מנהיג המהפכה: יודוקה הוא הכוכב של בוסטון
טייטום הפך לקוואי, דוראנט נתקל בהגנה שהוא לא פגש בחיים והסלטיקס שהיו במאזן 21:18 הצליחו לצאת לדרך חדשה והיסטורית, שאולי תסתיים באליפות מספר 18. איך זה קרה? התשובה על הקווים
בוסטון נראתה מפורקת לחלוטין ב-6 בינואר. הסלטיקס הגיעו למדיסון סקוור גארדן של ניו יורק ניקס ונחלו הפסד שיותר הרגיש כמו סיוט: הם איבדו יתרון 25, חטפו על הראש שיא קריירה של 41 נקודות מהאקס אוון פורנייה, ראו את אר ג'יי בארט צולף שלשת ניצחון משוגעת עם הבאזר שקבעה 105:108 לניקס, את האוהדים ב-MSG חוגגים 'באזר ביטר' ביתי ראשון מאז 2006 וירדו למאזן 21:18 במקום ה-11 במזרח.
נדמה היה שבוסטון בדרך לעוד עונה מאכזבת, כל מי שלבש ירוק ספג אש וכחודש לפני הטרייד דדליין הייתה תחושה שאלו אולי השבועות האחרונים של הצמד ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון. אבל ההמשך ידוע לכולנו, הסלטיקס סיימו את העונה הסדירה עם מאזן 31:51 (הטוב ביותר בהיסטוריה לקבוצה שהייתה מתחת ל-50% הצלחה באמצע העונה), היממו את ברוקלין עם 0:4 מטורף בסיבוב הראשון של הפלייאוף ועל פי סוכנויות ההימורים הם הפייבוריטים בסדרה מול האלופה ממילווקי, שתצא לדרך הערב.
גם למהפכה הזו יש מנהיג והוא לא אחד הכוכבים או הלוחמים הקשוחים של בוסטון על הפרקט, אלא האיש שמנצח על כל התזמורת מהקווים - אימה יודוקה. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, יודוקה בן ה-44 מסתמן כאחד מאנשי הכדורסל המבריקים בעולם שהצליח ליצור מפלצת שמאמינה בעצמה יותר מתמיד, להפוך את ג'ייסון טייטום לקוואי לנארד 2.0 ולשתק את קווין דוראנט בצורה שלא ראינו מעולם. כעת, הוא הבעיה החדשה של יאניס אנטטוקומפו.
נקודת המפנה בעונה של בוסטון>>
מספרי המהפכה
בוסטון עד ההפסד לניקס ב-6 בינואר
- מקום 16 בנקודות למשחק (107.9)
- מקום 23 באחוזים מהשדה (44.4%)
- מקום 23 באחוזים משלוש (33.5%)
- מקום 9 בריבאונדים (45.8)
- מקום 23 באסיסטים (22.7)
- מקום 13 בנקודות של היריבה (106.9)
- מקום 8 באחוזים מהשדה של היריבה (44.2%)
- מקום 14 באחוזים משלוש של היריבה (34.8%)
- מקום 7 במדד הגנתי (107.6)
- מקום 22 במדד התקפי (108.3)
- מקום 13 במדד (0.7)
בוסטון אחרי ההפסד לניקס ב-6 בינואר
- מקום 7 בנקודות למשחק (115.3)
- מקום 3 באחוזים מהשדה (48.7%)
- מקום 4 באחוזים משלוש (37.6%)
- מקום 4 בריבאונדים (46.3)
- מקום 7 באסיסטים (26.8)
- מקום 1 בנקודות של היריבה (102.3, מקום שני 105.9)
- מקום 1 באחוזים מהשדה של היריבה (42.8%, מקום שני 44.9%)
- מקום 1 באחוזים משלוש של היריבה (33%, כמו מיאמי)
- מקום 1 במדד הגנתי (104.9, מקום שני 109.0)
- מקום 2 במדד התקפי (118.5)
- מקום 1 במדד (13.5, מקום שני 7.2)
מיד נדבר על הגנת הברזל, אבל שימו לב לשיפור המשמעותי באסיסטים, ממקום 23 ל-7, שמתחיל עם טייטום ובראון. יודוקה רצה לראות את הכוכבים שלו הופכים לפליימייקרים, וזה מה שהוא קיבל כשהשניים רשמו שיאי קריירה באסיסטים. בחג המולד הצמד עמד על ממוצע של 6.5 אסיסטים במצטבר, אבל ככל שהזמן עבר הם השתפרו וב-33 המשחקים האחרונים של העונה הסדירה חילקו 9.1 אסיסטים בממוצע.
בסוף נובמבר טייטום ובראון עמדו על 5-6 מסירות בלבד אחד לשני בממוצע למשחק, באותו חודש מרכוס סמארט אמר בפומבי שהם "לא מוסרים את הכדור" ואותו נתון הפריע מאוד ליודוקה, אז הוא ביצע התאמות והמספר הזה זינק ל-12.4 בהמשך העונה. "כשיש לך שני כוכבים כמו טייטום ובראון, השמיים הם הגבול", אמר המאמן. "הכל מתחיל איתם והעבודה שלי היא להוציא מהם את המקסימום".
