הבחירה של בלאט והבן של: כל כוכבי ליגת הקיץ
הכישרונות שישתלטו על ה-NBA נמצאים במחנות: השמות בפנים. אל תגידו שלא אמרנו
בזכות הדראפט האיכותי שהיה השנה, ליגות הקיץ של ה-NBA נהנות מעלייה ברמה ביחס לשנים קודמות וקבוצות רבות יכולות להיות מרוצות מאוד מהיכולת שהציגו שחקניהם הצעירים. יומיים לפני שליגת הקיץ של לאס וגאס מסתיימת אפשר כבר לסמן את השחקנים שעשו את הרושם הטוב ביותר במשחקי הראווה שנערכו באורלנדו ובלאס וגאס.
ראס סמית' - הגארד של ניו אורלינס, שהיה אחד מהסקוררים הבולטים במכללות בשנים האחרונות ונבחר במקום ה-47 בדראפט, שיפר מאוד את יכולת המסירה בעונתו הרביעית והאחרונה אצל ריק פיטינו בלואיוויל ומסר בוגאס יותר אסיסטים מכל שחקן אחר-למשחק והעמיד ממוצעים מצוינים של 16 נקודות, 6.5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים למשחק. שחקנים מסוגו הם מצרך מבוקש בליגה והפליקאנס כבר בונים עליו כגיבוי לג'רו הולידיי.
קנטביוס קולדוול פופ - הסווינגמן של דטרויט התקשה לשמור על יציבות בעונת הרוקי שלו אך בליגת הקיץ של אורלנדו הוא היה אי של יציבות ואף אחד לא יכל לעצור אותו. בפיסטונס מקווים שהיכולת שהבחירה השמינית בדראפט 2013 הציג היא סימן לבאות. במשחק אחד קלע 30 נקודות ושלושה נוספים סיים עם 26 כשאחד מהם ניצח עם שלשה על הבאזר.
דאג מקדרמוט - הבחירה השמינית בדראפט הראה שוב למה הוא מכונה "דאגי מק'באקטס". הקלע המוביל במכללות לא פסח על הרשתות בוגאס. הפורוורד בעל הידית הקטלנית המטיר 31 נקודות ב-27 דקות מול דנבר, 20 ב-26 מול מינסוטה והטבעות ב"יונייטד סנטר", שעברו כמה עונות לא קלות, כבר מתרגשות לפחות כמו אוהדי ומנהלי הבולס.
נרלנס נואל - בעיקרון, שחקן הפנים האתלטי של פילדלפיה אמור היה להיחשב סופומור אך מכיוון שבעונתו הראשונה בליגה הוא היה פצוע בברכו, נואל הוא רוקי לכל דבר ולפי ביצועיו בליגות הקיץ של וגאס ואורלנדו, אפשר היה להבין למה הסיקסרס היו מוכנים להמר ולבחור בו למרות הפציעה ולחכות לו שנה שלמה. למרות שהוא עדיין רזה מאוד וחייב להוסיף נפח כדי להתמודד עם שחקני הפנים ב-NBA. האורך (2.10 מ' עם מוטת ידיים של 2.30 מ') והאתלטיות הופכים אותו לאטרקציה ולשחקן הגנה נהדר (3 חסימות למשחק באורלנדו).
טי ג'יי וורן - הפורוורד המגוון עשה בליגת הקיץ של וגאס בדיוק את מה שעשה בימיו במכללת צפון קרוליינה סטייט - קלע בכמויות. הבחירה ה-14 בדראפט הרשים מאוד עם כ-20 נקודות ב-23 דקות בממוצע למשחק ונראה בשל לתרום לפיניקס באופן מיידי. לא אתלטי ולא קולע טוב מבחוץ אבל ארוך מאוד, אוהב מאוד לקלוע מחצי מרחק ומתמצא מצוין מתחת לסלים.
ג'בארי פארקר - הבחירה השנייה בדראפט הראתה ניצוצות בוגאס אך סבלה מעליות וירידות. הפורוורד החדש של מילווקי קלע אומנם באחוזים בינוניים (18% לשלוש) ואיבד המון כדורים אך עדיין הראה את הגיוון במשחקו, רשם שני דאבל דאבלים וממוצעיו עמדו על יותר מ-15 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק כאשר את אחד המשחקים סיים עם 20 נקודות ו-15 כדורים חוזרים.
