נדחה ע"י בית"ר ומככב ב-MLS: על הבן של סטפן שאלוי

לאוהד הכדורגל הישראלי, קל וחומר כזה שגדל על בית"ר ירושלים ועל אחת כמה וכמה אחד שנולד בסוף שנות השמונים/תחילת התשעים, לשם המשפחה "שאלוי" יש אסוציאציה ברורה: סטפן, החלוץ המרכזי מהונגריה שהגיע לעיר הבירה ב-1994, עזב ב-1999 ובדרך היה שותף לשנים היפות ביותר של המועדון: שתי אליפויות, שליטה מוחלטת בעיר ובכדורגל הישראלי ולא פחות מ-59 שערי ליגה שהשאיר מאחוריו כשעזב לתחנה האחרונה בקריירה, מכבי הרצליה.

אלא שמחוץ לישראל, לשם "שאלוי" הולכת ומתפתחת אסוציאציה חדשה לגמרי. לפחות כאשר מדברים על ארצות הברית של אמריקה. דניאל, הבן של סטפן, הוא היום הלהיט החם של ליגת הכדורגל המקומית, ה-MLS, ומוביל העונה את ספורטינג קנזס סיטי לעונה משוגעת, בה היא נאבקת על המקום הראשון בחוף המערבי. לשאלוי ג'וניור יש 12 שערים ב-19 הופעות במדי הקבוצה, שמשחקת בתכלת - ולצידו גם פרטנר ישראלי, הלא הוא גדי קינדה (שהגיע לקבוצה מבית"ר ירושלים).

בדרך כלל, דינמיקת אב ובן בעולם הכדורגל (והספורט בכלל) היא ברורה: האבא הוא בדרך כלל דמות גדולה וכריזמטית, והבן מנסה ללכת בעקבותיו, לרוב לא בהצלחה. דוגמאות לא חסר - ממיקי ורועי או ניב ברקוביץ' בכדורסל ועד יוהאן וג'ורדי קרויף. אלא שמערכת היחסים בין דניאל וסטפן שאלוי, כמו כל הסיפור שיתפתח כאן, תהיה שונה ממה שאנחנו רגילים להניח.

לא היה כאן סיפור על "ילד פלא" שגדל עם כדור ביד, אלא כמעט להפך - מישהו שלא סומן כטאלנט, אבל התפתח להיות אחד. רשות הדיבור לאבא, סטפן: "הכישלון הכי גדול של חיי היה הבן שלי", הוא אמר בשיחה עם ערוץ הספורט, "לא האמנתי בו, לא חשבתי שהוא יכול להיות מקצוען. הוא תמיד היה קטן ורזה. כשאני הייתי ילד שיחקתי כדורגל 6-8 שעות ביום. הוא עשה הכל באימונים, אבל לא נתן יותר מזה, ולא חשבתי שזה מספיק".

דניאל שאלוי נולד ביולי 1996 בסיופוק, הונגריה. האבא כבר היה כוכב גדול בישראל, אבל הבן רק החל את דרכו. בגיל תשע הוא שיחק במחלקת הנוער של אויפשט ובנבחרות הצעירות של הונגריה עד שנת 2014. אז, קרה המאורע המשמעותי בקריירה של שאלוי ג'וניור: הוא יצא לארצות הברית במסגרת משלחת חילופי סטודנטים. השליחות היתה באוברלנד, קנזס, ובאופן טבעי הוא התאמן בקבוצת הכדורגל הקרובה ביותר: ספורטינג קנזס סיטי.

כבר בעונה הראשונה שלו באקדמיה של הקבוצה, הוא כבש 21 שערים ב-28 הופעות. ספורטינג זיהתה את הפוטנציאל, אבל שאלוי הצעיר מיהר לחזור למולדת - וחתם בקבוצת נעוריו, אויפשט, תחת עינה הבוחנת של ספורטינג קנזס סיטי - שגם החתימה אותו בחזרה בעונה לאחר מכן, עונת 2015/16. בדרך הוא הספיק לחזור לקבוצות בהונגריה כמושאל, וגם לשחק בקבוצת המילואים של ספורטינג, סוופ פארק ריינג'רס. לאט לאט, הוא החל לצבור כוח.

בשנת 2018, למשל, הוא רשם נתון מרשים של 19 שערים ב-40 הופעות עבור ספורטינג ב-MLS. אחר כך נדחק מעט לאחור, אבל העונה הנצרה השתחררה מחדש. שאלוי לא מפסיק להבקיע, ורק בחודשיים האחרונים מצא את הרשת לא פחות משש פעמים. זה משפיע גם על הנתונים של קנזס סיטי, שנצמדת ונאבקת על ראש טבלת החוף המערבי בליגה האמריקנית, אחרי שנים של דשדוש במרכז הטבלה.

"יש לו רוגע בנשמה, שמאפשר לו לקחת מצבים בקלות יותר", מספר סטפן על האופי של הבן, המנוגד לזה של האב. "אפילו אם המאמן הולך נגדו, הוא יכול לעמוד בזה. בעונה שעברה (2020) הוא שיחק מעט (רק תשע הופעות). אני מכיר את עצמי, הייתי 'הולך מכות' עם המאמן. זה קרה לי עם (דרור) קשטן. אבל הוא האמין בעצמו, אני לא יכול להגיד שהוא מיצה את הפוטנציאל שלו".

אז מה טומן העתיד לדניאל שאלוי? "הרבה סוכנים מתקשרים אליי", סיפר סטפן על ההתעניינות הגוברת בדניאל, ככל שהצליח ב-MLS. בהזדמנות אחת, טען שאלוי במהלך השיחה איתנו, הוא אפילו הציע את דניאל ללא אחרת מאשר בית"ר ירושלים, לפני פתיחת העונה הנוכחית. הירושלמים סירבו, בטענה שאינו מתאים לשיטת היהלום שהונהגה בקבוצה אז. "הוא יכול לשחק בליגה הגרמנית, אבל אני לא יודע אם ריאלית זה יכול לקרות. החלום שלו הוא לשחק באחת מחמש הליגות הגדולות. כרגע, בספורטינג הם משחקים פתוח וזה טוב לו".

סטפן רואה את ההתקדמות הנהדרת של בנו, ומעריך מאוד אותה, אבל יש לו עוד מטרה אחת שהוא רוצה לסמן עבור בנו. מקום אחד שבו יוכל להמשיך את המורשת המשפחתית (בכל זאת, אבא נשאר אבא): הנבחרת. "הוא קיבל עכשיו זימון לנבחרת ההונגרית, זו הפעם השנייה. אני מקווה שהוא יקבל הזדמנות וגם ישחק", הוא סיפר בגאווה, "אם הוא ישחק בנבחרת... זה יהיה משהו. עבורי זה מאוד חשוב. זו תהיה הפעם השמינית שאבא ובן יחקו בנבחרת הונגריה, אבל עוד לא קרה שאב ובנו כבשו במדים הלאומיים. זו המשימה שלו", הוא סיפר בחיוך, "לשמח אותי".