אופי לא קונים במכולת
תהיו בטוחים שאם יודוקה לא אהב את כמות המסירות בין טייטום לבראון - הוא דאג שהם יידעו את זה, וכנראה שלא בצורה הכי נעימה. מדובר בבן אדם שאומר בדיוק את מה שהוא חושב, לכל אחד, אפילו אם מדובר בבוס שלו. במסיבת העיתונאים הראשונה של יודוקה, בה הוצג כמאמן הסלטיקס, הוא לא פחד לבקר את המאמן הקודם של הקבוצה והנשיא לענייני כדורסל של המועדון - בראד סטיבנס.
"הסתכלתי על המספרים מהעונה שעברה והיינו במקום ה-27 בליגה אסיסטים. סלח לי בראד, אבל העונה אנחנו רוצים לשחק כדורסל יותר קבוצתי". זה מה שיודוקה אמר, בלי בושה, כשסטיבנס יושב כיסא אחד משמאלו. "אימה תמיד יהיה כן איתך", סיפר שחקן ההגנה של העונה מרכוס סמארט. "אין הבדל בין מי שהוא בציבור ומאחורי הקלעים. הוא יגיד לך מה שהוא חושב ולא אכפת לו אם זה יפגע בך, היינו צריכים מאמן כזה".
כמו שהשחקנים רוצים שיודוקה יהיה כן איתם, יודוקה רוצה שהשחקנים יהיו כנים איתו, והוא נותן להם המון מקום לבטא את עצמם. בסוף העונה הסדירה בוסטון הייתה יכולה לתת לכוכבים שלה מנוחה על מנת להימנע מסדרה נגד ברוקלין (שהדיחה אותה בקלות לפני פחות משנה), אבל זה לא קרה כי כך השחקנים החליטו. יודוקה לא הודיע לשחקנים מה התוכנית, אלא שאל אותם מה הם רוצים שיקרה.
"זה היה יפה שאימה בחר לשתף אותנו בקבלת ההחלטות", אמר בראון. "שוחחנו על כך והגענו למסקנה שאם אנחנו רוצים לעשות משהו מיוחד אין מקום לקיצורי דרך. לפעמים צריך לקחת את הדרך הקשה יותר, זאת הייתה הגישה של אימה וכולנו הסכמנו איתו". טייטום הוסיף: "אני יודע שהרבה אנשים חשבו שהיינו צריכים להימנע מברוקלין בסיבוב הראשון, אבל כדי לזכות באליפות ככל הנראה היינו צריכים לעבור אותם בשלב כזה או אחר. הדרך לטבעת אף פעם לא קלה".
זאת לא הייתה הפעם היחידה העונה שקולם של השחקנים הושמע, כי פעם בחודש יודוקה נותן לחניכיו לערוך אסיפת שחקנים בלבד. הוא משאיר אותם לבד במשך 15 דקות עם הנתונים מהחודש שהיה, ואחר כך הוא נכנס ושואל אותם: "מה דעתכם? איך אנחנו המאמנים יכולים להשתפר?". יודוקה אמר בראיון: "האסיפות האלו מעודדות מנהיגות ותקשורת בין השחקנים". ככה נוצרת כימיה.
יודוקה הוא "מאמן של שחקנים" כפי שאוהבים לכנות אותו בקבוצה. כזה שיחייך איתך, אבל גם ייכנס בך כשצריך רק כדי שתוכיח לו אחרת. בירידה לאחד מפסקי הזמן במשחק 3 אצל ברוקלין, יודוקה רתח על בראון שפחד להסתכל על מאמנו באותו רגע (אי אפשר היה לפספס את זה מיציעי הברקליס סנטר) וזה מתחבר לשיחה הראשונה שלו עם שחקניו לפני כמה חודשים: "אתן לכולם הזדמנות שווה. אני לא אחד מאותם מאמנים שיוותר לכוכבים ויעיר במקום לצעירים ולמחליפים. אף אחד לא יקבל אצלי יחס מועדף". כנראה שלקח לשחקנים המובילים קצת זמן להרגיש בנוח תחת התפיסה הזו, אבל הכל התחבר בתזמון מושלם.
טייטום = קוואי 2.0?
ג'ייסון טייטום תמיד היה ידוע כשחקן התקפה יוצא דופן, אבל העונה בכלל ובפלייאוף בפרט הוא הפך ל"Two way player" חלומי שבנוסף לנקודות על הלוח גם הורג את כוכב היריבה בהגנה, ובסיבוב הראשון הקורבן היה המורה שלו קווין דוראנט. יודוקה אימן את השניים בנבחרת ארצות הברית, הוא ראה את הדינמיקה ביניהם ובעקבות זאת נתן ל-JT טיפ ששימש בעבר גם את קוואי לנארד.
