המשך יבוא? את הניצחון הזה מכבי חייבת למנף

ממש לא ברור לי מי הייתה בלחץ גדול יותר לפני המשחק - מכבי תל אביב או מלאגה? גיא גודס ומכבי, שהיו רחוקים מעין הסערה ב-48 השעות לפני המשחק בספרד היו עסוקים, לפי הדיווחים, בשינוי הרגלים. עבודה יותר קשה באימונים, שתביא להפנמה של המצב ותגרום ליותר אינטנסיביות ומחויבות במשחק. הצהובים עשו מעשה, שהמשיך בהחלטה שמרקז היינס יקבל במה בחמישייה על חשבון ג'רמי פארגו והשתמשו כבר מהפתיחה בהגנה איזורית שמתחלפת לאישית.

• וויצ'יץ': "הלחץ היה לא נורמלי". רנדל: "טרפנו את המגרש"
• ראו את האור: צפו במכבי תל אביב מנצחת 66:70 במלאגה

צריך להבין שאי אפשר לשמור את ההגנה הזו בכל פוזישן, וזה תלוי במספר גורמים: האם מכבי קלעו סל, מה שנותן זמן לרדת בצורה מאורגנת והאם הייתה שריקה של השופטים ועצירה של המשחק. מקרים כאלו נותנים לגודס את האפשרות לשחק את סוג ההגנה שהוא רוצה שיתקפלו אליה. ההגנה הזו מחביאה שחקן כמו סופו, כי באופן טבעי - קבוצה שאין לה התקפה שמתאימה לסוג ההגנה הזו, תשחק פחות פיק-אנד-רול, הרעה החולה של הסנטר היווני בהגנה. בסוג הגנה שכזאת, בריאן רנדל שומר על כוחות, מבצע פחות עבירות ולא עסוק בלסתום את החורים של כולם.

דבר נוסף. בספרד, רוב הקבוצות שומרות אישית – ובאופן טבעי - מתרגלות ב-75 אחוז מהאימונים הגנה והתקפה אישית, מה שמשאיר מעט זמן לתרגל איזורית, דבר שגרם למלאגה ליפול במלכודת פתאים. מלאגה, בעשרת המשחקים עד היום – גם בליגה וגם ביורוליג - זרקה 20.5 פעמים לשלוש בממוצע למשחק וקלעה ב-35 אחוז. וראו זה פלא, ברבע ראשון מול מכבי הספרדים היו עם 1 מ-12 מהשלוש, אז באמת מי היה בלחץ? זה מה שנתן למכבי את הביטחון לשלוט בקצב המשחק ובמשחק. מעבר לכך, צריך לציין גם את ההשפעה של כמות הזריקות משלוש על המשחק. בשבוע שעבר צדביטה זרקה 39 שלשות כי נתנו לה, ולעומת זאת ביום רביעי מול ריטאס, ירושלים זרקה רק 6 פעמים מהשלוש לצד 60 ניסיונות מטווח השתיים. זה יחס שמראה על בעיה במשחק ההתקפה.

דווקא אחרי שפלאזה, מאמן המארחים, גמר עם כל הנסיונות שלו - שכללו סנטר כבד (גולובוביץ'), סנטר אתלט (ואסקס), ושני פאוור-פורוורדים ביחד (גרין ותומאס) - ועבר לשחק איזורית עם 4 נמוכים (סוארס בעמדה 4) הוא הצליח להקשות על מכבי, למרות השלשות של סמית' (2) והיינז. מכבי לא התקיפה טוב נגד איזורית בעיקר בגלל בחירת הזריקות ואי ניצול הגבוהים בתוך הצבע.

בימים עברו, מכבי הייתה מסיימת את המשחק בשלב מוקדם יותר, אך לחץ מיותר שנובע מחוסר ביטחון, גרם לה להסתבך ואלמלא העבירות הטכניות שמאמן מלאגה קיבל עקב תלונה מוצדקת על צעדים וסל של טיוס, לא ברור לאיזה כיוון המשחק היה הולך.

וכאן חייבים להוסיף מילה על השופטים, כי אלו דברים שמקרינים גם על השיפוט בארץ. בכדורסל יש אופנות בשיפוט - כמו שפעם הייתה אופנה לשרוק צעדים, ואחר כך הגיעו עבירות התוקף, ואז שריקות ל-3 שניות – עכשיו עסוקים בפלופים ובהתחזויות. לשופטים צריך להיות ברור שאם יש מגע, לא יכול להיות פלופ. בנוסף, וחשוב מכך, השופטים צריכים להבין את רוח המשחק. אי אפשר שכל תנועה לכיוונם תגרום לעבירה טכנית - אנחנו לא רוצים לראות רובוטים, וגם הם חייבים להפנים שלשחקנים יש רגשות. לשחקן מותר להביע אכזבה משריקה, ואם זה לא מתלהם ומסית, השופטים צריכים לדעת להבליג.

מבחינת מכבי וחיים של קבוצה, זה משחק שאמור למנף אותה ל'ביחד'. במצב כ"כ קשה, ניצחון חוץ כ"כ חשוב, יכול לתת שקט להבין ולפתור את הבעיות – אבל כאן תהיה חשובה ההתנהלות והתחזוק היומיומי. להזכירם, אחרי הניצחון הגדול בחוץ על אלבה ברלין, מכבי הגיעה נינוחה לארנה בירושלים, ורבע אחד גרם לה למשבר שנמשך שלושה משחקים.