עלות השחר
השורדים מתקשים לחזור לפעילות, בליברטדורס היא ספגה הפסד טכני בגלל חוסר מזל, אבל בשאפקואנסה תמיד מסתכלים על חצי הכוס המלאה. שנה בדיוק מהאסון, המועדון הקטן מברזיל בנה את עצמו מחדש ורואה את האור בקצה המנהרה. תמונת מצב עכשווית
שנה חלפה מאז אחד הרגעים הטראגים בכדורגל העולמי במאה ה-21. מטוסה של שאפקואנסה, הקבוצה הקטנה מדרום ברזיל, התרסק וגבה 71 קורבנות, ביניהם שחקנים, עיתונאים ואנשי צוות. כך, רגע השיא של המועדון הצנוע (העפלה לגמר הגביע סודאמריקנה) הפך לאסון שהרעיד את עולם הספורט כולו. הרבה השתנה מאז אצל הירוקים שניסו לבנות את עצמם מההריסות. אז מה קרה בשנה הזו? תמונת מצב.
השורדים
שלושה שחקנים בלבד ועיתונאי, שמסקר את המועדון שנים רבות, ניצלו. אחד הניצולים, אלאן רושל אף היה חלק מסגל הקבוצה, פתח בחלק מהמשחקים וכבש שער בפנדל. משחק החזרה שלו היה במפגש ידידות נגד ברצלונה בקאמפ נואו, שם התקבל שם בתשואות על ידי האוהדים המקומיים.
"היו לי שני חלומות בחיי. להיות שחקן כדורגל והחלום השני, להיות שחקן כדורגל בפעם השנייה", הוא סיפר לאחר ההתמודדות בהתרגשות. שחקן נוסף שהיה על המטוס וניצל היה הבלם נטו, אך תקופת ההחלמה שלו הייתה איטית: "אני מאוד רוצה לשחק כדורגל, אבל עדיין מרגיש כאבים. הרופאים לא לוקחים איתי סיכון ואני מקווה לחזור בעונה הבאה".
ג'קסון פולמן, שהיה השוער המחליף של דנילו, הודיע על פרישה מכדורגל מפני שהפציעה שלו הייתה הקשה משלושתם. אמנם לאחרונה הוא התאמן עם כדור, אך במהלך העונה הודיע שהוא לא יוכל לחזור ובשאפקואנסה הכריזו עליו כשגריר של המועדון.
הסיפורים המעניינים מהמורשת של שאפקואנסה הגיעו דווקא מהליגה השנייה בברזיל. גיירמה, אחיו של מתיאוס, שנהרג בתאונה, עלה ליגה ולחגיגות הגיע עם החולצה של אחיו.
תואר ראשון ומרגש
חמישה חודשים בלבד אחרי האסון, שאפקואנסה כבר הניפה תואר, אבל חשוב לשים אותו בפרופורציות. העונה בברזיל מחולקת לשתיים. בחלק הראשון של העונה, שנמשך שלושה חודשים, כל קבוצה מתמודדת נגד קבוצות מהמחוז שלה, ולמעשה נוצרת ליגה שבסופה מכל מחוז יוצאת קבוצה אלופה. רק כאשר הליגות המחוזיות מסתיימות, העונה עם כל הקבוצות מרחבי ברזיל מתחילה. במחוז שלה, שאפקואנסה, שהסגל שלה הורכב מ-40 שחקנים שמרביתם הגיעו בהשאלה מקבוצות גדולות או בהעברה חופשית, הייתה פייבוריטית לזכות באליפות. בגמר המחוזי היא פגשה את אבאי, היריבה היחידה במחוז מהליגה הראשונה. זה נגמר בניצחון ירוק.
כשהסתיימה הליגה המחוזית, נפתחה הליגה הברזילאית, שם המועדון מדרום ברזיל נחשב לאחד החלשים בליגה. למרות זאת, הירוקים פתחו את העונה בצורה נפלאה עם תיקו בחוץ נגד האלופה הנכנסת, קורינתיאנס וניצחון על האלופה היוצאת, פלמייראס. בהמשך הגיעו עוד שני ניצחונות, שהציבו את שאפקואנסה במקום הראשון שגרם לברזיל כולה להתרגש. אלא שמאז הקבוצה צנחה ונקלעה למאבקי הישרדות.
חוסר מזל נוסף בזירה הבינלאומית
חמישה חודשים אחרי ההתרסקות, שאפקואנסה התמודדה ברי קופה נגד אתלטיקו נאסיונאל במשחק שהפגיש את זוכת הליברטדורס לבין זוכת הסודאמריקאנה. הירוקים הצליחו לנצח במשחק הראשון, אך הובסו בקולומביה 4:1 ונשארו בידיים ריקות.
