מספיק בקושי: הכוכבים שפרשו בגיל צעיר

כדורגלנים רבים הודו ויודו כי הם מפחדים פחד מוות מהיום בו הגוף לא יוכל עוד, או שנסיבות החיים יובילו לכך שהם יילאצו לפרוש ולהמשיך הלאה. בדר"כ זה קורה באמצע שנות ה-30 לחייהם, אבל יש כאלה שנאלצים לעשות זאת מוקדם בהרבה. הסופ"ש, אנדרה שורלה - אלוף העולם ב-2014 להזכירכם - תלה את הנעליים בגיל 29 וזה בדיוק הזמן להיזכר בכוכבים הגדולים ביותר שתלו את הנעליים בגיל צעיר.

מרקו ואן באסטן
שלוש אליפויות הולנד, שלוש אליפויות איטליה, שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות, שלוש זכיות בכדור הזהב וכמובן גיבור הזכיה של הולנד ביורו 1988 - להולנדי המעופף הייתה יופי של קריירה, אבל היא הסתיימה לה עוד לפני גיל 31. ואן באסטן סבל מפציעות חוזרות ונשנות בקרסול, עבר שלושה ניתוחים שהשביתו אותו שנתיים עד שבסופו של דבר החליט כי אינו יכול עוד ותלה את הנעליים.

הידטושי נקאטה
הכוכב ששם את הכדורגל היפני על המפה והוביל את הנבחרת למונדיאל ראשון אי פעם (1998 בצרפת), מיצה את הכדורגל בגיל 29 והחליט להיפרד אחרי מונדיאל 2006 וכשברזומה שלו רק עשר עונות בוגרים. מדוע, אתם שואלים? ובכן, נקאטה העדיף להתעסק בתשוקה האמיתית שלו - אופנה.

קרלוס רואה
ובכן, השוער הארגנטיני נפרד מהכדורגל בגיל 29 מהסיבה המוזרה מכל: חשש משנת 2000. רואה החליט להקדיש את זמנו להפצת התנ"ך וטען שהמילניום החדש יביא איתו עוני, שטפונות ורעב על פני כדור הארץ. הפרישה לא עבדה כל כך טוב משום ששנה לאחר מכן התגלה שלא קרה כלום והוא נאלץ לסיים את החוזה שלו במאיורקה אותה עזב.

ז'וסט פונטן
מונדיאל 1958 ייזכר לדורות בתור המונדיאל של פלה, אבל כוכב נבחרת צרפת נתן יופי של קונטרה עם 13 שערים. פונטן זכה עם ריימס בשלוש אליפויות צרפת, הגיע איתה לגמר גביע אירופה לאלופות ולימים נבחר ע"י פלה לרשימת 125 הכדורגלנים הגדולים ביותר. הוא סיים קריירת בוגרים בת 12 שנים בשל פציעות חוזרות ונשנות כשהוא בן 28.

אריק קאנטונה
ביום בהיר אחד ב-1997, כשהוא בן 31, הצרפתי הדהים את העולם כולו והודיע על פרישה. קאנטונה השנוי במחלוקת והסקורר המיוחד היה היהלום שבכתר של תור הזהב ביונייטד של שנות ה-90, זכה איתה בארבע אליפויות בחמש שנים והניף את גביע הפרמיירליג הראשון יחד עם לידס, אבל בשלב מסוים הרעב שלו לכדורגל נגמר.

אולי האנס
בתשע שנות בוגרים הספיק אגדת באיירן להשיג את מה שמעטים השיגו: שלוש אליפויות גרמניה ואירופה עם הבווארים, זכיה במונדיאל 1974 וביורו 1972 והגעה לגמר יורו 1976. לרוע מזלו, האנס נאלץ לפרוש בגיל 27 ובגלל בעיה  בברך, אבל התשוקה שלו לא נגמרה. הוא נשאר בצוות הניהולי של באיירן ולימים הפך לנשיא.