כוח של יוניקורן: מפגן העוצמה של בוסטון
ההבדל שעושה פורזינגיס, הטקטיקה שעבדה מול דונצ'יץ' וכפתה עליו שיא שלילי בפלייאוף, הדומיננטיות של בראון, ההיעלמות של קיירי והאם דאלאס צריכה לחשוש? סיכום משחק מספר 1 בגמר ה-NBA
שאקיל אוניל הסתכל ימינה ושמאלה כדי להבין על מה המהומה. שעה לפני משחק מספר 1 בגמר ה-NBA נשמעה שאגה מכיוון היציעים, כל היציעים, שגרמה לשאקיל ויתר הנוכחים ב-TD גארדן לתהות מה כבר קרה בשלב כזה מוקדם של הערב. קריסטפס פורזינגיס קרה.
אחרי כמה שניות בהן חיפש את האקשן, שאק זיהה את פורזינגיס עולה לחימום לקראת משחקו הראשון מאז סוף חודש אפריל וזוכה לתשואות מכל עבר. אבל כנראה שהאיש הגדול עדיין לא הבין על מה המהומה, משום שזמן קצר לפני כן באולפן המקדים של "NBA TV" הוא טען שפורזינגיס הוא לא באמת הכוכב שבוסטון מצפה לו: "הוא לא שיחק חודשיים, די עם זה". ובכן, הוא לא היה צריך לחכות יותר מדי על מנת להבין עד כמה הוא טעה.
פורזינגיס עלה מהספסל לראשונה מאז 2017 (ספק החלטה של הצוות הרפואי, ספק החלטה טקטית מבריקה של ג'ו מאזולה) וכבר בהתחלה היה ברור שהוא הסיפור של משחק מספר 1. הגבוה הלטבי סיפק רבע ראשון אייקוני, מהסוג שזוכרים שנים קדימה, עם 11 נקודות ו-2 חסימות גדולות שסחפו להפרש הגדול בתולדות הגמרים אחרי רבע אחד - 20:37. נגד האקסית.
אם בתקופה שהוא שיחק אצלה דאלאס חשבה שהיא לא מסתדרת עם KP, בבוסטון הוא נראה כמו הסיוט שלה ושל הגבוהים שלה. זוכרים את הרבעים הראשונים של פורזינגיס בוושינגטון בהם הוא שיחק כמו סופרסטאר? אז כפרס על כך שהתעוררתם לראות את הוויזארדס באמצע הלילה קיבלתם פרומו לגמר ה-NBA לפני כולם.
18 מתוך 20 הנקודות של חד הקרן נקלעו במחצית הראשונה, בה הירוקים ברחו ל-29 הפרש והיממו את לוקה דונצ'יץ' וחבריו. כשפורזינגיס במיטבו בוסטון עושה רושם של מכונה בלתי ניתנת לעצירה - במיוחד מול דניאל גאפורד/דרק לייבלי שיוצאים מאיזור הנוחות שלהם ומאפשרים לו למקסם את האיכויות הנדירות שלו. לקראת הסדרה דיברנו עליו כאקס פקטור ובמשחק 1 הוא היה הדלק הירוק. עכשיו ג'ייסון קיד צריך לחשוב איך לכבות את המנוע.
מאירופאי אחד לאירופאי שני שגם כן ערך את הופעת הבכורה שלו על הבמה המרכזית. לוקה דונצ'יץ' הפך לשחקן הראשון מאז טים דאנקן ב-1999 עם 30 נקודות ודאבל דאבל במשחקו הראשון בגמר ה-NBA, אבל זה לא הנתון המעניין או הרלוונטי מהמפגש הזה. הנתון היחיד שאנחנו צריכים לדבר עליו הוא שהרכז הטוב בעולם נעצר על שיא שלילי בפלייאוף של אסיסט אחד בלבד (4 איבודים), ב-38 דקות.
תגידו לאוהד של הסלטיקס שלוקה יסיים משחק גמר עם אסיסט אחד - והוא יגיד לכם שבתמורה אין לו בעיה לחיות גם עם 50 נקודות של הסלובני. הפעם האחרונה שדונצ'יץ' שיחק 25+ דקות ורשם אסיסט אחד ומטה הייתה בעונת הרוקי שלו וכל עוד הוא לא יכתיב את הקצב של המשחק, או לפחות ינווט משחק התקפי שוטף של קבוצתו, למאבס אין שום סיכוי לזכות באליפות.
