ניפץ את הבועה של פילדלפיה: הגדולה של ג'ואל אמביד
דווקא אחרי ההצגה והניצחון הענק על דנבר וניקולה יוקיץ', ה-MVP הודה שהג'וקר הוא הטוב בעולם - ובדיוק עם הבגרות המרעננת הזו הוא יוכל לגעת בטופ, בין אם זה במדי הסיקסרס או במקום אחר. דעה
ג'ואל אמביד התיישב לראיון עם כתבת ה-NBA הבכירה רייצ'ל ניקולס וקטע את אחת השאלות שלה כדי להבהיר עניין קטן.
הראיון נערך באפריל האחרון, כשבועיים לפני הזכייה ב-MVP, אבל כבר ניתן היה להרגיש לאן הרוח נושבת בקרב על התואר היוקרתי. "בגלל שעכשיו אתה אחד השחקנים הטובים בעולם...", שאלה ניקולס ונעצרה באמצע. "הכי טוב", תיקן אותה אמביד וחזר על עצמו: "הכי טוב".
למען האמת כבר בפברואר 2020, כשהוא בן 25, אמביד הצהיר לראשונה שהוא השחקן הטוב ביותר בליגה אבל הזכייה ב-MVP גרמה לו ולכל פילדלפיה ותומכיו באמת להאמין בזה.
"זה התואר האישי הכי טוב שאתה יכול לזכות בו ככדורסלן", טען כוכב הסיקסרס אחרי העונה הסדירה שעברה, וברגע ששמו אכן נחרט על הגביע - אפשר היה להרגיש את ההקלה שלו ואת התקווה בוולס פרגו סנטר שהשנה זו השנה שלהם.
כמה שאמביד רצה את שלוש האותיות MVP לצד השם שלו. במשך שנתיים הסנטר הקמרוני נתן הכל במירוץ והפסיד לניקולה יוקיץ' שהתעניין יותר במירוצי סוסים בסרביה, וכשסוף סוף הצליח לעקוף אותו בסיבוב - הג'וקר צחק אחרון והזכיר לו מהי המטרה האמיתית. אמביד שוב "נחנק" בחצי גמר המזרח כשהפעם איבד יתרון 2:3 לבוסטון ויוקיץ' סיפק פלייאוף לפנתיאון שהסתיים באליפות היסטורית של דנבר.
רגע, אז תם דיון השחקן הטוב בתבל לא? בעיני 99.9% מהעולם כן, ובצדק, אבל בפילדלפיה עדיין חיו בבועה והכחישו את המציאות. מבחינתם ה-MVP שייך להם, הוא מככב בשני צדי המגרש, ההדחה הייתה בגלל דוק ריברס והצוות המסייע של הנאגטס הוא שעשה את ההבדל. תהיו בטוחים שהיו עוד טענות נגד יוקיץ' ותהיו עוד יותר בטוחים שלא הן ולא הדיון הזה הזיז לו.
הלילה (בין שלישי לרביעי) נפל דבר בעיר אחוות האחים והביג-מנים. אמביד (10/7/41) הוביל את פילי לניצחון 121:126 על יוקיץ' (3/19/25) ודנבר ודווקא אחרי הצגת הענק, שביססה את מעמדו כמועמד המוביל לזכייה שנייה ברצף ב-MVP, הוא הכיר במציאות והודה.
"אמרתי בסיום ליוקיץ' שהוא השחקן הטוב ב-NBA", שיתף אמביד. "הוא זכה באליפות, הוא משחק בקבוצה הטובה בליגה והוא ה-MVP של הגמר".
המשפט הזה הוא צעד קטן אל עבר הטופ.
כדי להגיע לפסגת ההר צריך להסתכל עליו בעיניים, גם אם יותר נוח לבחור בדרך הקלה. אמביד השלים עם כך שהוא לא השחקן הטוב בעולם, הוא הבין שכדי להיות באותו דיון עם יוקיץ' הוא חייב טבעת אליפות ועל הדרך הוא הראה בגרות שהולמת סופרסטאר שבעוד חודשיים יחגוג 30.
אמביד הפסיק את משחקי האגו, שם את עצמו בצד ודיבר לשם שינוי כמו מנהיג. כזה שדוחף קדימה את חבריו לקבוצה כי הם יודעים שהכוכב שלהם מסתכל בראש ובראשונה על אליפות ורק אחר כך על המספרים האישיים שלו וההילה סביבו. ובאופן אירוני - הלילה נקטע רצף 16 המשחקים שלו עם לפחות 30 נקודות ו-10 ריבאונדים (השני הכי ארוך בהיסטוריה אחרי ווילט צ'מברליין), במהלכו הוא שוב הוכיח את השוני העצום מיוקיץ' כשרדף אחר הסטטיסטיקה.
לצד האוהדים הרבים שלו מסביב לגלובוס, לא מעט אנשים פחות מתחברים לאמביד - גם בגלל הכדורסל (סוחט עבירות בכוח/רך בפלייאוף) וגם בגלל האישיות (לא ג'ואל, לא שכחנו שבחרת לשחק במדי ארצות הברית בפריז 2024). האמירה בסיום הניצחון על האלופה, לכל הפחות, גרמה להייטרים שלו קצת יותר להעריך אותו.
ייתכן שהמחמאה ליוקיץ' גם הגדילה/תגדיל את סיכוייו של אמביד לזכות ב-MVP, משום שהוא חיזק את הנקודה שתואר ה-MVP לא מייצג את השחקן הטוב בעולם, אלא את השחקן הטוב ביותר בעונה הסדירה. בעונה שעברה כשהייתי אחד מ-73 העיתונאים שהצביעו לאמביד - לא חשבתי שהוא הטוב בעולם - וזה משהו שעשוי להדהד לעוד אנשים בראש העונה ובעתיד.
עם ממוצעים פסיכיים של 35.1 נקודות ב-53.8% מהשדה, 36.1% משלוש ו-88.1% מהעונשין לצד 11.6 ריבאונדים, 6.1 אסיסטים, 1.9 חסימות ו-1.1 חטיפות - אמביד נמצא בעונת שיא ונראה בדרך הנכונה לעוד MVP (חייב לשחק מינימום 36/43 המשחקים שנותרו כדי לעמוד בקריטריון החדש).
אנחנו אפילו לא באמצע 23/24 ויש עוד זמן עד לפלייאוף, שם יגיע המבחן האמיתי, אבל אחרי היום אמביד נראה טיפה יותר בשל לאליפות, בין אם זה יקרה העונה בפילדלפיה, בעונות הבאות בפילדלפיה או בקבוצה אחרת (יכול לעזוב בקיץ 2026). אחרי היום, אפשר לסמוך על התהליך יותר מאתמול, לפחות עד שהבועה הבאה תתנפץ.