החופש הגדול: 20 השחקנים החופשיים הכי מעניינים

הנה זה קורה. הקיץ שכולנו חיכינו לו, הקיץ שהעסיק את ה-NBA לא פחות ולפעמים גם יותר מהמשחקים עצמם בשנה האחרונה. קיץ 2019, בו לא מעט מכוכבי הליגה הופכים לשחקנים חופשיים ועשויים להחליף קבוצות ולשנות את פני ה-NBA לשנים הקרובות.

לא מעט קבוצות נערכו במיוחד לרגע הזה, פינו מקום לחוזה מקסימום אחד, אפילו שניים לפעמים ומקוות לייצר את השושלת הבאה, אבל אלה שכבר כאן, בצמרת, לא יוותרו בקלות על הסופרסטארים שלהם. כך או כך, בלי יותר מדי התחכמויות וכדי לעשות לכם סדר לפני שהאקשן מתחיל רשמית ב-1 ביולי, דירגנו בקצרה את 20 השחקנים החופשיים הכי מעניינים של הקיץ הזה.

אורח כבוד: קליי תומפסון (בעונה החולפת: גולדן סטייט)

עוד לפני שנגיע לדירוג עצמו, חייבים להזכיר את קליי, ששוב הוכיח כמה הוא אדיר וכמה הוא לוחם בגמר האחרון. למה הוא מחוץ לדירוג? שילוב של הפציעה הקשה שתשבית אותו לשנה בערך וגם ככה תפחיד קבוצות מלהעניק לו את חוזה המקסימום שהוא ידרוש (בסופו של דבר, אנחנו לא באמת יודעים איך קליי נראה ככוכב המרכזי של קבוצה כלשהי) ושל העובדה שגם ככה הסיכוי שהיה עוזב את הווריירס קלוש. גולדן סטייט תתן לו את מה שהוא רוצה ותמשיך עם הספלאש בראדרס אל העתיד.

20) דיאנדרה ג'ורדן (בעונה החולפת: התחיל בדאלאס, סיים בניקס)

DJ היה החתיכה המשנית בטרייד על פורזינגיס וקשה לראות אותו ממשיך בניקס, שרוצים להתחיל משהו חדש ואם לומר את האמת, איכותי יותר. שנותיו היפות של הסנטר שיחגוג בקרוב 31 מתחילות להישאר מאחור, אבל בטוח שיהיו כמה קבוצות שישמחו להביא אותו. כנראה שלא תמורת 22.9 מיליון דולר כמו שקיבל העונה.

19) ג'וליוס רנדל (בעונה החולפת: בניו אורלינס)

די כצפוי, רנדל החליט להמר על עצמו. הוא יצא מהאופציה בה החזיק לעונה הקרובה (כתשעה מיליון דולר) ומשוכנע שאחרי השנה המוצלחת בקריירה (21.4 נקודות ו-8.7 ריבאונדים בבלגן של הפליקנס), יהיה מי שישמח להתחזק בסנטר פרודוקטיבי שעוד לא חגג 25.

18) דרק רוז (בעונה החולפת: במינסוטה)

אחרי החוויות הרעות ומטה בניו יורק וקליבלנד, ה-MVP לשעבר נחת אצל טום תיבודו והספיק לשחק טיפה בעונה הקודמת, לפני שחתם על חוזה מינימום לעונה אחת. העונה הזו הייתה כל מה שרוז יכול היה לחלום עליה והוא היה אחד משחקני הספסל הטובים בליגה, עם ממוצע של 18 נקודות למשחק, הטוב ביותר שלו מאז 2011/12. נראה שהוא סופסוף חי בשלום עם מעמדו פוסט הפציעה הנוראית ויוכל לספק המון ניסיון, איפה שלא יבחר לשחק.

