סוף עידן? משבר אחד יותר מדי עבור סימאונה

משהו לא עובד באתלטיקו מדריד העונה, ולא כל כך פשוט להסביר למה. אל תיתנו לניצחון הליגה האחרון בשבת על אוסאסונה לתעתע בכם. רק שלושה ימים קודם לכן, הקבוצה מבירת ספרד נחלה הפסד ביתי מביך ללבאנטה מהמקום האחרון בליגה. לאתלטיקו מצפה ביום רביעי מפגש לא פשוט בשמינית גמר ליגת האלופות מול כריסטיאנו רונאלדו ומנצ'סטר יונייטד (אפרופו קבוצה במשבר). מפגש, שעבור שתי הקבוצות, הוא הזדמנות אחרונה לתואר בעונה מאכזבת.

אם מסתכלים על הסגל הנוכחי של הקולצ'ונרוס, מגלים שלפחות על הנייר, מדובר בסגל לא פחות איכותי מזה שזכה בעונה שעברה באליפות. העזיבה המשמעותית היחידה בקיץ האחרון הייתה זו של סאול, שעבר בהשאלה לצ'לסי לאחר שחווה ירידה רצינית ביכולת ואיבד את מקומו בהרכב. יתרה מכך, במקומו הגיע אחד השמות החמים ביותר בעונה שעברה בליגה האיטלקית, הקשר רודריגו דה פול, וזה עוד לפני הקאמבק של אנטואן גריזמן.

עד כה העונה, דייגו סימאונה ניסה לשחק בין ה-4-4-2 המסורתי שלו למערך שלושת הבלמים שהצליח לא רע בעונה שעברה, אך לא בטוח שבחירת המערך היא הבעיה. אז מה בעצם לא עובד?

משום שמדובר בקבוצה של סימאונה, ראוי שנתחיל מההגנה. אתלטיקו מדריד ספגה העונה 34 שערים ב-25 משחקי ליגה. לשם השוואה, בכל תשע העונות המלאות של סימאונה כמאמן הקבוצה, היא לא ספגה כמות כזו של שערים בעונה שלמה של 38 משחקים. היא סופגת בממוצע העונה בליגה 1.36 שערים למשחק, לעומת 0.65 בעונה שעברה – יותר מפי שניים.

מי שחווה את הירידה המשמעותית ביותר ביכולת ביחס לעונה שעברה הוא יאן אובלק. השוער הסלובני עצר העונה רק 49% מהבעיטות שנבעטו לעברו בליגה (67\33), לעומת 80% בעונה שעברה. למען האמת, לא חייבים לבחון לעומק את הנתונים הסטטיסטיים שלו כדי להבחין ביכולת הירודה שלו. מספיק לראות את חוסר השקט והביטחון שלו במהלך המשחק.

בגזרת הבלמים, מאז שדייגו גודין עזב את הקבוצה (או הועזב) בסוף עונת 19\18, לא הגיע תחליף ראוי. חימנס, יורשו של גודין, סובל מפציעות חוזרות ומתקשה לשמור על כשירות לאורך זמן, פליפה והרמוסו לא ברמה אשר לה מצפים בקבוצה של סימאונה, וסאביץ' מתקשה לשמור על יציבות. ייתכן כי לאור מצב הבלמים בקבוצה, סימאונה היה צריך לנצל את חלון ההעברות בינואר כדי לחזק את הסגל בבלם, אך זה לא קרה.

המגן הימני קירן טריפייר עבר בחלון האחרון לניוקאסל, ובמקומו הגיע דניאל וואס מוולנסיה. כלל לא בטוח שמדובר בשדרוג, וגם אם כן, הכלבויניק הדני צפוי להיעדר לפחות חודש בעקבות פציעה בברך שספג במהלך ההפסד הכואב לברצלונה בתחילת פברואר. בינתיים, הקבוצה תיאלץ להסתדר עם שימה ורסאליקו, כאשר עוד לא ברור מי מבין השניים יועדף כששניהם יהיו כשירים.

נעבור לחוליית הקישור. בקרב קבוצות אוהדים של הקולצ'ונרוס, ניתן לשמוע יותר ויותר ביקורת כלפי קפטן הקבוצה, קוקה, שלא מספק את הסחורה העונה. מעצם היותו המנהיג והקשר הוותיק ביותר כיום באתלטיקו, הוא המנוע על המגרש, ונראה שכאשר הוא לא משחק טוב, הקבוצה כולה לא נראית טוב. עכשיו רק נשארנו עם פרדוקס הביצה והתרנגולת.

כמובן שקוקה הוא לא הבעיה היחידה בקישור. רודריגו דה פול, שהגיע עם הרבה ציפיות, מתקשה לשחזר את היכולת שהציג באודינזה, או אפילו את זו שהוא מציג השנה בנבחרת ארגנטינה. מרכוס יורנטה, אחד משחקני העונה שעברה של הקולצ'ונרוס, סובל השנה ממספר פציעות ושיחק רק בתשעה מתוך 17 משחקי הליגה האחרונים. יתרה מכך, תומא למאר ויאניק קראסקו כבשו רק שלושה שערי ליגה כל אחד, ועל אף שהם מבצעים מהלכים יפים על המגרש, אפשר לצפות מהם ליותר תכל'ס.

לבסוף, ההתקפה. קשה להצביע על חוליית ההתקפה של אתלטיקו כאחת מהבעיות שלה העונה. זאת, מפני שהקבוצה כובשת בממוצע 1.8 שערים למשחק ליגה – אפילו יותר מבעונה שעברה (1.76). למרות זאת, חשוב לשים לב לירידה ביכולת של לואיס סוארס, שנראה קצת עייף העונה. הפיסטולרו בן ה-35 חווה ירידה בנתונים ההתקפיים שלו. בממוצע הבעיטות לשער במשחק, באחוזי ההצלחה בדריבלים, והכי חשוב, בממוצע הגולים למשחק.

בנוסף, גריזמן התקשה להשתלב בקבוצה בתחילת העונה, ולא שיחק בליגה מאז אמצע דצמבר בשל פציעות. ז'ואאו פליקס מראה לעתים ניצוצות, אך לא מספיק כדי להתפוצץ, בעוד שגוברות השמועות שלפיהן הוא וסימאונה לא ממש מסתדרים. בצד החיובי, אנחל קוראה מתגלה בתור נקודת האור של אתלטיקו העונה עם 12 שערים ו-5 בישולים בכל המסגרות.

מעל כולם, ניצב סימאונה, שמוביל את הקבוצה בצלמו כבר למעלה מעשור. זהו לא המשבר הראשון שאתלטיקו חווה בתקופתו, ובכל הפעמים הקודמות, המאמן הארגנטינאי הצליח להוציא את העגלה מהבוץ. הפעם, חלק מהאוהדים מתחילים לאבד סבלנות וקוראים לשינוי.

נהוג לומר שאין שחקן גדול יותר מהמועדון, אך האם ייתכן שבמקרה של אתלטיקו, המאמן גדול יותר מההנהלה? קשה לדמיין תרחיש שבו סימאונה יפוטר מהקבוצה, ולא נראה שצ'ולו, אשר רוח הלחימה אפיינה אותו עוד כשהיה שחקן, מתכוון לוותר. האם הוא מסוגל לחולל עוד קסם אחד ולהוציא את הקבוצה מהמשבר שאליו נקלעה? ימים יגידו...