הצלחה חלולה? מה שקורה לוולדימיר איביץ' בקרסנודאר

באופן טבעי, אנחנו מתעסקים במה שקרוב אלינו. לכן יש קשר רגשי לקבוצות כמו מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל תל אביב או כל אחת אחרת - הן פשוט היו שם, והאנשים שנמצאים בהן עכשיו הם מי שמעסיקים אותנו. האוהדים השרופים ביותר של הצהובים לא חשבו בתדירות כזאת על רובי קין לפני שהוא מונה, והירוקים הגדולים מכולם כנראה לא ידעו מי זה צ'ארון שרי בכלל כשהוא שיחק בדן האג או קווינס פארק ריינג'רס. זה טבע הדברים.

השאלה המעניינת היא רמת העניין שלנו סביב האנשים האלה אחרי שהם ממשיכים הלאה. בחלק מהמקרים, כמו זה סביב אנתוני וואקמה, ז'וסוואה או פרדראג ראיקוביץ', המשכנו לעקוב באופן מסוים עד שזה דעך. הקבוצה עברה הלאה, השחקן נדד. ככה זה. לכן, כשיש פגרת נבחרות, יש לנו הזדמנות לא רעה לעצור שנייה ולחשוב על חלק מהשמות האלה. מתי בפעם האחרונה חשבתם על ולדימיר איביץ'?

מאמן מכבי תל אביב זכור בזכות הקדנציה המוצלחת בה זכה ב-2 אליפויות בהפרש עצום, ובזכות עונה אותה החל על הקווים ואז עזב לקרסנודאר. הצהובים התקשו באותה שנה, גם איתו וגם עם מחליפו אייטור קראנקה, כשהוא בינתיים מאמן ברוסיה. איך הולך לו שם? תלוי את מי שואלים.

הקבוצה בצמרת, הבעלים לא מרוצה
אם שואלים את הטבלה, המצב של ולאדן איביץ' מצוין. קרסנודאר עם 17 נקודות מ-21 אפשריות ובמקום הראשון בליגה, אחרי שכבר שיחקה מול לוקמוטיב וספרטק מוסקבה. אבל אם שואלים את הבעלים סרגיי גליצקי, לא הולך לאיביץ' כל כך טוב. "אני יודע שגליצקי מבקש מאיביץ' לשחק כדורגל קצת יותר התקפי. הוא רוצה שההתקפה תהיה יותר מעורבת ושיהיו יותר שערים, אבל אין לו באמת השפעה", אמר הפרשן הרוסי דימטרי סיניאקין. "זה רק אומר שהשמועות על כך ש'גליצקי מאמן את קרסנודאר' לא נכונות. מאמן יכול להגן על השיטה שלו".

קרסנודאר של איביץ' מחזיקה בהפרש שערים של 2:11, ההגנה הטובה בליגה עם היציאה לפגרת הנבחרות. לא פחות מ-6 קבוצות אחרות הבקיעו יותר מקרסנודאר, הקבוצה השלישית הכי עשירה בכל הליגה הרוסית, אבל היא במקום הראשון. אי אפשר להתווכח עם זה שהכדורגל של ולאדן איביץ' עובד.

מצד שני, אי אפשר להתווכח עם הפתיל הקצר של הבעלים גליצקי. מאפריל 2021 ועד מינויו של איביץ' בינואר 2021 הקבוצה החליפה חמישה מאמנים. אף אחד מהם לא הגיע לקצב הנקודות של הסרבי, אך היו מאמנים שהגיעו לתוצאות לא רעות ובכל זאת הועזבו. קשה לראות מצב בו איביץ' מפוטר כשהוא במקום הראשון בטבלה, והכדורגל הזה עובד. 0:2 על ספרטק מוסקבה, הפייבוריטית הגדולה לאליפות, מעיד על כך.

איביץ', שבעצמו לא אימן יותר משנתיים באותו מקום בקריירה, קיבל את הקבוצה באמצע השנה שעברה אותה היא סיימה במקום השישי עם 48 נקודות, רחוק מאוד מהאלופה זניט או מצסק"א מוסקבה. גם לאחר הפתיחה החיובית, במדינה מתקשים להאמין שקרסנודאר תחזיק בפסגה.

"זניט סט פטרסבורג וספרטק מוסקבה הפייבוריטיות לאליפות. ההתחלה לא משנה כלום, אלא העקביות", אמר המאמן ורדן מינסייאן. ולרי גלדין, מומחה כדורגל רוסי, המשיך באותו קו: "קשה לדעת כמה זמן הם יחזיקו. הקבוצה קצרה במיוחד ויש לה מעט שחקנים שיכולים להכריע, אבל ההגנה נראית טוב. ולדימיר איביץ' מצליח להוציא הרבה מקבוצה נחותה, אבל כל היריבות שלה אמורות להשתפר. טקטית זה נראה שקרסנודאר הגיעה לשיאה", אמר בראיון ל-"Euro Football" הרוסי.

