הכדור בידיים שלו: אבדיה צריך לקחת אחריות

דקות המשחק מתרבות, כך גם האמון מספרופולוס והזרקור סוף סוף מתקדם לעברו. השנה הקרובה תהיה החשובה ביותר בהתפתחות של דני אבדיה וצפויה להסתיים בכרטיס טיסה לארה"ב, אבל כדי לשמור על גובה המניה יצטרך לקחת אחריות. מעקב שבועי אחר הכוכב

אלון אמסלם
א א א א ( שנה גודל )

הכדורסל הישראלי לא חווה הרבה רגעים מכוננים מאז קם לתחייה, אבל יש רגע אחד שאף אחד מחובבי הז'אנר לא יכול להישאר אדיש אליו, רגע שנכתב בדפי ההיסטוריה - היום בו עומרי כספי פרץ את חומות ה-NBA והפך לישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם. עשור מאוחר יותר, אחרי שכספי כבר שב למחוזותינו, נראה שהכל ערוך ומוכן לשבור תקרת זכוכית נוספת ומי שלקח על עצמו את תפקיד השגריר הוא דני אבדיה.

נכון, עוד מוקדם לדבר. הדרך עוד ארוכה ועם כל הכבוד לבק-טו-בק עם העתודה, ויש כבוד, לאבדיה יש עוד הרבה מה להוכיח. קודם כל לנו, הקהל המקומי, ואחר כך למקבילינו האמריקאים, אלה שכבר סימנו אותו כבחירת לוטרי מובטחת. אבל אם בעונה שעברה נראה היה שאבדיה עוד בוסר, שחקן שמצד אחד גדול על גילאי הנוער ומצד שני עדיין לא בשל להיכנס לרוטציה של מכבי ת"א - בטח לא ביורוליג - אז השנה יש ניחוחות של שינוי באוויר.

בעוד 265 ימים, פחות או יותר, יגיע ככל הנראה הרגע הגדול הבא של הכדורסל הישראלי, דראפט 2020. ייתכן שבעוד עשור מעכשיו נתאסף כולנו סביב אותו שולחן ונדבר על הרגע הזה כרגע ששיכתב מחדש את ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי, ויכול להיות שאת הקריירה של עומרי כספי בליגה הטובה בעולם יהיה קשה לשחזר בקרוב. כך או כך, הפעם אנחנו מגיעים למודי ניסיון, וכחלק מהסקת המסקנות החלטנו לעקוב מקרוב אחרי העונה של אבדיה.

אז איך זה יעבוד? בכל שבוע נקבץ את מיטב המהלכים של הפרוספקט הישראלי בליגה וביורוליג, ננסה לתרגם את ההתקדמות שלו למילים ויחד נצא למסע שיתחיל בהיכל מנורה ויסתיים, בתקווה, על המטוס לארה"ב. ואין דרך טובה יותר להתחיל מאשר הקלאסיקו הישראלי ומחזור הפתיחה של היורוליג.

ערך המניה של אבדיה יעלה? (GETTY)
ערך המניה של אבדיה יעלה? (GETTY)

נגד הפועל ירושלים: 13 דקות, 2 נקודות (1/4 מהשדה), 2 ריבאונדים, 1 נקודות מדד
נגד חימקי מוסקבה: 10 דקות, 0 נקודות (0/1 מהשלוש), 1 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 2 חסימות, 1 איבודים, 2 נקודות מדד

השבוע של מכבי ת"א התחיל ברגל שמאל ומשם רק הלך והתדרדר, אבל נשים רגע בצד את ההפסדים בגמר גביע ווינר ובמחזור הפתיחה של היורוליג, ונתרכז באבדיה. אחרי עונה בה היו לא מעט תלונות כלפי יאניס ספרופולוס לפיהן הוא משתמש בכישרון הצעיר רק בדקות בהן המשחק "מת", העונה אבדיה הוא כבר חלק מהותי מהרוטציה של מכבי ת"א. הוא אמנם שיחק רק 13 דקות נגד ירושלים ו-10 דקות מול חימקי, אבל דווקא ברגעים המכריעים של המשחק - רגעים שעל פיהם יישק דבר במסע שלו לעבר החמישייה הראשונה של הדראפט - הוא קיבל את הבמה.

ועדיין, לקבל זה טוב ויפה, אבל צריך לדעת גם לקחת. אחד הסממנים הבולטים למחסור בדקות משחק אשתקד ולגילו הצעיר, הוא הצטברות של חוסר ביטחון. נכון שאבדיה הוא לא הנשק המרכזי בהתקפה הצהובה, אבל אם הוא רואה את עצמו כאחד האדם לצד שמות כמו לאמלו בול, אר ג'יי המפטון ותאו מלדון, הוא צריך להתנהג בהתאם.