17) אנס קאנטר (בעונה החולפת: התחיל בניקס, סיים בפורטלנד) ויונאס ולנצ'יונאס (בעונה החולפת: התחיל בטורונטו, סיים בממפיס)

שילבנו כאן בין שני הסנטרים שעברו עונה מלאת תהפוכות. אחד התחנן לניקס שייתנו לו ללכת והגיע עד גמר המערב עם פורטלנד והשני נשלח מהאלופה שבדרך טורונטו וכעת מוכן לוותר על 17.6 מיליון דולר מובטחים בעונה הבאה, כדי לבחון את השוק וכנראה, גם כדי לצאת מממפיס המסובכת. בליגה בה הגבוהים נדרשים לשכלל את המשחק שלהם כל הזמן, סנטרים קלאסיים יותר כמו קאנטר ויונאס, שמורידים ריבאונדים בכמויות אבל לא ממש מהווים איום מהשלוש או סוגרים את הסל בהגנה, צריכים למצוא סיטואציה מדויקת כדי להצליח בה. לקאנטר זה הלך לא רע עם הבלייזרס אחרי שנורקיץ' נפצע.

16) ניקולה מירוטיץ' (בעונה החולפת: התחיל בניו אורלינס, סיים במילווקי)

בפעם השנייה ברציפות, מירוטיץ' נשלח בטרייד במהלך העונה. בניגוד לפעם הראשונה, הפעם זה קרה בנסיבות חיוביות והוא נראה כמו שילוב מצוין בבאקס עם היכולת לצלוף מחוץ לקשת. אלא שבפלייאוף משהו התקלקל, בעיקר בסדרה מול טורונטו. במשחק 5 הוא שותף רק לתשע דקות ובמשחק 6, שהיה ההפסד הרביעי ברציפות של מילווקי וההדחה, הוא כבר לא שותף כלל. חוסר היכולת המוחלט לעצור מישהו בהגנה פגע בו ויהווה נורת אזהרה גם ביעד הבא. מה שכן, עם הריווח הנכון הוא מסוגל לייצר נקודות בקצב טוב.

15) פטריק בברלי (בעונה החולפת: בקליפרס)

הבולדוג של הליגה מסיים חוזה שהחל ביוסטון לפני ארבע שנים וכשהוא עוד רגע בן 31, מקבל צ'אנס לחתום על חוזה מרשים אחרון כנראה. בברלי הוכיח בעונה האחרונה כמה הוא חשוב לקבוצה שרוצה חיבור טוב בין השחקנים והגנה בלתי מתפשרת והיה אחד המנהיגים של הקליפרס המפתיעים לטובה. לא בטוח שבגרסה הבאה של הקבוצה מ-LA יש לו מקום, אבל בטוח שיהיו לו לא מעט מחזרות.

14) ג'יי ג'יי רדיק (בעונה החולפת: בפילדלפיה)

פילי ניסתה לעשות הכל כדי להביא את הקבוצה לשיא בעונה האחרונה, אבל זה פשוט לא הלך ונדמה שאחרי שנתיים בהן הפך לאהוב מאוד בעיר האחווה, הגיע זמנו של הצלף בן ה-35 להמשיך הלאה. ברוקלין, שם הוא גר בשנים האחרונות, היא יעד מעניין אם הנטס יצליחו להביא סופרסטארים. גם הלייקרס יכולים להיות אופציה.

13) דמרקוס קאזינס (בעונה החולפת: בגולדן סטייט)

איזו עונה משונה עברה על בוגי. הוא הלך לווריירס כדי לעשות את השיקום שלו בשקט, בקבוצה שלא מחכה כל יום לרגע בו יחזור למגרשים. הוא כמובן חטף ביקורות על המהלך הזה, אבל הצליח לעשות את הקאמבק לאט לאט, רק כדי להיפצע שוב בתחילת הפלייאוף הראשון בחייו. הוא חזר לגמר, נתן שם שתי תצוגות איכותיות בשני הניצחונות של הווריירס, אבל היה חלש להחריד במשחקים אחרים בסדרה ונדמה שיהיה לו קשה לחזור למה שהיה. למרות זאת, הכישרון שם ואיתו גם חוכמת המשחק ויכולת סבירה מחוץ לקשת לעיתים. בשביל השיקום והצ'אנס לטבעת, הוא התפשר על חוזה של 5.3 מיליון דולר. עכשיו הוא יצפה להרבה יותר. יהיה מישהו שמוכן לשלם?

