אך בספורט כמו בספורט אסופה של שמות גדולים לא תמיד מביאים איתם הצלחות. בכל אופן, איך שלא נסובב את זה, אחרי שנים רעות הציפיות בשמיים והטירוף סוף סוף חזר ל'אואקה'. חובת ההוכחה על עתמאן והכוכבים שלצידו.

4. אולימפיאקוס
מקום בשנה שעברה: סגנית האלופה

העונה הקרובה היא בגדר עונת מבחן אמיתית לסגנית האלופה. גיאורגיס ברצוקאס נאלץ להתמודד עם לא מעט בלאגן בקיץ האחרון, שהתחיל עם עזיבתו הצפויה של ה-MVP סאשה וזנקוב לסקרמנטו קינגס והמשיך עם המפץ הסנסציוני שהגיע בעת מעבר סלוקאס ליריבה המרה. לאחר שאיבד את שני העוגנים המרכזיים שהובילו אותו לשני פיינל פורים רצופים, גם המאמן בוודאי יודע שלשחזר את ההישג לא יהיה דבר של מה בכך.

ועם כל אלה, אולימפיאקוס היא עדיין אחת הקבוצות החזקות ביבשת. החבורה הלוחמת מהיכל השלום והאחווה החזירה לשורותיה בקיץ האחרון את ניקולה מילוטינוב שהשתחרר מצסק"א וקרוב לוודאי יחזור להיות אחד הסנטרים הדומיננטים במפעל. ביחד עם מוסטפה פאל, השניים ייצרו עמדה 5 מפחידה במיוחד.

במקביל, תומאס ווקאפ ינסה לקחת צעד קדימה כרכז המוביל של הקבוצה לאחר עזיבת סלוקאס, וידאג להכניס לעניינים גם את המצטרפים החדשים איגנס ברזדייקיס ולוק סיקמה, שלראשונה בקריירה שלהם יקבלו הזדמנות בקונטנדרית לאליפות. העונה, אלופת יוון תנסה לרשום ציון דרך שלא עשתה מעולם - להעפיל לפיינל פור שלישי ברציפות.

3. ברצלונה
מקום בעונה שעברה: רביעית בפיינל פור

זה היה קיץ מפתיע ועמוס מאוד בפלאו בלאוגרנה. מה לא קרה שם? ניקולה מירוטיץ' עזב, רוג'ר גרימאו מונה למאמן על חשבון שאראס, ווילי הרננגומס שבעבר שיחק בריאל מדריד הגיע וגם ג'בארי פארקר הצטרף כדובדבן שבקצפת. על כל אלה, יהיה לא מעט להוכיח השנה.

סוד ההצלחה של הקטאלונים יעבור דרך הרננגומס. אם יצליח הסנטר לשחזר את הדומיננטיות המוחלטת שלו ביורובאסקט האחרון, ולפרקים גם במונדובאסקט האחרון, ברצלונה תהנה מכוח שלא היה לה כבר שנים ארוכות. בארסה איבדה בקיץ האחרון את השחקן סביבו הייתה בנויה הקבוצה, אבל ניסיון העבר כבר הוכיח שלעתים מהלכים כאלה חיוביים לשני הצדדים. בסוף, ברצלונה אמנם לא עברה מהפכה בסגל שלה, אבל היא תהיה שונה מאוד משהכרנו לפני.

אחרי עונה מעולה ב-2022/2023 המשקל של ניקולאס לפרוביטולה בברצלונה גרסת 2023/2024 צפוי לעלות, וביחד עם הרננגומס ייצר הארגנטינאי צמד קטלני אם ימצאו את הדרך לשחק אחד בשביל השני. השאלה הגדולה יותר נוגעת לפארקר, אם הוא יצליח להשתלב במשחק האירופי, ברצלונה תעלה על המסלול המהיר להצלחה. אם זה לא יקרה, העונה של ברצלונה אמנם לא תהיה אבודה, אבל יהיה לה קשה הרבה יותר להתחרות עד הסוף על התואר.

2. מונאקו
מקום בעונה שעברה: שלישית בפיינל פור

הקבוצה של סשה אוברדוביץ' רשמה בעונה הקודמת ריצה נהדרת ובקיץ צירפה את קמבה ווקר, שנחשב ללא ספק לאחד השמות הגדולים ביותר שהגיעו לכדורסל האירופי. למרות זאת, דווקא בגלל המהלך המדובר עולות גם ספקות לגבי החבורה מהנסיכויות בעיקר בגלל הקו האחורי העמוס (מידי) שלה, כמו גם סימני שאלה רבים לגבי ווקר עצמו, שכמעט לא שיחק בעונה האחרונה, ומעולם לא שיחק בכדורסל האירופי.

מונאקו תפתח את העונה ללא ג'ורדן לויד הפצוע ויכול להיות שזה בדיוק מה שיעזור לקמבה להכנס לעניינים בצורה חלקה יותר, על אף שגם הוא טרם עלה למשחק עם הקבוצה בעקבות אי הכשירות הנוכחית שלו. על הנייר מונאקו רק חיזקה את הסגל שלה כשמלבד ווקר היא שמרה על הבסיס המוצלח מהעונה שעברה ורשמה חיזוקים נקודתיים בדמותם של פטר קורנלי, מוחמדו ג'ייטה וטרי טרפיי.

דבר אחד בטוח - הפוטנציאל של מונאקו בשמיים, ולאחר שהיא כבר הוכיחה למה היא מסוגלת כשעלתה לפיינל פור ראשון בתולדותיה כבר בשנה השנייה שלה ביורוליג, עכשיו היא כבר מכוונת הכי גבוה שאפשר. מבחינת כישרון אין ספק שמדובר בקבוצת טופ יורוליג, אך כך גם מבחינת אגו. בקיצור, לא נופתע אם זה יסתיים עם גביע כמו שלא נופתע אם זה יסתיים בפיצוץ.

1. ריאל מדריד
מקום בעונה הקודמת: אלופה
לעונה הקודמת הגיעו הבלאנקוס עם בעיה ברורה בעמדת הרכז אך גם היא לא מנעה מהם לזכות בסופו של דבר ביורוליג בפעם השלישית תוך פחות מעשור. אם בפתיחת 22/23 לקבוצה של צ'וס מתאו היה סגל כמעט מושלם מלבד לבעיה בעמדה מספר 1, אז בקיץ הנוכחי היא פתרה אותה ללא הרבה מאמץ עם אחד המהלכים המתבקשים והצפויים ביותר של השנים האחרונות כשהחזירה את פקונדו קמפאסו.

מאז עזיבתו של הרכז ל-NBA בריאל לא הצליחו למצוא תחליף ראוי שיכנס לנעליים של הקוסם הארגנטינאי, שחוזר למשבצת שהייתה שייכת לו. מעבר לחיזוק האדיר בדמות אחד הרכזים הטובים ביורוליג בעשור האחרון, אלופת אירופה גם לא נפרדה מאף שחקן משמעותי במיוחד בקיץ האחרון, שמרה על וולטר טבארס ויכולה לצפות להמשך ההתפתחות של דז'נאן מוסא כאחד הסקוררים הטובים ביבשת. כל דבר מלבד לזכייה בק טו בק יהיה אכזבה.