קחו לדוגמא את המשחק נגד ירושלים. אבדיה נכנס באמצע הרבע הראשון וזרק לראשונה רק בתחילת הרבע השני. למעשה, הוא זרק ארבע פעמים לסל בכל המשחק וגם אז קבלת ההחלטות שלו הייתה לא נכונה ורק הבליטה את בעיית הסיומת מתחת לסל ואת העובדה שהוא לוקה בידו השמאלית. וביננו, גמר גביע ווינר זה משחק ילדים, במשחק נגד חימקי הוא כבר נתקל ברמה הרבה יותר גבוהה של כדורסל, וכשזה קרה, הבעיה החמירה.

אבדיה חייב לקחת את העניינים לידיים (טורניר פרו סטארס)
אבדיה חייב לקחת את העניינים לידיים (טורניר פרו סטארס)

הפרוספקט הישראלי עושה הרבה דברים בצורה מרשימה. הוא ריבאונדר בחסד עליון, הוא שומר פוטנציאלי נהדר ובעתודה הוא הוכיח שהוא גם יודע לקלוע ולמסור, אבל אם הוא לא יראה את זה על הפרקט, המניה שלו תאבד גובה מהר מהצפוי. ועדיין, עצם העובדה שהזריקה היחידה שלו מול חימקי הייתה אולי הזריקה הכי חשובה במשחק, מוכיחה שהיכולת לקחת על עצמו כן טבועה אצלו ב-DNA. או במילים קצת יותר בוטות, תסלחו לי, היא מוכיחה שיש לו "ביצים".

דווקא ברגעים שהוא כן לקח על עצמו, אבדיה, שתחת אריאל בית הלחמי בעיקר הראה את היכולות שלו עם הפנים לטבעת, חשף מהלך חדש ברפרטואר שלו - משחק פוסט-אפ. כבר במשחקי ההכנה אפשר היה לראות את ספרופולוס מנצל את העובדה ששומריו של אבדיה הם בדרך כלל החוליה החלשה של ההגנה, ומשחק איתו בעמדה מספר 4, עמדה חדשה לו. אבדיה מצידו, השתמש בנתונים הפיזיים שלו כדי לשחק עם הגב לסל וכיאה לכוכב שמתפתח לנו בין האצבעות, הוא לא פחד לנסות את זה גם על מינדאוגאס קופשאס, על כל שני מטריו ו-16 סנטימטריו. הפעם זה אמנם הסתיים בחסימה, אבל כפי שאמרנו, עם קצת שיפור בסיומת זה כבר יראה אחרת.

גם בצד ההגנתי, נראה שמכבי בנתה תכנית ברורה לאבדיה. כמעט כל שחקן שעולה מהנוער לבוגרים הוא בדרך כלל מטרה להתקפה של היריבה, אבל כבר בדקות הראשונות של הכישרון הצעיר מול ירושלים, הוא קיבל את משימת האיכות שמקבל בדרך כלל יובל זוסמן - לנטרל את הרכז. במקרה הזה, ג'ייקובן בראון. ואבדיה עשה זאת לא רע, תוך כדי שהוא מראה ניצוצות של שומר אחד-על-אחד ברמה גבוהה, עם ידיים ארוכות וקשיחות הגנתית. מול חימקי הוא אפילו לקח את זה צעד קדימה ושיחזר, למרבה ההפתעה, יכולת שכבר הראה לנו בעתודה - האינסטינקטים בחסימות (ועשה זאת בשלבי ההכרעה של המשחק). הוא אפילו הוכיח שהוא יכול לשמור על שחקן בסייז גדול משלו, אבל עד לרמה מסוימת. שימו לב מה קורה כשמכבי ת"א משחקת את הגנת החילופים המפורסמת ואבדיה פוגש לפתע מתקיף ברמה של סולימאן בריימו.

via GIPHY

אז מכבי ת"א אמנם לא תרצה לזכור את השבוע הזה, אבל דני אבדיה תמיד יזכור אותו כשבוע הראשון שלו בקבוצת הבוגרים של המועדון בו גדל. הפעם באמת. לאבדיה יש עוד הרבה עבודה כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו, אבל לפני הכל הוא חייב לשנות את הגישה, להסתנוור קצת פחות מהסמל שעל החולצה ולחשוב כמו שחקן NBA. כמו שחושבים מלדון, בול והמפטון. כמו שחשב עומרי כספי. אחרת, המסלול של שחקן משלים אולי יקח אותו לארה"ב, אבל הוא יחזור באותה מהירות שבה עזב.

צפו בביצועיו של אבדיה מול הפועל ירושלים בגמר גביע ווינר>>>

מעבר לתגובות