גלן רייס ג'וניור - הבן של הצלף האגדי בילה את מרבית עונת הרוקי שלו בליגת הפיתוח ומיעט לשחק במדי הוויזארדס שבחרו אותו במקום ה-35 בדראפט הקודם. על אף שהוא עוד רחוק מאוד מלהתקרב למה שהיה אביו, אין ספק שהתפוח נפל קרוב לעץ. הגארד המוכשר מוביל את טבלת הקלעים בווגאס עם יותר מ-22 נקודות למשחק וקטף גם כמעט 7 ריבאונדים בממוצע עד כה.
טים הארדוואי ג'וניור - עוד בן של אגדת עבר שהפציץ בוגאס. הגארד של הניקס המשיך בדיוק מאיפה שהוא סיים את עונת הרוקי ונראה כמו שחקן מנוסה שבטוח ביכולתו. קלע קצת פחות מ-22 נקודות למשחק ובאחוזים טובים.
זאק לוין - כשמעידים על שחקן שהוא פרוייקט לטווח ארוך, בד"כ מתכוונים שיש לו את המימדים והאתלטיות כדי להצליח ב-NBA אבל הוא עדיין לא פיתח את כל הכישורים הנחוצים לכך. לפני הדראפט החשיבו את לוין לשחקן כזה אך בוגאס הוא הראה שכבר יש לו כישורים ולא רק את המימדים הנכונים ויכולת אתלטית יוצאת דופן. הוא קלע יותר מ-15 נקודות למשחק והוסיף גם 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים בממוצע. נכון שהוא עדיין בוסרי ונוטה לעשות טעויות (יותר מ-3 איבודים למשחק) אבל יכולת השליטה שלו בכדור והקליעה הנהדרת הופכות אותו לשחקן שיוכל לתרום מיידית לוולבס.
יאניס אנדטקומבו - אחרי עונת הרוקי המצוינת, הפריק היווני נראה נהדר גם בליגת הקיץ וביחד עם פארקר הוביל את הבאקס כשרשם 17 נקודות ו-6 ריבאונדים בממוצע למשחק. השחקן עם השם הכי מסובך להגייה בליגה קיבל גם הזדמנות לרכז את המשחק ועמד במשימה בכבוד רב כאשר את המשחק מול יוטה הוא סיים עם 5 אסיסטים.
אנדרו וויגינס - הבחירה מספר אחת הראה ניצוצות מהכישרון העצום שלו וסיפק מספר היילייטס, אך בהתחשב בפוטנציאל של הקנדי המעופף, זה לא מספיק ולמרות שקלע 15.5 נקודות בממוצע למשחק, אפשר לדרוש ולצפות ממנו ליותר.
אלפריד פייטון - המג'יק יכולים להיות מרוצים מהיכולת שרכז ההווה והעתיד שלהם הציג בליגת הקיץ. הבחירה העשירית בדראפט היה מלך האסיסטים בליגה שנערכה באורלנדו כשמסר 7 בממוצע למשחק. הוא גם קלע באחוזים טובים מהשדה (קרוב ל-60%) וכמו במכללות הראה שהוא ריבאונדר מצוין ביחס לגובהו. הבעיה העיקרית שלו הייתה יותר מדי איבודי כדור.
ג'ורדן אדאמס - הגריזליס לא שיחקו בווגאס אבל הרוקיז שלהם נראו טוב באורלנדו. הגארד שהגיע מ-UCLA הגיע חד וקלע 15 נקודות בממוצע למשחק. בהתחשב בכמות הגארדים המנוסים שיש לממפיס, יהיה לו קשה למצוא את מקומו ברוטציה של דיי ייגר וצפויים לו חיים קשים במאבקים על דקות מול שחקנים מוכחים כמו קורטני לי וטוני אלן אבל הוא הראה שכדאי לתת לו צ'אנס.
ג'רנל סטוקס - הפורוורד של ממפיס נבחר רק בתחילת הסיבוב השני (מקום 35) אבל היכולת הנהדרת שהציג באורלנדו כנראה תספיק בשביל שהגריזליס יחתימו אותו על חוזה וייתנו לו צ'אנס. הפאוור פורוורד שהגיע ממכללת טנסי היה אקטיבי מאוד מתחת לסלים ובחמישה משחקים שמר על יציבות והעמיד ממוצעים של 12.2 נקודות ו-9.4 ריבאונדים -26 דקות למשחק.