12) ריקי רוביו (בעונה החולפת: ביוטה)

ילד הפלא כבר מזמן לא ילד והמעבר ממינסוטה ליוטה לפני שנתיים עשה עבורו פלאים. עם הג'אז, רוביו סיפק את שתי העונות הטובות בקריירה והזכיר למה פעם הוא נחשב לדבר הגדול הבא. הג'אז מצדם, כבר הודיעו לו שהם עוברים הלאה, מה שפותח את הדלת עבור לא מעט קבוצות, דוגמת פיניקס שנואשת לפוינט גארד קלאסי ומנוסה.

11) בויאן בוגדנוביץ' (בעונה החולפת: באינדיאנה)

עוד לפני הפציעה הקשה של ויקטור אולדיפו זו הייתה עונה יפה של הקרואטי. אחריה? אחריה הוא כבר שיחק את הכדורסל הטוב בקריירה, לפעמים ברמה של אולסטאר וגירד את הפייסרס למקום החמישי במזרח וכמעט שגם מעל זה. בוגדנוביץ' הוכיח שהוא יכול לייצר נקודות כקלע מוביל של קבוצה ושהוא פורח במערכת רגועה. הספרס, לא סתם, כבר הוזכרו כמועמדים לרדוף אחריו.

10) ברוק לופז (בעונה החולפת: במילווקי)

הספלאש מאונטיין לא התאים לשיטה שמג'יק ג'ונסון רצה להנחיל בלייקרס, או שקר כלשהו אחר ולכן נשלח לדרכו בלי מאבק. הוא חתם על חוזה מגוחך של 3.4 מיליון דולר במילווקי ושדרג את המשחק שלו לרמות אחרות לגמרי, כולל כמעט שתי שלשות וחצי למשחק. עכשיו, הלייקרס מתחננים שיסכים לחזור ולקבל מלברון, על קשת השלוש, מסירות עוד יותר טובות מאלה שקיבל מיאניס.

9) טוביאס האריס (בעונה החולפת: התחיל בקליפרס, סיים בפילדלפיה)

האול-אין השני של פילי (תכף נגיע לראשון). פתח את העונה פנטסטי ונבחר לשחקן החודש הראשון במערב. אחר כך נשלח לעיר האחווה באמצע העונה אחרי שהקליפרס הבינו שלא יוכלו לשמור אותו. הם קיבלו תמורה נאה מאוד עבורו והוא לא הצליח לעזור לסיקסרס מספיק בתור "היהלום הרביעי". בפילי טוענים כל הדרך שהם רוצים לשמור אותו, אבל לא בטוח שהמקום הנכון שלו הוא ככינור מאוד משני להצגה של אמביד וסימונס ואולי באטלר. כמספר 2 של סופרסטאר, נגיד קיירי בנטס, הוא יכול להתאים ולהצליח יותר.

8) ניקולה ווצ'ביץ' (בעונה החולפת: באורלנדו)

המג'יק היו יכולים לשלוח את ווצ' בטרייד במהלך העונה. גם הם יודעים שיש סיכוי גבוה מאוד שיעזוב בחינם כעת. אבל הם החליטו שנמאס להם לחכות ויחד איתו, בעונת האולסטאר הראשונה בקריירה, השיגו את המקום השביעי, כרטיס לפלייאוף ואפילו ניצחון שם על האלופה שבדרך טורונטו. ווצ'ביץ' הפך למכונה העונה, עם כמעט 21 נקודות ועם 12 ריבאונדים בממוצע למשחק. עכשיו הוא יבוא על שכרו, תרתי משמע.

