לא רבים מודעים לכך - אולי כי היה זה רק המשחק הראשון מבין שניים, אולי כי לא הסתיים בניצחון - אבל אחד המשחקים הכי גדולים של ברצלונה-של-גווארדיולה, והיו הרבה, היה ב-2:2 מול ארסנל ברבע הגמר של עונת 2009/10. אלופת ספרד ממש "ישבה" על השער של התותחנים, הובילה כבר 0:2 ומי שצפה באותו משחק - יכול היה להישבע שהיא הייתה יכולה להגיע לכמות דו-ספרתית של שערים. עד כדי כך. איכשהו, אולי כי לצד האיכות בארסה היא גם בלדה לנאיבית, המארחת הצליחה לחזור ל-2:2 ויצרה עניין לקראת הגומלין בקאמפ נואו.
אז למה כל ההקדמה הארוכה הזו, אתם שואלים? ובכן, כי אותו משחק גומלין בקאמפ נואו התרחש ב-6.4.2010 - לפני עשר שנים בדיוק. ומה שאירע באותו גומלין בקאמפ נואו, הפך את ההצגה של ברצלונה שבוע קודם לכן בלונדון - ללא רלוונטית בעליל. כי עם כל הכבוד להופעה הקבוצתית המופלאה שבוע קודם לכן, מה זה לעומת לילה שבו שחקן אחד, יחיד ומיוחד, כותב פרק מבריק שייזכר לדורות אחריו?
האמת - וגם את זה לא בטוח שרבים זוכרים - אותו לילה החל רע מאוד מבחינת ברצלונה. ניקלאס בנדטנר השלים התקפה מתפרצת לתפארת עם כדור ברשת בדקה ה-18 והימם את עשרות האלפים בקאמפ נואו. כזכור, המשחק הראשון הסתיים ב-2:2, ומשמעות השער של החלוץ הדני הייתה שאם התוצאה תישאר על כנה עד לסיום, אלופת אירופה המכהנת תמצא את עצמה בחוץ. ואז, ובכן, החל הלילה של מספר 10.
בלי עזרה של ממש מאף חבר לקבוצה, אבל כן מצד מיקאל סילבסטרה שהחזיר את הכדור היישר לשמאלית שלו, ליונל מסי הפציץ לחיבורים את שער השיוויון, רק שלוש דקות אחרי הגול ההוא של בנדטנר. באותו רגע כבר היה ברור: MESSI IN ON A MISSION, ולארסנל לא יעזרו שום תפילות. בדקה ה-37 הוא השלים צמד מקרוב, וחמש דקות אחר כך חגג שלושער אחרי צ'יפ גאוני מעל ידיו של מנואל אלמוניה המסכן.
בדקה ה-88, רגע לפני שהקהל התפזר, הפרעוש הפציע להדרן: הוא השתעשע בגאל קלישי, תומאס ורמאלן ועמנואל אבואה כאילו שיחק בחצר ביתו - ושלח בין הרגליים של אלמוניה את הרביעי שלו. מעוד לילה מופלא, כזה שהפיק מסי לא פעם ולא פעמיים לפני כן - זה הפך ללילה היסטורי. הרביעיה הראשונה שלו בליגת האלופות, והשישית בלבד בתולדות המפעל באותה תקופה.
גם ארסן ונגר, מאמן ארסנל דאז, הבין שכל מה שנותר באותו רגע זה להצדיע, שיש דברים גדולים יותר מעוד ניצחון או הפסד. "הוא כמו שחקן מפלייסטיישן", התפייט המנג'ר הצרפתי, "הוא יכול לנצל כל טעות שאתה עושה. ברצלונה קבוצה טובה, אבל עם ליאו מסי זה אחרת, הוא יכול לעשות את ההבדל בכל רגע נתון".
החלק הבא בדברים של ונגר בסיום - משעשע למדי כשבוחנים את זה מנקודת הזמן הנוכחית. "הוא צעיר מאוד ויכול להשיג עוד הרבה מאוד. יש לו לדעתי שש או שבע שנים טובות לפניו, והוא מסוגל להפוך לבלתי ייאמן. אני מקווה מאוד שכלום לא יקרה לו. לא הרבה שחקנים יכולים לכבוש ארבעה שערים כפי שהוא עשה".
בצד השני, צ'אבי, שאולי יהפוך בעתיד הקרוב למאמנו של מסי, סיכם כבר אז את מה שכולנו יודעים היום היטב: "לכבוש ארבעה שערים במשחק כזה זה יוצא דופן, זה מופלא. ליאו נמצא ברמה אחרת לחלוטין מכל שחקן אחר בעולם, הוא בליגה אחרת. אם אתה בר מזל, אולי-אולי תזכה לראות שחקן כזה כל רבע מאה".