טקס גלא: איך בגלאטסראיי בנו קבוצת גלאקטיקוס בחודש אחד?

לווסלי סניידר לא לקח זמן רב כדי להבין לאן הוא הגיע. לפני כשבועיים נחת הקשר ההולנדי בנמל התעופה אטאטורק שבאיסטנבול כאשר מאות מאוהדי גלאטאסראי, חמושים בדגלים, צעיפים ואבוקות, הכינו לו קבלת פנים ''טורקית'' טיפוסית. סניידר הנבוך מיהר להיכנס לרכב פרטי כדי לברוח מכל ההמולה, אלא שמספר אוהדים לא התאפקו וקפצו על מכוניתו תוך כדי שהם שואגים בשמו של המלך החדש. טקס חניכה דומה צפוי לעבור בקרוב דידייה דרוגבה, שכמו סניידר חתם גם הוא במהלך השבוע אצל האלופה הטורקית. כמו שבוודאי הבחנתם, גלאטאסראי הפכה לכוכבת המפתיעה של חלון העברות אחרי שגייסה לשורותיה את שני המגה-סטארים. אבל איך בכלל זה התאפשר, והאם זה אומר שגלא היא הכוח העולה החדש של הכדורגל האירופי?

רק לפני שנתיים ניצב סניידר על גג העולם. הוא היה המוח מאחורי ההצלחה הגדולה של אינטר, שהניפה את גביע ליגת האלופות ב-2010, והאדריכל של הולנד בעלייתה לגמר המונדיאל. אחרי אותו קיץ מופלא החלה הצלילה של אינטר בכלל ושל סניידר עצמו. הקבוצה הפסידה על הדשא, הקשר סבל משינויי תפקוד עקב החלפות מאמנים, עבר סידרה של פציעות טורדניות, וחש תסכול עמוק על כך שהמעבר שלו למנצ'סטר יונייטד ב-2011 לא יצא לפועל. לאחרונה התבקש סניידר לקצץ בשליש ממשכורתו באינטר (כ-6 מיליון יורו לעונה), מה שזירז את החלטתו לחפש הרפתקה חדשה. בגלאטאסראי ירוויח סניידר כ-3.5 מיליון יורו בעונה כשכר בסיס – לא כולל 25,000 יורו בונוס על כל משחק ו-2.5 מיליון שיוענקו לו אם ירשום לפחות 100 הופעות עד 2016. כך שלפחות תיאורטית, אמור סניידר להעשיר את חשבון הבנק בהשוואה לחוזה ''המצומק'' באיטליה.

סניידר הודה לאחרונה שהוא כבר לא אחד מחמשת הכדורגלנים הטובים בעולם (מה שבאמצע 2010 היה טיעון לגיטימי), אבל ברור שבגיל 28 יש לו עוד מה לתרום, בטח בטורקיה, שבמקרה הטוב היא הליגה השמינית בטיבה ביבשת. "כבר בשדה התעופה הבנתי כמה המועדון הזה הוא גדול", אמר סניידר במסיבת העיתונאים הראשונה, "אני גאה להיות שייך למקום כזה". בטורקיה כבר הכניסו את ההולנדי לנעליים הגדולות של גיורגי האג'י, הכדורגלן הזר הכי גדול ששיחק בגלאטאסראי ומי שהביא לה את התואר האירופי הראשון שלה (והיחיד בינתיים) אי פעם – גביע אופ"א ב-2000. "ההשוואה להאג'י מאוד מחמיאה לי, אני יודע כמה גדול הוא היה עבור המועדון הזה. ממש אגדה. גם המטרה שלי היא להיות אגדה", הוסיף סניידר, שבינתיים הספיק לרשום 33 דקות ראשונות בניצחון 1:2 על בשיקטאש בדרבי.

כמו סניידר, גם על דידייה דרוגבה עברה תקופה לא נעימה. בחצי השנה האחרונה שיחק בשנחאי שינואה הסינית, קבוצת כדורגל בינונית, בליגה בינונית. אחרי שגילה ששנחאי לא בדיוק יכולה לעמוד בשכרו העצום (כ-200 אלף פאונד בשבוע), חיפש גם הוא אתגר חדש. "בחרתי בגלאטאסראי משום שרציתי לחזור לשחק בליגת האלופות", הסביר החלוץ מחוף השנהב, שחתם על חוזה לשנה וחצי עבור 7 מיליון יורו (לא כולל בונוסים). מכאן ניתן להסיק שגיבור גמר האלופות האחרון העדיף את גלא על מועדונים כמו צ'לסי ויובנטוס, הרבה משום שבגילו המופלג (34) חשק בקבוצה שיכולה להבטיח לו את מרכז הבמה ומקום של קבע בהרכב. דרוגבה יכנס למשבצת של החלוץ המרכזי, לצידו של בוראק אילמאז, הכוכב הטורקי העולה שניצב בראש טבלת הכובשים (6) בליגת האלופות יחד עם כריסטיאנו רונאלדו. אתם כבר יכולים לדמיין בעצמכם מי יספק להם את הכדורים החכמים.

