ייגמר בפליק? המכשולים שמחכים למאמן ברצלונה
הרקורד של הגרמני דל (יחסית), הנעלים אליהן הוא נכנס - גדולות, הסגל (וגם התקציב) מוגבל והבעיה הכי גדולה - היריבה בלתי מנוצחת. על מינוי מחוץ לקופסה שככל הנראה נועד לכישלון
מינוי של מאמן חדש, על אחת כמה וכמה אלוף אירופה לשעבר, הוא לרוב אירוע שנתפס בצורה חגיגית. פתח לתקווה חדשה עבור האוהדים שלא ראו נחת ב-12 החודשים שקדמו לכך ובשלב הזה כוססים ציפורניים בצפייה לעונה החדשה ולבשורה של האיש המתהלך על הקווים. עם זאת, המינוי של הנזי פליק למאמן ברצלונה נדחק הרחק הצידה. נוכח הטלנובלה של הימים האחרונים והסוערים בממלכת הבלאוגרנה, זה אפילו טבעי.
כזכור, ברצלונה הודיעה בסוף השבוע האחרון על כך שהחליטה לא להמשיך עם צ'אבי, ולמעשה לפטרו. באופן אבסורדי, אחרי שבינואר חשף צ'אבי כי קצה נפשו והוא איננו מסוגל להמשיך תחת הלחץ האישי והמשפחתי שמופעל עליו, הנהלת ברצלונה עשתה מאמצים גדולים לשכנע ולחזור בו. לפני כחודש, בפגישה בפנטהאוז של הנשיא ז'ואן לאפורטה, הגיעו השניים להסכמות והמאמן הודיע שהוא נשאר גם בעונה הבאה. מאז עבר חתול שחור בין הצדדים. צ'אבי ביקש לנקות אורוות ולהתחזק בצורה משמעותית (ופתח על כך בתקשורת), לאפורטה כנראה הסביר לו שזה לא אפשרי והצדדים נפרדו בטונים צורמים.
מספרים שכבר בתחילת 2024, נוצר הקשר הראשוני בין לאפורטה לפליק, עם דבר ההחלטה הדרמטית של צ'אבי, הכל כמובן בתיווך הסוכן הישראלי פיני זהבי, שהביא לחיבור בדומה לסיפור הרכישה של רוברט לבנדובסקי מבאיירן מינכן. למרות זאת, גם לגבי זהות המאמן החדש היו חילוקי דעות, כאשר המנהל הספורטיבי דקו דחף דווקא ללכת על רפאל מארקס, שחקן העבר, ומאמנה המוערך של ברצלונה ב'. לאפורטה העדיף את פליק, על אף שהוא כנראה לא היה אפילו המאמן הגרמני השני הכי רצוי בקטאלוניה. הרצון היה להנחית את מאמן באיירן תומאס טוכל (יקר מדי) או יוליאן נגלסמן (שהחליט להמשיך בנבחרת גרמניה) לפי יודעי דבר.
בחודשים מאז, דווח בבילד הגרמני שפליק לומד ספרדית ומתכונן לאפשרות לאמן את קבוצת הפאר מברצלונה. פעם אחת הגעתו לבארסה מפתיעה בגלל הנסיבות הדרמטיות של השבועות האחרונים, ופעם שניה כי פליק שונה מהנוף של המאמנים הקודמים. בארסה, שמאוד נאמנה ל-DNA של עצמה, בכל הקשור לתרבות, השפה ופילוסופית המשחק, תמיד העדיפה מאמנים שגדלו או שיחקו תחתיה - מפרנק רייקארד, דרך פפ גווארדיולה ועד לצ'אבי, או לכל הפחות לתת את המפתחות לאקס שמכיר את הליגה (ארנסטו ואלוורדה, רונאלד קומאן למשל). ובמקרה הכי קיצוני, פשרה והנחתה של הכוכב הגדול ליאו מסי (טאטה מרטינו, שגם ידע את השפה).
במובן הזה, פליק שונה מאוד מהרשימה שהוזכרה. הוא בן 59, ולמרות שהוא לא צעיר, קריירת האימון שלו מוצמצמת מאוד, אם מדברים על מאמן ראשי כמובן. לפני 18 שנים, השם שלו החל להופיע בכותרות העיתונים כששימש כעוזרו של יואכים לב בנבחרת גרמניה. השיא כמובן היה הזכיה במונדיאל 2014 בברזיל, אך כאמור רק כמספר 2 של לב. חמש שנים לאחר מכן מונה לעוזרו של ניקו קובאץ' בבאיירן מינכן והתגלגל לכס האימון הראשי בעקבות סדרת תוצאות רעה ואובדן אמון מצד האוהדים והשחקנים במינכן כלפי הקרואטי.