ג'ורדן מקריי - תתפלאו אבל נואל לא היה השחקן היציב ביותר של הסיקסרס אלא דווקא הגארד שנבחר רק במקום ה-58 בדראפט והיה אחת ההפתעות הנעימות בוגאס. הוא הגיע עם המון ביטחון וקלע 21 נקודות בממוצע למשחק. המחסור של פילי בגארדים והיכולת הנהדרת שהציג הקיץ אמורים להספיק לו בשביל הזדמנות להוכיח את עצמו בליגה הטובה בעולם.
אוטו פורטר ג'וניור - הפורוורד שנבחר במקום השלישי בדראפט 2013 החמיץ את רוב העונה הקודמת בשל פציעה וגם כשהבריא לא הצליח להרשים אך היכולת שהציג הקיץ צריכה לעודד את אוהדי הוויזארדס. פול פירס אומנם הגיע במקום טרבור אריזה אבל בהתחשב בגילו המופלג של "האמת", הפורוורד המגוון אמור לקבל את ההזדמנות להוכיח את עצמו.
ג'יימס אניס - כולם חשבו שהכוכב הגדול של טורניר המכללות, שבאז נאפייר, יהיה השחקן המרכזי של מיאמי הקיץ אבל מי שגנב את ההצגה היה דווקא הסמול פורוורד שנבחר בסוף הסיבוב השני של דראפט 2013. אניס,ש לא שיחק ב-NBA בעונה שעברה ונשלח להשתפשף בליגה האוסטרלית, שם נבחר ל-MVP, היה אחד מהבולטים בליגת הקיץ שנערכה באורלנדו. במשחק אחד קלע 29 נקודות עם 7 שלשות ובשלושה נוספים 17, 18 ו-19.
סי ג'יי מקולום - מסתמן שבפורטלנד לא יתגעגעו יותר מדי למו וויליאמס כי מקולום יוכל להיכנס בקלות לנעליו כשחקן השישי ומחליף ראשון לגארדים. עוד סקורר שנכנס לעונתו השנייה בליגה והיה מצוין בוגאס עם קצת יותר מ-20 נקודות בממוצע למשחק. פציעה קשה הקשתה עליו בעונת הרוקי אבל עכשיו הוא נראה מצוין וצפו לפריצה שלו העונה.
גארי האריס - בדנבר יכולים להיות מאוד מרוצים. אחרי עונה שבה לא היה להם שוטינג גארד אחד לרפואה, העונה הם יהנו מצרות של עשירים בעקבות חזרתו של ארון אפללו והגעתו של הגארד המוכשר ממישיגן סטייט. כבר במשחקו הראשון במדי הנאגטס, האריס הפציץ 33 נקודות. במשחק השני אכזב עם 1 מ-12 מהשדה אך לאחר מכן חזר לעצמו והיה הסקורר המוביל של הקבוצה עם יותר מ-18 נקודות למשחק.
ג'וליוס רנדל - התקווה הגדולה של הלייקרס היה סביר ולא יותר מכך. הוא קלע 12 נקודות וקלט קצת יותר מ-4 כדורים חוזרים ב-23 דקות למשחק. אין ספק שהיתרונות הפיזיים שלו עוד יבואו לידי ביטוי בהמשך הקריירה אלא שבשלב זה הוא עדיין לא יודע להשתמש בגוף הגדול שלו בצורה יעילה ואולי קרלוס בוזר, שהחליף את פאו גאסול בקבוצה מלוס אנג'לס יוכל לעזור לו בכך.
דאנטה אקסום - כולם חיכו לראות מה יש לגארד האוסטרלי שנבחר במקום הרביעי בדראפט להציע ולמרות שלא היה קשה להבחין בכישרון שלו, אקסום התקשה למצוא את הטבעת (30% מהשדה ו-16% מהשלוש) ואיבד יותר מדי כדורים - 3 איבודים למשחק. מצד שני, הוא היה מאוד מעורב במשחק של קבוצתו, לא הלך עם הראש בקיר ובעיקר למד מהטעויות של עצמו תוך כדי המשחקים.
שחקנים נוספים שראויים לאיזכור - הרוקי המבטיח של שארלוט, פי ג'יי היירסטון, הסופומור של שיקגו, טוני סנל, שקלע 20 נקודות בממוצע למשחק, הגארד, דווייט בייקס, שהוזכר כמועמד למכבי ת"א והיה השחקן הבולט של טורונטו עם 20 נקודות ו-4 אסיסטים למשחק, ניק ג'ונסון, הגארד החדש של יוסטון, והגארד, ג'ורדן קלרקסון, הרוקי של הלייקרס שקלע כמעט 16 נק' למשחק והוסיף גם 6 ריב'.