"כשאימנתי את קוואי בסן אנטוניו (היה העוזר של גרג פופוביץ' מ-2012 עד 2019) אמרתי לו בתחילת דרכו 'תפסיק להתייחס לכוכבים כאילו הם חברים שלך או האחים הגדולים שלך, למה אתה מחכה?', וזה מה שאמרתי גם לטייטום", סיפר יודוקה. "הרגשתי שטייטום נותן יותר מדי כבוד לכוכבים של הליגה במקום לתקוף אותם". בסדרה נגד הנטס, הוא לא נתן כבוד לאף אחד.
טייטום סיפק סדרה א-לה קוואי (גרסת טורונטו) עם סל ניצחון על הבאזר במשחק הראשון, ממוצעים אדירים של 29.5 נקודות למשחק ב-45.6% מהשדה, 41.9% משלוש ו-86.8% מהעונשין לצד 7.3 אסיסטים ו-4.5 ריבאונדים, והגנה פנומנלית על KD. בארבעת המשחקים דוראנט נשמר ע"י טייטום ב-139 פוזשנים (30:23 דקות) וקלע 12 נקודות ב-16.7% מהשדה (3 מ-18), רשם 0 מ-5 משלוש, איבד את הכדור 12 פעמים, נחסם פעמיים וסחט רק שתי עבירות ששלחו אותו לקו.
זה מה שלטייטום היה לומר על יודוקה לאחר הסוויפ: "אני שמח שאימה הוא המאמן שלנו. הוא עושה עבודה מדהימה בעונת הרוקי שלו, יש לכולנו מערכת יחסים נהדרת איתו. חבל שהוא לא אחד הפיינליסטים לתואר מאמן העונה". אם טייטום יצליח לעצור או לפחות להאט גם את יאניס, עוד ועוד אנשים יתחילו לדבר עליו כשחקן ההתקפה + הגנה הכי שלם בעולם.
הגנה לוקחת אליפויות
בעקבות המשפט למעלה לאוהדי בוסטון יש אחלה סיבה להיות אופטימיים. הסלטיקס הם קבוצת ההגנה הטובה בעולם כרגע, יש להם חמישיית הגנה מהסרטים עם סמארט, בראון, טייטום, אל הורפורד ורוברט וויליאמס, ואל חמשת השומרים הארוכים האלו מצטרפים עוד ארבעה שחקנים פיזיים בדמותם של דניאל תייס, גרנט וויליאמס, דרק ווייט ופייטון פריצ'רד.
בסדרה מול ברוקלין יודוקה ניצל את כל הכלים הללו כדי לחרפן את דוראנט. הוא הציב מולו כמה שחקנים שונים, בכל פעם שהייתה חסימה בהתקפת הנטס שחקן אחר של בוסטון נתן דחיפה קלה ל-KD ששלחה מסר, השומר הקרוב תמיד היה מוכן לסגור את החדירה ועם לחץ גבוה על הכדור יודוקה אמר במילים אחרות - ששאר השחקנים ינצחו אותי.
אחרי שדוראנט עמד על 0 מ-10 מהשדה בחצי השני של משחק 2, הוא נשמר כל כך חזק במשחק 3 ולא הרים זריקה אחת ב-11 הדקות האחרונות. באותו משחק 3 דוראנט וקיירי לקחו 28 זריקות במצטבר, בדיוק כמו ברוס בראון וניק קלקסטון. לגבי קיירי, יודוקה פשוט סמך על כך שסמארט יסתדר איתו וזה אכן מה שקרה. מול סמארט קיירי קלע 18 נקודות ב-27% מהשדה, ומול כל השאר 53 נקודות ב-49%. די מדהים שבשתי העונות האחרונות יודוקה היה העוזר של סטיב נאש וברט בראון, ושנתיים אחר כך נאש סופג ביקורות בברוקלין ודוק ריברס המושמץ מאמן את פילדלפיה.
יודוקה הפך למאמן השלישי בהיסטוריה שרושם סוויפ בסדרה הראשונה שלו כמאמן ראשי, אחרי סטיב קר (2014/15) וטיירון לו (2015/16) שזכו באליפות באותה עונה. כדי ללכת בעקבותיהם יודוקה יצטרך קודם כל לחלוף על פני עוד חבר טוב, מייק בודנהולזר, שאימן אותו ושיחק איתו בסן אנטוניו.
"אימה היה אחד השחקנים הכי קשוחים וחכמים שפגשתי", סיפר מאמן מילווקי בודנהולזר. "אף אחד לא התעסק איתו, הייתה קשיחות מאחורי השקט שלו". יודוקה אף פעם לא היה באמת מוכשר על הפרקט כדי שהקשיחות הזאת תתורגם לקריירה מוצלחת ב-NBA (רק 5.2 נק' למשחק), אבל לא צריך להפליג רחוק מדי כדי לדמיין מה היה קורה אם כן היה שם כישרון מיוחד. מספיק לראות את בוסטון.