המחסל: קוואי לאונרד הזכיר את מייקל ג'ורדן
אם באחת מארבע הקפיצות הכדור נופל לצד הלא נכון, יכול להיות שקוואי אורז מזוודות. אבל כמו אצל היצ'קוק, הקצב התגבר כל הדרך אל השיא. וגם: ג'ניפר, סי ג'יי הבטיח וקיים
1) הכדור קפץ על הטבעת ועלה למעלה, למעלה, כמעט עד סוף הלוח. נשיפה קלה לכיוון הלא נכון והנה אנחנו הולכים להארכה ופילדלפיה, שהייתה בפיגור ארבע, דקה לסיום וחזרה לפני ארבע שניות מהקבר, מגיעה עם המומנטום ומעיפה את טורונטו כבר בחצי הגמר, בקנדה ושוב השדים עולים וקוואי לאונרד הולך ליעד חמים ונעים יותר, קרוב לבית בקליפורניה והראפטורס נשארים בלי כלום. נשיפה קלה, וזהו.
אבל אחרי הקפיצה הראשונה הגיעה השנייה, ואז השלישית ומיד הרביעית. ממש כמו בסרטי המתח של אלפרד היצ'קוק, הקפיצות היו המוזיקה והיא הלכה והתגברה, העלתה קצב לקראת רגע השיא של הדרמה, רגע ההתפרצות. וזו הייתה חתיכת התפרצות. אפילו קוואי הצליח לחייך. לרגע.
אם טורונטו תגיע לגמר ה-NBA, או תיקח אליפות, או אפילו סתם תצליח לשכנע את קוואי שזה המקום בו הוא צריך לבלות את ארבע-חמש השנים הבאות, שנות השיא בקריירה שלו, הרגע הזה, הסל הזה, יבלוט מעל הכל. זה סל שיכול להגדיר שחקן, עונה ומועדון שלם. ובדיוק כמו קוואי, זה לא היה הכי יפה, זה לא היה הכי מרהיב, אבל זה היה הכי קטלני, כשנשארו אפס שניות על השעון ולג'ואל אמביד אין שום דבר לעשות חוץ מלבהות בתדהמה ולפרוץ בבכי.
כל היום הזה היה לפנתאון. יכול להיות שהוא היה הופך לעוד יותר טוב אם יוסטון הייתה גוררת את הווריירס למשחק שבע, אבל מה לנו כי נלין. שתי הסדרות הכי מעניינות, צמודות ומהנות בפלייאוף הזה עד עכשיו הלכו כל הדרך וסיפקו שני משחקי 7 מופלאים, שהגיעו לשיאם עם הסל מסיים הסדרה של הרוצח הקר הכי טוב ב-NBA כרגע.
לא סתם השם של מייקל ג'ורדן עולה שוב ושוב. כמה פעמים שמענו לאורך שני העשורים האחרונים השוואות להוד אווירותו? רבים וטובים ניסו להיות כמוהו, אבל כל מי שטס קרוב מדי לשמש גילה שהכנפיים שלו נשרפו. קובי היה שם בסביבה, לרגע חשבנו שאולי לברון הוא היורש האולטימטיבי אבל גילינו שמדובר בשחקן מזן אחר ומי יודע מה היה קורה אם גרנט היל לא היה נפצע.
נדמה שקוואי, דווקא הוא, המועמד הלא צפוי, הוא הכי קרוב שהיה לנו. הקליעה הזו מחצי מרחק פלוס, התנועה החלקה לבלטה שהוא כל כך אוהב והקילר אינסטינקט הבלתי ייאמן מזכירים את מייקל. ולא, הוא לא מייקל. האופי לא דומה בכלל וגם כמות הטבעות. אבל אם קוואי ימשיך לשחק כמו שהוא משחק בפלייאוף הזה, הוא יוכל לחגוג עוד חודש אליפות שנייה והראפטורס יעשו צעד ענק בדרך להשארתו. רק על ההימור הגדול זה מגיע להם.
2) קאת'י אנדרוז ישבה ביציע בדנבר לצד ג'ינה ג'ונסון. אולי לא כך קיוו שתי הנשים לבלות את יום האם האמריקאי שנחגג אתמול (ראשון), אבל שנים של רדיפה אחרי שני הבנים שלהם הכינו אותם לכל דבר, גם לזה. ולפחות הפעם, זה גם היה שווה כל רגע.