את מה שקרה מאז אף אחד לא ישכח: פליק הוביל את באיירן, או יותר נכון את סופר באיירן, להמשך עונה מטורף שכלל רק ניצחונות עד לזכיה בליגת האלופות והשלמת הטרבל, ולמעשה כל ששת התארים האפשריים ב-2020. גולת הכותרת מאותה עונה היתה כמובן תצוגת המופת ב-2:8 על ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות. באפריל 2021, פליק הדהים את אוהדי באיירן והודיע על עזיבה לפני סיום העונה לאחר סכסוך עם המנהל הספורטיבי חסן סליחמידצ'יץ'. חודש לאחר מכן הוא נכנס בדלת הראשית כמאמן נבחרת גרמניה, אבל נכשל בגדול במונדיאל עם הדחה בשלב הבתים ולאחר שרשרת של תוצאות מביכות במשחקי הכנה ליורו הביתי, הוא פוטר.
העובדה שבארסה הציעה לפליק שכר הנמוך בחצי מצ'אבי וחוזה לעונה אחת בלבד (עם אופציה), מעידה גם על החשדנות מהצד של לאפורטה. בצד החיובי, פליק הפך את הקבוצה שלו למכונת התקפה משומנת שכבשה שלושה שערים למשחק בעונת הטרבל בליגה, עם משחק לחץ גבוה, שימוש בלתי פוסק במגנים תוקפים והמון סיכונים שלקח על עצמו בחלק האחורי. מבחינת האסתטיקה זה היה מרהיב והחלום הרטוב של כל אוהד. בעונת 2019/20 זה הצליח בצורה מדהימה ואף אחד לא יכול היה לעצור את השטף הבווארי, אבל בנבחרת גרמניה זה התרסק לחתיכות. בכל מקרה, מדובר בפרק זמן קצר מדי כדי לבחון יכולות של מאמן ואת רמת העבודה שלו.
היכולת שלו לעמוד בלחצים (עד גבול מסוים) במועדון כמו באיירן מינכן היא כמובן כרטיס ביקור לכל מועדון על בסדר גודל כזה. עם זאת, בארסה מודל 24/25 שונה מאוד ממה שירש, די במקרה, בנובמבר 2019 במינכן. רוברט לבנדובסקי, שהיה השחקן הטוב באירופה באותה עונה באליאנץ ארנה (ונשדד לאחר ביטול כדור הזהב), הוא שחקן המבוגר ב-3 שנים מהפעם האחרונה שפליק אימן אותו. הסגל שהוא יקבל לרשותו רחוק מלהיות מספיק תחרותי כדי להאבק עם ריאל מדריד של עידן קיליאן אמבפה, ויניסיוס וג'וד בלינגהאם וגם השינויים הרבים שהוא רוצה לעשות לא בטוח יתקבלו אצל ההנהלה החדשה, בעקבות הקשיים הכלכליים הגדולים של בארסה הנוכחית.
לא יפגוש את הלבנדובסקי שהוא מכיר (Getty)
ובכלל, נראה שברצלונה החליטה להפסיק תהליך בריא עם הפיטורים של צ'אבי. המאמן היה לא רק סמל גדול במועדון, הוא החזיר לה את האליפות למרות הספקות ב-2023, היה מחובר מאוד לשחקנים ולא פחות חשוב, טיפח ונתן קרדיט לכישרונות הצעירים מלה מסאיה. מלאמין ימאל, דרך פאו קוברסי ועד פרמין לופס, מארק גיו ואחרים. באופן פרדוקסלי, המגבלה הכלכלית של ברצלונה הפכה לברכה שלה בכל הקשור למתן הזדמנויות וקידום הצעירים, והאמת היא שאין לדעת מה תהיה הגישה והיכולת של פליק ליצור הרמוניה בין הצעירים לוותיקים.
מעבר לקשיי התרבות, השפה והכניסה לנעליים של מאמן פופולרי לפחות בקרב הקהל הרחב, המינוי של פליק מרגיש כמו שליפה וניסיון חד פעמי לזכות בהצלחה מהירה בדומה למה שעשה בבאיירן, רק עם כלים הרבה פחות חדים. המאמן הגרמני יהיה חייב לחזק את הקבוצה במקומות הנכונים (שני שחקני הגנה לפחות, קשר אחורי, קשר כנף וחלוץ מחליף ללבנדובסקי) כדי לעלות את בארסה על דרך המלך. ובסוף גם אם הכל ילך כשורה, הוא יצטרך להתחרות במשהו שנראה הרבה יותר גדול ומפחיד. כמו שאמר מאמן סביליה, קיקה סאנצ'ס פלורס, אחרי משחק הליגה האחרון: "הבעיה של ברצלונה איננה צ'אבי, הבעיה שלה היא ריאל מדריד". ובאתגר כזה היו נתקלים כל המאמנים המוצלחים, המנוסים והמשופשפים בעולם. לא רק פליק.