הירוקים זכו גם להשתתף, בפעם הראשונה בהיסטוריה, בגביע הליברטדורס, וההדחה שלהם הייתה סיפור כואב, כזה שמעיד שוב על חוסר המזל שעוטף את המועדון. שני מחזורים לסיום שלב הבתים, שאפקואנסה ניצחה את לאנוס בחוץ (שתשחק השבוע את משחק הגומלין נגד גרמיו בגמר), אך מיד לאחר המשחק התברר שמי שכבש שער ובישל עבור שאפו, לואיז אוטאביו, היה אמור לרצות עונש השעייה, ולכן היא ספגה הפסד טכני.
בעקבות ההפסד שאפקואנסה ירדה למקום האחרון והייתה צריכה לנצח בשביל לסיים את הבית במקום השלישי ולנשור לגביע הסוד אמריקאנה. שאפקואנסה עמדה במשימה וניצחה את זויליה מוונצואלה עם שני שערים בתוספת הזמן, כשבהמשך הוגרלה לשחק נגד דפנסה ג'וסטיקה הארגנטינאית.
כמו בשנה שעברה, שאפקואנסה הצליחה לנצח בפנדלים ואם אז דנילו היה גיבור המשחק, הפעם לקח את התפקיד השוער ג'אנדרי. "אני שמחה שההיסטוריה חזרה על עצמה, זה מחזק את המורשת שלו", סיפרה בדמעות אימו של השוער שנהרג, שנשארה אוהדת של הירוקים.
השלב הבא היה גדול על שאפו, שפגשה את אחת הקבוצות העשירות בדרום אמריקה, פלאמנגו עם כוכבים כמו דייגו, פאולו גררו, דייגו אלבס וז'ואן. אחרי 0:0 במשחק הראשון, היא הובסה 4:0 ועברה להתרכז בליגה בלבד.
מה צופן העתיד?
יכול להיות שמדובר במקריות או יכולת, אבל הסיפור של שאפקואנסה בעונה הזאת טרם הסתיים. כרגע, מחזור לסיום העונה, הקבוצה מוצאת את עצמה עם סיכוי קלוש לשחק שוב בליברטדורס. על מנת שזה ייצא לפועל, היא צריכה לנצח במחזור האחרון ולקוות למעידה של היריבות שלה ולסיים במקום השביעי.
עזרה נוספת יכולה להגיע מגרמיו ומפלאמנגו, שיכולות לזכות בליברטדורס ובסודאמריקאנה בהתאמה, מה שיפנה מקום לעוד נציגה אחת לפחות דרך הליגה. ואם זה לא יקרה? אז בשאפקאונסה ישמחו לשחק גם בסודאמריקאנה. צריך לציין, בעונה שעברה הקבוצה סיימה במקום ה-11, דבר שנחשב להפתעה גדולה. אז אם תצליח בשנה שאחרי האסון לסיים מקום 7 או 8, זו תהיה סנסציה.
ועם זאת, לא הכל ורוד: בזכות העונה המוצלחת של הקבוצה, שחקנים רבים מסיימים תקופת השאלה ושאפקאונסה שוב תצטרך לבנות את עצמה מחדש. חלק מהקבוצות שהשאילו שחקנים הודיעו שהם ירצו אותם בחזרה בעונה הבאה. למשל, ריינאלדו, שהיה מהבולטים במועדון, יחזור סאו פאולו. האתגר של הירוקים יהיה לשרוד. "התקציב שלנו הוא נמוך ביחס לרוב המועדונים בליגה הראשונה וכל השנה המחשבה הראשונה שלנו היא איך להישאר בליגה", הסביר נשיא הקבוצה, פליניו.
הרבה דובר על השחקנים ששאפקואנסה תשאיל ואולי הסיפור סביב הקבוצה גרם לסקאוטים רבים באירופה לעקוב אחרי משחקי הקבוצה. אחד מהשחקנים "שזכה" לקידום היה אנדריי גירוטו. קשה לומר שהוא היה מהשחקנים הבולטים בחצי השנה הראשונה או שרשם מספרים מרשימים. עם זאת, בחלון ההעברות האחרון הוא עזב לאירופה ומשחק כיום בהפתעת העונה בליגה הצרפתית, נאנט.
ביום התאריך של האסון, המועדון לא מתכוון לקיים טקס מיוחד. ועם זאת, הם מודעים להתעניינות העצומה והחליטו לפתוח את שערי האצטדיון הביתי למבקרים. המועדון כבר הכין דגלים בחדר ההלבשה ותמונות של השחקנים שאיבדו את חייהם ורגעים גדולים של השחקנים מהעונות ששיחקו במועדון. בנוסף, בעזרת שני אמנים ברזילאים צוירו תמונותיהם של 21 משחקני הקבוצה מחוץ לאצטדיון, בתערוכה מיוחדת שהוכנה לרגל המאורע. למרות התמיכה הכלל עולמית, ממוצע הקהל של שאפו הוא מהנמוכים בברזיל ועומד על 11 אלף בלבד במשחקי הבית, אבל לא תמצאו אוהד בעולם שלא רוצה בהצלחתה של הקבוצה מוכת האסון, שלעד תישאר בלב התודעה של עולם הכדורגל.