7) אל הורפורד (בעונה החולפת: בבוסטון)

הסלטיקס, עד לפני רגע הפנינה של הליגה, לא נראים בדרך למקום טוב במיוחד ובפני הסנטר המזדקן, שסיפק עוד עונה מלאת שכל והגנה (בעיקר בחצי השני ולאורך חלק מריצת הפלייאוף) ניצבת דילמה: האם להישאר עוד עונה, עם שכר עצום (30.1 מיליון דולר) או לצאת מהחוזה ולחפש סיטואציה טובה יותר, שתאפשר לו להיאבק על התואר. עוד אופציה, שהולכת ונראית יותר ויותר ריאלית, היא לצאת מהחוזה ועדיין להישאר בבוסטון.

6) כריס מידלטון (בעונה החולפת: במילווקי)

מידלטון הוא חידה. היו רגעים העונה בהם הוא נראה כמו אחד הכוכבים הגדולים של הליגה ורגעים אחרים, שלצערו כללו את רוב גמר המזרח מול טורונטו, בהם הוא נראה רחוק משחקן שראוי לחוזה מקסימום. למידלטון יש אופציה לעונה הבאה, אבל היא רק על 13 מיליון דולר וברור לו שהוא שווה יותר. בסבירות גבוהה, הוא ירצה להישאר לצד יאניס ולנסות להיאבק שוב על האליפות, אבל לא חסרות אופציות ולא יהיו חסרות קבוצות שיניחו לו הצעה מפתה על השולחן, אם ירגישו שהוא שוקל לעזוב.

5) ג'ימי באטלר (בעונה החולפת: התחיל במינסוטה, סיים בפילדלפיה)

אחרי הפיצוץ אצל הוולבס, פילי הימרה על באטלר ככוכב השלישי וכאיש הקלאץ' שלה ולפרקים זה עבד מושלם והוא לקח את הזריקות המכריעות שלא אמביד ובטח לא סימונס מסוגלים לקחת. אלא שגם האופי המסריח של באטלר הגיע איתו ומהר מאוד הוא התכסח עם ברט בראון. בסופו של דבר, הסיקסרס גם לא הגיעו רחוק יותר מאשר בעונה שעברה, למרות שהעבירו את כל הנכסים שלהם ועכשיו הם ניצבים בפני שאלת העתיד. באטלר התחבר מאוד לאמביד ויכול להיות שהוא זה שיישאר, וסימונס יילך. אם יחליט שנמאס לו מפילי, תתחיל החגיגה האמיתית והקבוצות יעמדו בתואר.

4) קמבה ווקר (בעונה החולפת: בשארלוט)

אז מה עושים קמבה? הגארד התאהב בשארלוט ואירח את האולסטאר בהצלחה. הוא גם ניסה לגייס במהלכו שחקנים לחבור אליו בהורנטס, אבל זה לא ממש יקרה ואחרי עונה בה ג'רמי לאמב היה הסגן שלו, משהו חייב להשתנות. ווקר אמר שיהיה מוכן לוותר על כסף כדי להישאר בהורנטס, אבל למרות שהוא הסמל והכוכב, לא בטוח שאפילו בשבילם זה רעיון טוב, לתת לו סופרמקס כשהוא כבר בן 29. שחקנים מסוגו לא נוטים להזדקן טוב מדי. בינתיים, הלייקרס כבר הוכרזו כאלה שינסו לצרף אותו לקבוצת העל שלהם וגם בניו יורק ישמחו לראות אותו חוזר לעיר הולדתו. אחרי עונה אישית כבירה, קמבה צריך להחליט אם זה הזמן לרדוף אחרי הטבעת.