אבל כמו שנהיה פופולרי לשאול כאן לאחרונה, איפה הכסף? יותר נכון, מאיפה? מי שמנהל את הקבוצה מאז 2011 הוא איש העסקים אונאל אייסל, שבצעירותו למד בתיכון גלאטאסראי (ביה"ס שהקים את מועדון הספורט), ובשנים האחרונות מתגורר בבלגיה, כשאת הונו (כ-800 מיליון דולר) עשה בעסקי הנפט והאנרגיה. "אייסל רואה רק דרך אחת שיכולה להחזיר את גלאטאסראי לימי התהילה שלה – השקעה גדולה בשחקנים, שתאפשר למלא את האצטדיון מדי שבוע ולגמול לבעלים בהישגים על כר הדשא", טוען צ'טין אילמאז מהעיתון "הורייט". עוד לפני בואם של סניידר ודרוגבה, אייסל הוציא כ-40 מיליון יורו על שחקני רכש, אבל אף אחד מהם לא במעמד כזה שיצדיק את הכינוי "גלאקטיקוס", כפי שהדביקה בימים האחרונים התקשורת הטורקית לגלא עם צירופם של הכוכבים החדשים.

אייסל וקבוצתו גם מייצרים הכנסות, ולא מעט כאלו. רק השנה, עם ההעפלה לשמינית גמר ליגת האלופות, שלשלה גלאטאסראי עד כה למעלה מ-30 מיליון יורו על ניקוד וזכויות שידור. מעבר לכך גלא נמצאת במקום טוב מאוד (29 בעולם) בכל הקשור להכנסות שנתיות כשעל פי נתוני ''דלויט'' סגרה את שנת 2012 עם הכנסות של 95 מיליון יורו. והנה נתון שכנראה יפתיע רבים: גלא ממוקמת עשירית בין קבוצות הספורט עם הכי הרבה לייקים בפייסבוק, במשחק קטן משיקגו בולס ולפני מיאמי היט. המספרים האלה כמובן מחדדים את הסיבה בגינה יכולה הייתה גלאטאסראי להרשות לעצמה 'להשתולל' בחלון העברות, ומאפשרים להבין את השאיפות של ההנהלה כפי שניסח אותם המנכ"ל לופטי אריבואן: "סניידר ודרוגבה מעניקים לגלאטאסראי מימד של קבוצה אופנתית ולוקחים אותנו צעד אחד קדימה בדרך להפיכת המועדון לגלובלי יותר".

משתנה נוסף שמסביר את היכולת של גלאטאסראי, וקבוצות אחרות בליגה הטורקית, למשוך אליהן כוכבים בעלי שם היא שיטת המיסוי במדינה. פרט לזרים טובים (כמו פרננדו מוסלרה, מוסא סוו, הוגו אלמיידה ועוד), קבוצות הליגה נהנות מגל של חזרת הלגיונרים הביתה, בין השאר בשל הטבות המס שהם מקבלים בארץ מולדתם. האמיט אלטינטופ, ששיחק כל הקריירה בחו''ל, עזב את ריאל מדריד בקיץ והצטרף לגלאטאסראי בגיל 30. כדורגלנים בטורקיה משלמים רק 15% מס, בעוד שבספרד, איטליה, גרמניה ואנגליה שיעור המס עומד על 43% עד 50%. אל אלטינטופ מצטרפים גם שמות מקומיים מוכרים כמו מחמט טופל ואמרה, שעזבו את ולנסיה ואתלטיקו מדריד (בהתאמה) וחתמו בפנרבחצ'ה.

המשימה החשובה ביותר של גלאטאסראי הייתה ונשארה זכייה באליפות טורקיה. ערב המחזור ה-20 היא הוליכה בפער של 5 נקודות על פני פנרבחצ'ה ובשיקטאש. אם אכן תשמור על הפסגה עד לסיום העונה, היא תזכה באליפות מספר 19 ותעקוף את היריבה השנואה פנר בטבלה ההיסטורית. באשר לליגת האלופות, הרי שההגרלה בשמינית הגמר זימנה לה את שאלקה, בהחלט יריבה שעל הנייר היא מסוגלת לעבור. באחת מסוכנויות ההימורים בבריטניה צנח היחס של גלאטאסראי לזכייה בליגת האלופות מ-1 ל-250, ל-1 ל-150. גם עם החיזוק הנוצץ ברור שהסיכוי שלה להגיע לגמר בוומבלי קטן למדי, אבל אין בכלל ספק שפרויקט הגלאקטיקוס מוסיף לגלאטאסראי ולליגה הטורקית המון פלפל ועניין. כזה, שמזכיר לנו ימים יפים יותר של גלא, מתחילת העשור הקודם. גם אז אגב אימן אותה אחד, פאתיח טרים.