בהתקפה הרביעית של המשחק לוקה מצא את פי ג'יי וושינגטון להטבעה וזה היה האסיסט היחיד שלו במשחק. לא במקרה דאלאס רשמה את תצוגת ההתקפה החלשה ביותר שלה בפלייאוף העונה ולא במקרה כל הקבוצה הטקסנית סיימה עם כמות מביכה של 9 אסיסטים במצטבר (5 בשלושה רבעים + 4 בגארבג' טיים). הסלטיקס הפכו לקבוצה השנייה בהיסטוריית הגמרים שעוצרת את יריבתה על פחות מ-10 אסיסטים ובמקביל רושמת בעצמה 9 חסימות.
השלשות מהפינות והאלי-אופים המפורסמים של דאלאס לא היו שם. בכלל. "בהגנה בוסטון שומרת בעיקר אחד על אחד", הסביר דונצ'יץ', "היא לא שולחת הרבה עזרות, זו הסיבה (לירידה באסיסטים)". בשלושת הסיבובים הראשונים שחקני המאבס קלעו ב-57% ממסירות של לוקה, לעומת 16.6% במשחק 1 (1 מ-6 בלבד), על פי ESPN. המארחים צמצמו את האופציות ההתקפיות של הסופרסטאר, ביטלו את שאר השחקנים ונתנו לסופרסטאר להעיף 26 זריקות, כולל 12 משלוש.
כמו ניקולה יוקיץ' - אם לוקה קולע הרבה ולא מוסר - זה לא שווה כלום. המשחק בו הג'וקר קלע הכי הרבה נקודות בגמר הקודם (41 לצד 4 אסיסטים), היה המשחק היחיד אותו הוא הפסיד למיאמי.
אז דיברנו על פורזינגיס, האיש שמסמל את המשחק הראשון של גמר 2024, דיברנו על דונצ'יץ' והאסיסט הבודד שלו; ועכשיו ניתן את הקרדיט לג'יילן בראון, השחקן הכי טוב על הפרקט, שאחראי באופן ישיר על הנתון החריג של השחקן הכי טוב בסדרה.
מאזולה הציב כמתוכנן את בראון על לוקה וה-MVP של גמר המזרח הראה מדוע הוא התבאס שלא נכלל בחמישיות ההגנה של העונה. 22 נקודות על 7 מ-12 מהשדה, 6 ריבאונדים, 3 חטיפות, 3 חסימות וכמה הטבעות גדולות שהקפיצו את הקהל, בדרך לעוד הופעה של סופרסטאר ששייך לטופ של הטופ. "JB הוא לא פייר", אמר דרק ווייט, "אין לו חסרונות בשני צדי המגרש".
לא רק לוקה שחזר נתון של דאנקן, אלא גם בראון, שבשלושה רבעים הספיק להפוך לשחקן הראשון עם 3+ חטיפות ו-3+ חסימות במשחק 1 של הגמר מאז אגדת סן אנטוניו ב-2003. בגמר 2022 הוא היה השחקן הטוב ביותר של הסלטיקס נגד גולדן סטייט וגם הפעם יש לו הזדמנות להיכנס לנעליים האלה, אולי בדרך לתואר MVP של הפיינלז שישים אותו במקום אחר לגמרי בראייה היסטורית. אבל לא נקדים את המאוחר.
בזמן שהסלטיקס רצו 0:14 ברבע השלישי, אחרי שדונצ'יץ' צימק את הפער לחד ספרתי, בראון קלע 6 נקודות, מצא את אל הורפורד לשלשה וחסם את קיירי ארווינג. "המשחק התחיל כשדאלאס הורידה את ההפרש ל-8", אמר בראון והוכיח שוב שהקבוצה הזו של בוסטון עשויה מחומר אחר, קודם כל ברמה המנטלית. כשיש לך שחקנים קשוחים כמו ג'רו הולידיי ו-ווייט בקו האחורי, זה בהחלט עוזר.
בראון לא רק עשה חיים קשים לדונצ'יץ' כששמר עליו, הוא גם הקשיב לתוכנית המשחק של מאזולה ותקף את הרגליים של כוכב היריבה. כמו במהלך שלפניכם, למשל, בו גאפורד נכנס לצד הלא נכון של הפוסטר.