3) קיירי אירווינג (בעונה החולפת: בבוסטון)

ואם האוהדים בשארלוט מתחננים שווקר יישאר, הרי שאלה בבוסטון מתווכחים מי יסיע את קיירי לשדה התעופה. אירווינג נבחר לחמישייה השנייה של העונה ועדיין, הפך לפרסונה נון גרטה בעיר השעועית, כמה חודשים בלבד אחרי שהטריף את הקהל והודיע שהוא נשאר כל עוד רוצים בו. עדיין קיים סיכוי קלוש שיישאר, אבל נראה שהבחירה תהיה בין להיות האיש המוביל בנטס (עם או בלי KD) לבין לחזור להיות הסייד קיק של לברון, רק שהפעם זה גם כולל את דייויס והסיכויים לאליפות בשמיים. למרות שהוא לעיתים בלתי נסבל ולמרות שהתברר שהוא לא ממש מסוגל להוביל קבוצה לחוצה ומלאה בצעירים, הרבה מהכיוון של הליגה בשנים הקרובות תלוי בבחירה של קיירי ולא סתם יש רק שניים מעליו ברשימה הזו.

2) קווין דוראנט (בעונה החולפת: בגולדן סטייט)

הגענו לטופ 2, עם שניים משלושת השחקנים הטובים בעולם. דוראנט שני בגלל הפציעה ובגלל שהמקום הראשון הרגע הוביל קבוצה משום מקום לאליפות היסטורית, אבל זה יותר מקום ראשון ומקום ראשון ב'. בדיוק כמו לפני שלוש שנים, כל הליגה עוצרת את נשימתה לקראת ההחלטה של KD. בניגוד ללפני שלוש שנים, להחלטה הזו הוא מגיע רגע אחרי פציעה קשה מאוד, כזו שיכולה לשנות לחלוטין את המשך הקריירה שלו. עם כל התקוות והרצונות וה"נו, זה דוראנט, הוא בטוח יהיה בסדר", לא בטוח ששחקן בגובה שלו מסוגל לחזור כמו שצריך מקרע באכילס. נחכה ונראה. בכל מקרה, זה לא ימנע מהווריירס, הניקס ובטח עוד כמה קבוצות להציע לו את חוזה המקסימום, ולהתפלל שיהיה בסדר בעוד שנה. דוראנט יצטרך להחליט איפה לעשות את השיקום ואיפה להעביר את החלק הלפני אחרון של הקריירה (יחזור רק בגיל 32) ובכל מקרה, יש לו גם אופציה להישאר בחוזה ולהרוויח מהווריירס 31.5 מיליון דולר על עונה בה יישב ביציע.

1) קוואי לנארד (בעונה החולפת: בטורונטו)

כאמור, קוואי ראשון כי הוא כשיר (בניגוד לשנה שעברה) וכי הוא אלוף. הטרייד של טורונטו, שהימרה עליו לשנה אחת בידיעה שיש סיכוי די נמוך שהוא יישאר (במסיבת העיתונאים מיד לאחר הזכייה הוא אפילו אמר: "אתם יודעים מה היו היעדים המועדפים עליי בקיץ הקודם") ישכנע את כל מי שצריך לשכנע שקוואי שווה כל הימור וכל אגורה. הוא שלט בפלייאוף ביד רמה והזכיר שכשהוא מחובר ורוצה, הוא במינימום טופ 3 בליגה ואולי גם טופ 1. האופציות הבולטות הן להישאר בטורונטו עם חוזה קצר ולנסות לזכות בבק-טו-בק עם קבוצה די מוכנה (אבל זה הימור כי הוא עלול להיפצע), או לקחת חוזה ארוך טווח עם הקליפרס. גם הלייקרס ינסו לרדוף אחריו ואולי בסוף תבוא הפתעה מאיפשהו. בכל מקרה, אחרי מה שקרה בגמר, הקבוצה בה קוואי ינחת מיד תהפוך לאחת המועמדות לאליפות.