ברמה מסוימת, זה מזכיר את מה שראינו כאן בישראל. קרסנודאר של איביץ' לא עושה יותר מדי טעויות, לפי התקשורת המקומית, ומספיק סבירה בהתקפה בשביל לנצח, כשתוצאותיה האחרונות בליגה הן 0:2, 0:0, 1:1, 0:2 ו-0:1. כדורגל בינארי, אבל הוא עובד. "הסגנון של איביץ' הצליח לייצב את קרסנודאר שנראית טוב, אבל צריך להתרגל אליו", חתם איגור רבינר הרוסי. "אין רוטציה, אבל יש היררכיה ברורה וסגנון משחק ברור".

כדורגל של אין ברירה?
איביץ', באופן חד משמעי, מצליח ברוסיה. במדינה, שלא בדיוק ידועה בקבלת האחר, אף טענו שהוא המאמן הזר המוצלח ביותר שהיה בה בשנים האחרונות. למרות זאת, המצב שלו מעלה שאלה מעניינת בכל מה שקשור לפילוסופיה של הכדורגל. מצד אחד, הוא מנצח ומוציא 110% מקבוצה עם תקציב קטן, אבל מצד שני הבעלים רוצה סגנון משחק שונה. לכן השאלה היא מה יותר חשוב - הנקודות או הדרך.

"עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה", משפטו האלמותי של אלון מזרחי, מהדהד ברמה מסוימת גם את הכדורגל. כל מאמן יגיד אחרי ניצחון גדול שהוא היה מעדיף לנצח שבע פעמים 0:1 מאשר פעם אחת 0:7, במידה לא מבוטלת של אמת, אבל האם הייתם מעדיפים לנצח 0:1 ולא 2:3?

הגישה של האיביצ'ים והדייגו סימאונות של העולם תגיד שכן. שהמטרה היא לטעות כמה שפחות ולהגיע לשלוש הנקודות המקסימליות, בטח בפורמט הנוכחי בו אין משמעות אמיתית להפרש השערים בליגה. הם מעדיפים משחק איטי ומבוקר כמה שיותר, כזה שאפשר לשלוט עליו, מאשר משחק חסר שליטה שיכול ללכת לכל כיוון. בהתחשב בפערי התקציב הגדולים של קרסנודאר מהקבוצות האחרות, זאת גישה מובנת.

הסגל של ולאדן איביץ' בזמו כתיבת שורות אלה היה שווה 85 מיליון יורו לפי טרנספרמרקט, כשהסכום כולל למשל את 2.5 המיליון של שאפי סולימאנוב שלא באמת משחק ולאחרונה אף שוחרר לאריס סלוניקי. זניט סט פטרסבורג שווה 149.93 מיליון, בזמן שספרטק מוסקבה שווה 101. הפערים, כפי שמדגישים גם בתקשורת הרוסית, גדולים. זאת הליגה של ספרטק וזניט ולכן הקבוצות האחרות מנסות להגיב בדרך משלהן.

ראינו מאמנים מפוטרים מקבוצות שמצליחות להביא קבלות אבל מתקשות לשמח את הקהל, כמו רוני לוי שסיים את תפקידו בהפועל באר שבע כשהוא במרחק שש נקודות ממכבי חיפה לפני שני משחקים ישירים בפלייאוף העליון, ואחרי משחקים בהם הושמעו לעברו קריאות "בוז" ו"תתפטר", גם כשהתוצאות היו טובות.

אוהד נייטרלי יעדיף לראות משחק שמסתיים ב-3:3 מאשר כזה שמסתיים ב-0:1. אוהד עם קשר רגשי למשחק כנראה יקח שלוש נקודות לעומת כדורגל טוב, אבל זה מגיע ביחד. אנשים לא מגיעים למשחקי כדורגל כי הם רוצים להשתעמם שעה וחצי ואז לראות מספר גבוה יותר ליד שם שהם אוהבים בטבלה. הם מגיעים למשחקי כדורגל כי הם רוצים להתרגש. הם רוצים להנות.

לכן, אולי, הבעלים של קרסנודאר לא מתלהב מהתוצאות של ולאדן איביץ'. 0:0 מול פאקל וורונז' החלשה בו הקבוצה בועטת פעם אחת למסגרת זו גם לא תוצאה טובה וגם הקהל לא מקבל את התמורה. למרות זאת, אי אפשר לבוא לסרבי בטענות. הוא עושה את מה שהוא יכול כדי לתת לקבוצה שלו סיכוי לנצח, והיא בינתיים עומדת במשימה בליגה המקומית (כשאין, ולא תהיה בעתיד הקרוב, נוכחות רוסית במפעלי הכדורגל האירופאיים). אם מאמן נותן לקבוצה שלו 40% לנצח במקום 10%, לצורך העניין, הוא עושה עבודה מדהימה. כמה מכוער הכדורגל שאתם מוכנים לספוג בתור אוהדים בשביל זה? מוזמנים לענות בתגובות.