ג'ייסון טייטום היה במשחק אול-אראונד טוב עם 16 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אבל הוא קלע רק ב-37.5% מהשדה ואיבד שישה כדורים. פלאשבק קל לגמר 2022, רק שבסדרה הנוכחית הוא יכול להרשות לעצמו לשחק ככה ועדיין בסוף לצאת עם הטבעת, בניגוד לארווינג.
5 מתוך 7 השחקנים הכי טובים בגמר הזה לובשים ירוק, מה שהופך את המשוואה למאוד פשוטה. אם לוקה *או* קיירי יהיו במשחק רע - קרוב לוודאי שאותו משחק יסתיים בניצחון של הסלטיקס, וכך קרה בגיים 1. הגארד נעצר על 12 נקודות ב-31.5% מהשדה (6 מ-19) והפסיד בפעם ה-11 ברציפות לאקסית ממסצ'וסטס.
אחרי שלוקה החזיר במו ידיו את דאלאס למשחק, בוסטון הייתה בהלם והלחץ היה עליה. כאן קיירי אמור היה להיכנס לתמונה, אך כשההפרש עמד על 9 הוא ביצע צעדים, כחצי דקה אחר כך החטיא שלשה (סיים עם 0 מ-5 מחוץ לקשת) ובמהלך הבא שלו בסוף הרבע החטיא לייאפ, לפני שבראון קבע יתרון 22 שסגר עניין.
כאשר הולידיי נשאל לקראת הסדרה מה צריך לעשות כדי לעצור את קיירי, הוא השיב: "להתפלל". זאת הייתה תשובה יפה ומפרגנת, אבל בסוף אם יש מישהו שיכול לעצור אותו בלי להתפלל, זה הוא. הרכז של המארחת אמלל את קיירי עם הגנה מופלאה ולא במפתיע סיים עם מדד הפלוס מינוס הגבוה במשחק, 20+, תוך שהוא עם 12 נקודות, 8 כדורים חוזרים ו-5 אסיסטים ללא איבוד.
וגם בפוזשנים בהם קיירי לא ראה מולו את הולידיי, הוא נתקל בהגנת ברזל שקיבלה ציון 100 בתקשורת.
אותה הגנה של בוסטון הגבילה את המאבס ל-27 זריקות משלוש, 7 פחות מהממוצע שלהם בפלייאוף הזה, וחשוב מכך - 15 פחות מהם. 7 מ-27 מחוץ לקשת, בהשוואה ל-16 מ-42. זה הפרש משמעותי מדי מבחינתו של קיד.
שתי הקבוצות שזרקו הכי הרבה שלשות העונה צריכות את הזריקות הללו כדי לא לצאת מהשטף שלהן שהוביל אותן עד לפה. בפלייאוף הנוכחי הקבוצות שזרקו יותר שלשות ניצחו ב-64.0% מהמקרים (27:48), וגם אם דאלאס לא תצליח לעקוף את הסלטיקס שיורים על אוטומט, היא צריכה להיות הרבה יותר קרובה אליה. ההפרש באחוזים עצמם לא יהיה עד כדי כך משמעותי במשחקים הבאים.
החבר'ה בכחול יכולים להתעודד מכמה דברים: הם הצליחו לחזור למשחק חוץ מפיגור 29 בלי שאוהדי בוסטון הספיקו למצמץ או לחזור מהמזנון במחצית, הם נראו רע גם בהפסדים במשחק 1 נגד לוס אנג'לס קליפרס ואוקלהומה סיטי, לוקה חכם מדי כדי לא למצוא פתרונות להתקפה התקועה וקיירי מנוסה מדי כדי שמישהו יתרגש מההופעה החלשה שלו.
הקבוצות שעלו ל-0:1 בגמר לאורך ההיסטוריה המשיכו לזכייה באליפות ב-70.1% מהסדרות, ובוסטון בהחלט עושה קולות של אלופה ראויה, אבל אף צד לא ממהר להתרגש או לחשוש. לא הסלטיקס, שהוליכו 0:1 בגמר 2022 וראו את הווריירס לוקחים מהם את האליפות ה-18, ולא דאלאס, שפיגרה 1:0 מול מיאמי בגמר 2011, וההמשך ידוע.