גם האליפות הסנסציונית של לסטר סיטי והריצה המדהימה של קבוצות כמו אייאקס ומונאקו בליגת האלופות, לא ישנו את התחושה שאוהדים רבים של הענף מסתובבים איתה שנים ארוכות: הרמות הגבוהות בכדורגל = "מועדון-סגור" עבור מועדוני-העל, קרי ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן וכו'.
היו ימים, האמינו או לא, שזה לא היה המצב. כן, אותן קבוצות מפורסמות היו עשירות גם אז ותמיד נתנו את הטון. ואולם, פערי התקציב והרמות לא היו דומים לכפי שהם בימים אלה, וגם לקבוצות כמו ולנסיה, רחמנא ליצלן, היה "מותר" להצליח.
השם "ולנסיה", ובכן, לא הוזכר במקרה. ב-5 באפריל בשנת 2000 - לפני 20 שנה בדיוק - אירע הלילה שהציב את העטלפים בקדמת הבמה של הכדורגל העולמי, עד אשר צמחו הפערים ולא הותירו יותר סיכוי. את אותו לילה, האוהדים הוותיקים יותר של המשחק לא ישכחו.
וכך היה: ולנסיה אירחה את המשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות מול לאציו, שנחשבה אז לאחת הפייבוריטיות לזכייה בתואר הודות להרכב שכלל בין השאר את דייגו סימאונה, פאבל נדבד, חואן סבסטיאן ורון וסימונה אינזאגי (מהספסל עלו מרסלו סאלאס ואלן בוקסיץ'). ולנסיה, מצידה, סיימה "רק" במקום הרביעי עונה קודם לכן, ועוד עשתה זאת במחזור האחרון של העונה. קרי, השתחלה ברגע האחרון למוקדמות ליגת האלופות (אז המקום הרביעי לא היה מעניק כרטיס אוטומטי לבתים).
אחרי ארבע דקות בלבד של כדורגל, מי שתהפוך חודשים ספורים מאוחר יותר לאלופת איטליה - הבינה שיש לה עסק עם "צרה צרורה". מיגל אנחל אנגולו וג'רארד לופס קבעו 0:2 מדהים כבר בפתיחה. אינזאגי אמנם הצליח לצמק בדקה ה-28, אבל ג'רארד קבע 1:3 עוד לפני ההפסקה (40) והשלים שלושער אדיר בדקה ה-76. סאלאס צימק שוב בדקה ה-87 ונתן פתח של תקווה לקראת הגומלין, אבל זה היה הלילה של ולנסיה. קלאודיו "פיוחו" לופס השלים 2:5 סנסציוני בתוספת הזמן - ואצטדיון המסטאייה התפוצץ.
בהמשך העונה הגיעה ולנסיה עד לגמר ליגת האלופות, שם הפסידה לריאל מדריד. היא חזרה לאותו מעמד גם שנה מאוחר יותר, והפסידה בדו-קרב פנדלים לבאיירן מינכן. עונה אחר כך, ב-2001/2, היא זכתה באליפות ספרד, לראשונה מאז 1971, ושנתיים מאוחר יותר זכתה בעוד אליפות וגם בגביע אופ"א. אלה היו שנות הזוהר של ולנסיה - ואולי של הכדורגל העולמי כולו. געגועים.
ההרכבים המלאים
ולנסיה: סנטיאגו קניסארס; ז'וסלין אנגלומה, מירוסלב ג'וקיץ', מאוריסיו פלגרינו, אמדאו קארבוני; פרנסיסקו פארינוס, ג'רארד לופס, קילי גונסאלס; מיגל אנחל אנגולו, קלאודיו לופס, חואן סאנצ'ס (אוסקר גארסיה, מאמן מכבי תל אביב לשעבר, נכנס כמחליף בדקה ה-82).
לאציו: מרקו באלוטה; ג'יוזפה פנקארו, פאולו נגרו, סינישה מיכאילוביץ'; מתיאס אלמיידה, דייגו סימאונה, גרינו גוטארדי, דיאן סטנקוביץ', חואן סבסטיאן ורון, פאבל נדבד; סימונה אינזאגי (מרסלו סאלס, אלן בוקסיץ' וסרג'יו קונסיסאו עלו מהספסל).