"
הריקוד האחרון", הסדרה הדוקומנטרית שהפיקה ESPN על שיקגו בולס ומייקל ג'ורדן, מזמן חצתה את גבול הסדרה הרגילה. אולי בגלל המיתולוגיה בה היא עוסקת, אולי בגלל תקופת היובש הספורטיבית שעוברת על כולנו, ואולי בגלל הכל ביחד - היא הפכה לאירוע תרבותי, כזה שמייצר סביבו לא מעט דיוני משנה.
נושאים כמו רמת השכר של פיפן, דמותו המיתית של ג'ורדן ויכולות הניהול של ה-GM דאז, ג'רי קראוס, עלו לדיון ענף ברשתות החברתיות. אבל יש דיון אחד שתמיד חוזר בגלגולים שונים, וכעת שב ביתר שאת: שאלת ה"גדול בכל הזמנים", או ליתר דיוק - מי גדול יותר: מייקל ג'ורדן או לברון ג'יימס?
כמובן שדעת הקהל, בטח לאור חזרתו של MJ לתודעה, נוטה לכיוון ג'ורדן באופן מובהק - אבל יש מי שטוען אחרת. אחד כזה הוא
קנדריק פרקינס, ששיחק עם לברון בימיו בקליבלנד. בסדרת ציוצים אקסטטית בעקבות הסדרה הוא טען: "מהרגע שהודיעו על הסדרה, שם אחד עלה לצד ג'ורדן וזה לברון ג'יימס. זה אומר הכל - שניהם לנצח יהיו קשורים זה בזה".
בהמשך, הוא סיפק נאום הגנה כלפי ג'יימס: "הציפיות כלפי לברון לא דומים לדבר שראינו בהיסטוריה של הליגה", ואף הוסיף: "אם לברון היה קולע 63 ו-49 נק' בסדרה וחוטף 4:0 (כמו ג'ורדן בסדרה ב-86' מול בוסטון), כל רשת טלוויזיה היתה מדברת על העובדה שלא ניצח. ג'ורדן, לעומת זאת, קיבל מחמאות והפך ל-MVP במשחק שהוא הפסיד. כשלברון היה בן 22 הוא סחב קבוצה לגמר, וזה בלי 'רובין' (דהיינו - חבר לקבוצה דוגמת סקוטי פיפן)".
"בתקופה של 24 חודשים, לברון זכה בשתי אליפויות, שני תארי MVP של הגמר, פעמיים MVP של הליגה, חמישיית העונה, חמישיית ההגנה של העונה, מדלית זהב, וספורטאי השנה", ציין פרקינס כהגנה על ג'יימס בויכוח ההיסטורי. כנראה שהדיון הזה יימשך לנצח, אבל הוא בהחלט מספק לכולנו השראה ונושא לעסוק בו בתקופה כל כך יבשה. ובעצם, מי צריך יותר?