ג'ינה ראתה את הילד שלה, דמיאן לילארד, מחטיא בלי סוף. האיש שנעל את הסדרה הקודמת של פורטלנד פשוט לא הצליח לפגוע במשחק שנעל את סדרת הפלייאוף השנייה של הקבוצה. הוא נתקע על 3 מ-17 מהשדה ורק 13 נקודות, דווקא באחד מרגעי השיא של הפלייאוף הנהדר שעובר עליו. יחד עם זאת, הוא עשה משחק "דריימונד גריני" אופייני עם 10 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 3 חטיפות וכן, גם שתיים מארבע השלשות היחידות של הבלייזרס במשחק כולו. ושתי השלשות הגיעו תשע ושלוש דקות לסיום, כשממש, ממש היה צריך אותן.
אבל אם לילארד לא עבר משחק שיכול היה לגרום לאימא ג'ינה ליפול מהכיסא, מה אפשר להגיד על קאת'י? גם היא באה לראות את הבן שלה במשחק 7 הראשון בקריירת ה-NBA שלו והוא, שאמר לפני ההתמודדות "אני תמיד אומר לה שכל יום הוא יום האם", ענה בענק. בלי סי ג'יי מקולום, בפורטלנד מתחילים לתכנן היום את הפגרה ושוב עולות השאלות על פירוק החבילה. אבל סי ג'יי מקולום היה שם ועם המשחק הגדול בקריירה שלו, שלח את הבלייזרס לגמר המערב לראשונה מזה 19 שנים.
כשכלום לא עבד לפורטלנד במחצית הראשונה, מקולום השאיר אותה בתמונה. כשהיה צריך סל גדול, ואז עוד אחד, במאני טיים, מקולום היה שם. וכשהיה צריך צ'ייס דאון בלוק חמש דקות לסוף, מקולום היה שם. לא סתם אחד שידע בעברו איזה צ'ייס דאון בלוק גדול או שניים, לברון ג'יימס, התלהב מסלי הקלאץ' של סי ג'יי: "זו בדיוק הסיבה שאני לא רוצה לשמוע את כל הדיבורים על הסטטיטיקות המתקדמות!", צייץ המלך, "בפלייאוף, כשהמשחקים מגיעים לפוזשן או שניים מכריעים, פשוט תקלע! קח את הזריקה הכי טובה בפוזשן הזה. גם אם זה פול-אפ לשתי נקודות!".
אבל מקולום לא קלע וחסם והנהיג אתמול רק בשביל אימא קאת'י הנרגשת ביציע, אלא גם בשביל ג'ניפר. ג'ניפר וויליאמס אם לדייק.
בקיץ האחרון, אחרי שדמרקוס קאזינס בחר בווריירס, הגארד של פורטלנד צוטט כאומר שהוא נגעל מהרדיפה אחרי הטבעות ושבחיים לא יעשה את זה. בחשבון הטוויטר שלו הוא מיהר למזער נזקים ולהבהיר שדבריו הוצאו מהקשרם, אבל לחובבי הליגה לא היה אכפת כמובן והתגובות זרמו. למעלה מ-400 תגובות היו לציוץ ההוא של מקולום, אבל הוא בחר להתייחס לאחת, זו של ג'ניפר האלמונית, שכתבה לו: "תנצח משחק פלייאוף ואז תדבר". "אני מנסה ג'ניפר", הייתה התגובה של מקולום, שפוצצה את האינטרנט.
התגובה ההיא הגיעה כמה חודשים בלבד אחרי הסוויפ המשפיל מול ניו אורלינס ואף אחד לא היה בטוח לאן פורטלנד ממשיכה מאותה נקודת שפל. אבל היא המשיכה, ונורקיץ' נפצע, והוד נטש באמצע משחק 7, וקאנטר לא עושה הגנה, ושחקן החמישייה אמינו שותף לשבע דקות וזאק קולינס הסתבך בעבירות מוקדם ולסי ג'יי מקולום יש כבר שמונה ניצחונות פלייאוף, כולל אחד שחתום לגמרי על שמו. עכשיו הוא פוגש את הווריירס. והוא ימשיך לנסות, לא רק בשביל ג'ניפר.